בית דין רבני 

בית דין רבני http://www.forgetit.co.il/בית_דין_רבני.php גירושין אצל בני זוג יהודים נקבעים לפי דין תורה. הסמכות הייחודית לדון בנושאי נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים תושבי המדינה או אזרחיה, נתונה לבית הדין הרבני. על מנת שבני הזוג ייחשבו גרושים, עליהם לעבור את טקס ה"גט" בפני בית הדין. על ה"גט" להינתן בהסכמת הבעל ובהסכמת האישה על פי תקנת "חרם דרבנו גרשום". נהוג לחשוב, כי עת משבר עדיף לבעל לרוץ לבית הדין הרבני, ולאשה עדיף למהר לבית משפט לענייני משפחה. מיתוס זה נפוץ אצל מרבית הזוגות, אולם הוא מהווה טעות מיסודו. קיימים מקרים רבים לפיהם, עדיף לגבר לפנות לבית משפט לענייני משפחה ולא, "כעצות יודעי דבר", לבית הדין הרבני, כך לדוגמא: מקרה בו הרכוש שנצבר על ידי הצדדים רשום על שם האישה, פנייה של הגבר לבית הדין הרבני בתביעה כרוכה, עלולה לגרום לו לנזק רב. יש לבחון כל מקרה לגופו לאור נסיבותיו והמטרות אותן אנו רוצים להשיג. מעבר לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, לדון בנושאי גירושין ונישואין בין בני זוג יהודים תושבי המדינה או אזרחיה, יש בסמכותו, בתנאים מסוימים, לדון בנושאים הנוגעים למשמורת, רכוש ומזונות אישה. בנושאים אלו, קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית משפט לענייני משפחה. על מנת שבית הדין ידון בנושאים אלו, יש להגיש תביעת גירושין כרוכה שעונה על התנאים שנקבעו בפסיקה: 1. תביעת הגירושין כנה 2. כרוכה כדין 3. כנות הכריכה אם תביעת גירושין הוגשה ראשונה לבית הדין הרבני, נכרכה כדין, ועונה על התנאים שנקבעו בפסיקה, היא מקנה סמכות לבית הדין הרבני. במידה והתביעה לא עומדת במבחני הפסיקה, תהא הסמכות נתונה בנושאים אלו לבית משפט לענייני משפחה, ללא קשר להקדמה בפנייה לערכאות. הפזיזות בפנייה לערכאות מסכלת את מטרות הצדדים. כך לדוגמא: אין גירושין ללא סיבה מוצדקת בדין העברי. בית הדין הרבני מיישם דין עברי בכל הנוגע לגירושין. לפיכך, בהיעדר הסכמה של הצדדים להתגרש, נדרש בן הזוג להוכיח עילת גירושין מוצדקת. נושא סבוך זה, דורש ידע, מיומנות ובעיקר חשיבה חכמה. מומלץ להיוועץ בטרם "פתיחת תיק" גירושין, ולעשות אינטגרציה כוללת בין כל המטרות. http://www.forgetit.co.il/בית_דין_רבני.php