סרבנות גט 

סרבנות גט גירושין בין בני זוג יהודים ייעשו במדינת ישראל על פי הדין העברי. בתי הדין אינם מוסמכים להתיר קשר נישואין ללא הסכמת הצדדים. עם זאת, הם יכולים להמליץ לחייב ואף לכפות גירושין, אך אין די בכך בכדי לקבל "גט". סרבן גט הוא מצב לפיו, בית הדין הרבני הוציא פסק דין לגירושין, אולם אחד הצדדים מסרב לקיימו. סרבנות זו, יוצרת כלי "סחיטה", שהשלכותיו קשות מאוד כלפי בן הזוג שמעוניין בגירושין. כך לדוגמא: אישה נשואה, מסורבת גט, לא תוכל להינשא לאחר. על פי רוב, ה"סחיטה" מתבצעת על ידי הבעל, ויש לכך מספר הסברים: על פי הדין העברי, בניגוד לאישה, יכול הבעל לקבל היתר להינשא לאישה שנייה, גבר יכול לחיות עם אישה אחרת, בעוד ילדיהם יהיו כשרים, זאת לעומת האישה הנשואה אשר אם תלך עם אחר, ילדיה יהיו ממזרים והיא תהיה "אסורה על בעלה ועל בועלה". בשנת 1995 נחקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) שנועד להתמודד עם תופעת סרבני הגט. תחולתו של החוק היא לאחר שבית הדין קבע בפסק דין שאיש ייתן גט לאשתו. החוק חל גם על נשים, אך על מנת להפעילו יש לקבל את אישורו של נשיא בית הדין הרבני. המחוקק רצה למנוע תופעה קשה זו וקבע בחוק שורה של סעדים, בהם רשאי בית הדין לנקוט כנגד סרבן גט. בית הדין הרבני רשאי להוציא צו הגבלה נגד אדם המסרב ליתן גט למרות שניתן פסק דין. במסגרת צו זה, רשאי בית הדין לפגוע בזכויות הנקובות בחוק, כולן או מקצתן, לתקופה ובתנאים שיקבע: 1. צו עיכוב יציאה מן הארץ 2. לקבל דרכון ישראלי 3. שלילה או מניעת חידוש רישיון נהיגה 4. להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשמרה בגוף מבוקר 5. לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי 6. לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד יש באפשרותו של בית הדין לכפות על אדם לקיים פסק דין לגירושין על ידי הטלת מאסר בפועל עד לתקופה כוללת של 10 שנים. כחלק מסמכויותיו של בית הדין הרבני, הוא יטיל על בעל שמסרב לקיים פסק דין לגירושין, במזונות מדין מעוכבת. תביעת מזונות מדין מעוכבת היא עילת תביעה עצמאית למזונות. בית הדין הרבני יפעיל את הסעדים בחוק באופן הדרגתי מן הקל אל הכבד http://www.forgetit.co.il/סרבנות_גט.php