שוק התקשורת הישראלי 

לאחרונה בצענו ניתוח של שוק התקשורת בישראל, כולל בניית תרחישים מה יהיה מבנה השוק העתידי. כתוצאה מהניתוח עלו מספר מסקנות לגבי המבנה הנוכחי של השוק וכיוון ההתפתחות העתידי. אמנם שוק התקושרת הוא שוק יחסית ותיק, שקיים כבר עשרות שנים, אבל בשל התפתחויות טכנולוגיות, שגוררות שינויים בהרגלי הצריכה והשימוש בתקשורת, השוק לא מתייצב וממשיך להשתנות. השינויים התכופים בשוק זה מצריכים ניתוח מתמיד של מבנה השוק. במסגרת תהליך של ייעוץ אסטרטגי לאחת מחברות התקשורת עלו מספר דילמות בנושא.

מצד אחד ישנה נטייה להסתכל על שוק התקשורת כשוק אחד הכולל תקשורת קווית, אלחוטית (סלולר), אינטרנט וטלויזיה, אבל מצד שני, כל אחד מהתחומים הללו הוא שוק בפני עצמו עדיין, עם איפיונים מיוחדים, התנהגות ייחודית ומבנה פנימי שונה. לכן קשה עדיין להסתכל על כל השווקים הללו כשוק אחד מגובש.

ישנה אמנם מגמה של חברות, בארץ ובעולם, לספק את כל ארבעת המרכיבים של שוק התקשורת (מה שנקראה Quad), אבל ניתן לראות שברוב המקרים אלה עדיין שווקים נפרדים. הוכחה לכך בארץ היא נתחי השוק של השחקנים השונים בכל אחד מהתחומים. 

בארץ פועלות ארבע קבוצות תקשורת: בזק, סלקום/013, פרטנר/012 והוט עם מירס. למרות שכל אחת מהקבוצות הללו פועלת בכל ארבעת התחומים, נתחי השוק שלהן מאוד שונה מתחום לתחום. הוט למשל בעלת נתח השוק המוביל בתחום הטלויזיה, אבל בטלפוניה קווית או סלולר היא שחקנית גומחה עדיין. פרטנר היא בעלת נתח השוק הגדול ביותר בסלולר, אבל בטלויזיה היא לא פועלת בכלל (היא עשתה ניסיון להיכנס לתחום שנכשל). מכאן ניתן לראות שהשוק עדיין לא יכול להיחשב כשוק אחד כולל ולמעשה עדיין צריך להסתכל על כל אחד מארבעת התחומים בנפרד.

מבין הארבעה, ישנם תחומים אשר הולכים ומתקרבים אחד לשני מהר יותר. למשל תקשורת קווית ותקשורת סלולרית היום כבר כמעט יכולות להיחשב כשוק אחד וזה יתגבר עם כניסה של טכנולוגיות כמו Fem to Cell, אשר מחברות בין שני סוגי התקשורת. לעומת זאת שוק הטלויזיה, למרות שהוא מתקרב לתחום האינטרנט ומתחילה להיווצר לכידות בין שני השווקים, הם עדיין שווקים עצמאיים, עם שחקנים שונים, טכנולוגיות שונות ושהרגלי צריכה שונים. 

אז לכיוון איזה מבנה מתקדם שוק התקשורת בישראל? לפי "כלל השלושה" השוק יתייצב על שלושה שחקנים מובילים, אשר יפעלו בכל ארבעת התחמים, עם נתח שוק כולל של כ-80%. במקביל יפעלו שחקני גומחה, אשר יתמקדו רק בחלק מארבעת התחומים (יכול להיות שביותר מאחד) ולהם יהיה נתח שוק כולל של 1-5%. יכול להיות מצב שלחקני הגומחה יהיה נתח שוק גבוה בתחום הספציפי שבו הם ממוקדים, אך בסך כל שוק התקשורת הנתח שלהם יהיה נמוך.

לפי המודל של כלל השלושה, אחד מארבעת קבוצות התקשורת שנוצרות היום כנראה לא תמשיך לפעול בכל התחמים. סביר להניח שבזק לא תהיה אחת משחקניות הנישה, בשל היתרון התחרותי שיש לה בתשתיות. השאלה הנשאלת היא איזה מבין שלושת הנותרים לא יצליח להפוך להיות מוביל כללי. לכל שלושת הקבוצות הנותרות יש יתרון באחד מהתחומים, אבל בתחומים האחרים הן נמצאות בעמדת חולשה.