תהליך של התפתחות אישית 

הבחירה בדרך ההתפתחות האישית

מאז שהתחלתי במסע האישי שלי לצמיחה והתפתחות אישית, אני נשאל לא מעט באשר למהותו וערכו של תהליך מודעות והתפתחות ובעיקר ל"רווחים הנתפשים" שבצידו: "אנשים באמת יכולים להשתנות? אחרי כמה זמן רואים תוצאות?" האם זה משפיע גם על מחלות פיזיות? האם אני אהיה יותר מאושר? האם אני אפסיק לכעוס ולהיות מתוח כל הזמן? האם אמצא בן זוג מתאים? האם אוכל להיות יותר אסרטיבי? האם ישתפר הביטחון העצמי שלי? האם זה יכול לסייע במציאת כיוון מקצועי בחיים?.... השאלות הנ"ל מגיעות מתוך הקשיים הפנימיים אותם אנו חווים במהלך חיינו. קשיים שנובעים בדרך כלל ממאורעות שקרו לנו בעבר, לעיתים בגיל צעיר מאוד, הטביעו בנו את חותמם ויצרו דפוסי חשיבה והתנהגות.

תהליך של מודעות והתפתחות אישית מתחיל בדרך כלל כאשר משהו מבפנים מתחיל לנוע. מן דחף פנימי שנולד בדרך כלל מתוך מצב שבו אנו מרגישים שהמכאובים שבתוכנו כבר הופכים לבלתי נסבלים וקשה להדחיק את הכעסים, התסכולים, הבדידות, הפחדים, הכאבים והמחלות המופיעות להן לפתע פתאום ודורשות בדק בית (ולא רק אצל הרופא). היות שהתהליך הזה מתחיל בנסיון למצוא תשובות, פתרונות או מזור למכאובים, לפעמים הוא נתפש כ"תרופה" למצב: "אלך לתקופה לטיפול וכל חיי ישתנו, אצטרף לקבוצת מודעות והתפתחות וכל משאלותיי תתגשמנה". כן, פנייה לעזרה חשובה ואפילו מאוד לתהליך של מודעות והתפתחות, אך בבחירה בדרך ההתפתחות האישית יש משהו עמוק מזה. תהליך כזה איננו רק קטע בתוך החיים שלנו בו אנו פותרים בעיות נקודתיות או יוצאים מתקופות של משבר. זה כמובן אינו פסול ואפילו נחוץ בשלבים שונים בחיים. רבים פונים לעזרה (אישית או קבוצתית) כדי להתחזק, להבריא, להיתמך, לחפש פתרונות לשאלות מציקות ועוד, אך אם מחפשים שינויים והתפתחות עמוקים, צריך להסתכל על התהליך הזה בצורה שונה: תהליך של התפתחות הוא דרך חיים של ממש ללא התחלה וסיום. תהליך כזה הוא מסע מתמשך, אינסופי, לצמיחה ולגדילה שלנו כבני אדם, שבמהלכו לומדים ומעשירים את חיינו בתכנים ששום אוניברסיטה לא תעניק לנו.

 תהליך שבו:
נראה ונפנים את מורכבותנו, נזהה את הקשרים בין הגוף לנפש (עד שנרגיש שהם יחידה אחת ואין יכולת להפריד ביניהם), נגלה דפוסים החוזרים על עצמם ולאט לאט נבין את משמעותם ומקורם (יחד עם גילויים אלה ניתן לעצמנו הזדמנויות לעשות שינויים שירחיקו אותנו מחזרות אוטומטיות על פעולות שהקשו עלינו את החיים), נחוש את הקושי שלנו להיות כנים עם רגשותינו ומחשבותינו, נראה (ונלמד לקבל) גם את הצדדים שלא רצינו לראות בעצמנו (המפוחדים, המלנכוליים, עם הדימוי העצמי הנמוך...), נחוש את החוסרים העמוקים ביותר, שנוצרו כבר בילדות ולא ניתן להשלימם, נערוג לחום, הבנה ואהבה ונלמד איך לקבל אותם (גם מתוכנו), נלמד לגלות את השמחה והאופטימיות שבתוכנו ללא צורך ב"טריגר" חיצוני", נלמד להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים, נגלה את הדמיון להורה שהיינו בטוחים שאנו שונים ממנו ונלמד הרבה מהגילוי הזה ועוד.

ובתוך המסע הזה אנו מקבלים לא מעט דברים כמו:

• חלק מפצעי העבר מגלידים לאט לאט.
• תחושת הקורבנות פוחתת ("למה זה קורה לי תמיד?").
•  האינטואיציה מתחדדת ואנו לומדים ולהקשיב ולהתייחס אליה יותר.
• כאבים פיזיים פוחתים ולעיתים נעלמים (כך גם קורה לפעמים עם מחלות שונות).
• תחושת המשמעות שבחיים עולה. התקשורת הבינאישית משתנה לאט לאט.
• היכולת להכיל מגוון גדול יותר של רגשות גדלה.
•  האמון העצמי ביכולותינו עולה ואיתם הביטחון העצמי והאומץ לנסות דברים שנראו בעבר רחוקים או בלתי אפשריים.
•  היכולת לבחור גדלה על חשבון תגובות התנהגותיות אוטומטיות. הרגשת הבדידות פוחתת
• נקבל גם את מה שקשה לנו לשנות.

 תהליך מודעות והתפתחות אישית- מפתחות חשובים

• ההכרה: המסע מתחיל בדרך כלל מתוך תחושה של אי שביעות רצון ממה שקורה לנו ואנו מרגישים בפעם הראשונה שגם לנו יש חלק בכך- שיש קשר בין הבחירות שעשינו בעבר למקום בו אנו נמצאים היום. ההכרה הזו היא תרומה משמעותית והיא "קו הזינוק" לתהליך בו העיניים מתחילות להיפתח פנימה.
• לפנות זמן איכות לעצמנו: חשוב להאט קצת את קצב החיים על מנת לפנות זמן להתבונן בדברים שלא שמנו לב אליהם עד שחשנו חולים, כואבים או מדוכדכים. דברים כמו: מה אנו אוכלים ובאיזו מהירות, איך אנו נושמים, מתי כואב הראש או הגב ואיך זה קשור למצב הרוח, האם חייכנו מספיק לאחרונה, האם אנו מרוצים בעבודה, מה קורה לנו במערכות היחסים שלנו, האם אנו מסוגלים להיות כנים עם הפחדים, האם אנו עוצרים להתבונן בהתנהגויות שלנו בתוך סיטואציות שונות (בפגישה עסקית, עם המשפחה, עם חברים, בחופשות, לבד עם עצמנו).
• לפתח את היכולת להתבונן בעצמנו למרות (וביחד) עם הרעשים הקיימים בראש, המסיחים את דעתנו מלראות את הדברים אחרת. ניתן להשיג זאת באמצעות טכניקות של הרפייה/מדיטציה/יוגה וכד'.
• לבחור מלווה/מלווים לחלק מהדרך. זה יכול להיות מורה/מטפל או קבוצת התפתחות אישית (ההתחלה קשה והתמיכה והסיוע חשובים).
• להסכים לראות את כל הצדדים שבנו- השונא והאוהב, האמיץ והפחדן ,החומל והכועס הביקורתי והמקבל, התלותי והמשחרר, השמח והעצוב.
• להתבונן בצבעים השונים שבחיים. ממקום של שחור ולבן אין הרבה מקום וחופש להתפתח. היכולת לראות מגוון צבעים היא קשה ומורכבת (בעיקר בתקופות קשות ומשברים) שכן הורגלנו מילדות לראות את הדואליות שבחיים- טוב ורע, יפה ומכוער, אשם או זכאי, חכם או טיפש.
• להסכים לתת אמון ביקום ובתהליך. לשאוף ללמוד כל הזמן, מכל אחד ומכל מצב ולדעת לבקש עזרה. בתוך כך לראות את השיעור בכל סיטואציה ובכל אחד ואחת מראה של עצמנו.
• להסכים לשאול שאלות כל הזמן, לחקור ולהטיל ספק ב"אמיתות מוחלטות"
• לראות בדרך הזו זכות גדולה שמעשירה גם את הסביבה.
• לדבוק ולהתמיד בדרך החיים הזו גם כשקשה, מתסכל ומתערער האמון.
• להבין שהדרך הזו אינה חייבת להיות בהכרח הדרך היחידה הנכונה או המתאימה לכל אחד. היא פשוט שלנו כי כך בחרנו!
• להבין שקצב ההתקדמות בתהליך הוא פונקציה של יכולת ה"גופנפש" להכיל את מה שקורה. הפער תמיד יהיה בין המוח-השופט העליון שרוצה, מצפה ודורש שינוי מהיר, לבין החלק הרגשי העמוק שאינו יכול עדיין לעכל הכל.