גישור משפחתי טיפולי מאת שי גיל -על המרחב הרגשי בגישור משפחתי 

גישור משפחתי טיפולי/ שי גיל

על המרחב הרגשי בגישור משפחתי

 אם נתבונן אל העיניים הכואבות, הכועסות והמבולבלות לעיתים של אלו המבקשים להתגרש, לא ניתן שלא לתהות: כיצד בתוך הכאוס, הבלבול והטלטלה הרגשית עימם מתמודדים מרבית מהזוגות המעוניינים להתגרש( לפחות בשלבים הראשונים לקבלת החלטה על גירושין ), ניתן לקיים תהליך של גישור?

ברשימה זו ברצוני לתת את הדעת על מקומם של רגשות בגישור משפחתי.

על גישור, רגשות ומגשרים:

המציאות הרגשית בגישורים משפחתיים היא מורכבת ולא פעם מעורפלת וככזו, עשויה לעיתים ליילד בנו המגשרים בהירות ונמהרות עודפת, המבקשת להכיר באופן שטחי בלבד את רגשות הצדדים על מנת "להתגבר" עליהם, או "להניח אותם בצד", רק בכדי להמשיך ולשעוט לעבר "היעד הנכסף"- הסכם הגירושין. אולם, אם לא נשכיל לפנות מקום בטוח בחדר הגישור, לנושאים הרגשיים המונעים מהצדדים לנהל מו"מ אמיתי, אזי, או שאנו צפויים להיקלע למבוי סתום ולפיצוץ התהליך כולו. במקרה כזה יוצאים הצדדים בד"כ כואבים, כועסים ופגועים ומשנסגרו שערי המו"מ, נפרץ "שער הדמעות", עת נותרים הצדדים לבדם להשחיז חרבות לקראת מאבק משפטי כואב ומתיש בד"כ.

לחילופין, בסופו של יום, עשויים הצדדים למצוא את עצמם עם הסכם גירושין שאף אחד מהם לא פילל לו, לא מעוניין, או לא מסוגל לממש, זאת בשל העובדה שמצבם הרגשי של בני הזוג, מנע מהם באופן זמני את היכולת להפעיל שיקול דעת ולגבש החלטות והסכמות על בסיס צרכיהם הממשיים. או אז, אי הנחת, התסכול והנזק הכולל למשפחה המתפצלת, עלול להיות משמעותי. 

מאידך גיסא, גם המצב ההפוך טומן בחובו סכנות לא פחותות.כך למשל, היסחפות של המגשר אל תוך "ים הרגשות" והאבל הלא מעובד שבו מבוססים הצדדים, מסתיימת לא אחת בהפסקה מוקדמת של הליכי הגישור, אם בשל חוסר הכשרה טיפולית מתאימה מצדו של המגשר ו/או בשל של חוסר בשלות רגשית של הצדדים להתחיל בגישור מלכתחילה.

בכל המקרים הללו, יכולתו של המגשר להעריך ולזהות כבר בתחילת הדרך,  האם הצדדים בשלים רגשית לגישור אם לאו, הנה קריטית להחלטה על המשך ההליך. במקרים מסוימים ניתן להציע שלב של קדם גישור לצדדים שאינם בשלים בשל מחסומים רגשיים, במקרים אחרים מן הראוי להפנות את הצדדים לטיפול רגשי, זוגי או פרטני, תלוי במצבם, העדפותיהם ויכולותיהם הכלכליות, ובמקרה הצורך להציע כברירת מחדל להסדיר במקביל ובאופן זמני נושאים חיוניים של: מזונות, מדור והסדרי ראיה והגנה על רכוש משותף, כך שתתאפשר לצדדים השהות להשלים מהלך טיפולי ולשקול את המשך צעדיהם בתבונה.

כיצד נבחין בין המקרים הקלים לגישור לבין המורכבים:

המקרים הקלים -זוג שמגיע לאחר קבלת החלטה מושכלת של שני הצדדים המעוניינים בגירושין, אם זה לאחר טיפול זוגי במהלכו בחנו לעומק וביסודיות את סוגיית חייהם המשותפים, או שהצדדים חיו חיי נישואין זמן קצר בלבד והגיעו למסקנה משותפת כי רצונם להיפרד, או שהם חיים בנפרד כבר די זמן שאפשר לכ"א מהם להבהיר לעצמו כי רצונו להמשיך בנפרד את חייו. במקרים אלו, הצדדים בד"כ מגיעים עם אג'נדה ברורה פחות או יותר בנושאי הליבה, מודעות סבירה באשר לרגשותיהם ובאשר להשלכות הגירושין ויחסי כוחות מאוזנים וכל שנידרש מצידו של המגשר הוא לערוך חוזה העונה על צרכיהם. במקרים אלו,  כל מגשר משפחתי, גם ללא הכשרה טיפולית מיוחדת, יוכל בד"כ לנהל כהלכה את הליך הגישור ולהגיע לתוצאה חיובית.

המקרים המורכבים, כוללים אחד או יותר מהמפורט להלן:

זוגות החיים יחד, שמגיעים בעיצומו של משבר בחיי הנישואין, בד"כ על רקע בגידה באמון הזוגי, עזיבה פתאומית של אחד הצדדים את הבית, או תהליך אישי שעבר אחד מבני הזוג,  שהוביל אותו למסקנה כי אינו רואה טעם בהמשך חיי הנישואין. החלטה זו שלא קדם לה בירור ושיתוף זוגי, נופלת כרעם ביום בהיר על בן הזוג השני, שבשלב הראשון מתקשה להתמודד עימה, ו/או נאלץ להסכים ולשתף פעולה אך בשל התנגדות רגשית לא מוכן באמת לקחת אחריות על כך.

במקרים כאלו, נגלה כי חוסר בשלות רגשית, התנהגות אימפולסיביות ותוקפנית, נקמנות של לפחות אחד מהצדדים שמעוניין לסיים את הנישואין מהר ככל האפשר ו/או למנוע בכל מחיר מבן הזוג לסיים את הנישואין מונעים התקדמות בהליך הגישור.

בכל המקרים המורכבים, אנו עשויים למצוא את עצמנו מתחבטים בשאלה האם ניתן לסייע לצדדים בתוך מסגרת הגישור עצמו, או שעלינו להפנותם למסגרת טיפולית או חוץ גישורית אחרת.

בתווך, יש כמובן את מקרי ביניים והם לא מעטים, כאן נפגוש בזוגות המגיעים לגישור עם ידיעה והבנה שכלית כי גירושין הם הדבר הנכון עבורם, יחד עם הסכמות מוקדמות בנוגע לחלק מנושאי הליבה העומדים לדיון ואי הסכמות באשר למקצת הנושאים האחרים. אולם, בל יטעה המגשר ויחשוב לתומו שמדובר במקרה "קל", שכן לעיתם קרובות, בשל מוקדים רגשיים לא פתורים, נגלה במוקדם או במאוחר שהנושאים שנותרו שנויים במחלוקת (גם אם מדובר בנושאים שוליים יחסית להסכם כולו ), שואבים ואורגים סביבם פקעת רגשית, מערבולת של רגשות לא מעובדים, המבקשים לפרוק את מטענם העודף, מהלא מודע הנפשי של כל אחד מהצדדים, הישר לתוך המיכל הגישורי שנפתח בפניהם, תהליך המתרחש לעיתים בעוצמה הרסנית המסכנת את הליך הגישור כולו. במקרים אלו על המגשר להשתמש באינטואיציה ובכלים הטיפוליים העומדים לרשותו על מנת לחפש ולאתר ( מבעוד מועד אם אפשר) את המוקדים הרגשיים הטעונים, גם כשהם אינם גלויים ואף נסתרים לעיתים מהצדדים עצמם, ואז ברגישות, זהירות ובאמפתיה, להעלותם על פני השטח, לעבדם ולנטרלם, ככל שהדבר יידרש על מנת לאפשר לצדדים להבשיל ולהתקדם במו"מ לקראת הסכם.

לסיכום                                                                                                                           

 "יש מי שעובר את הנהר בשעת הפשרה על פני גלידין מתנדנדים וצפים.... בין הפרצים מהבהבת התהום, הרגל מתמוטטת, הסכנה קרובה....יש שהם מציפים וגורפים אותנו בהמון גליהם ואין עומד כנגדם; ואף על פי כן... יש הנכנסים בשלום מחוף זה ויוצאים בשלום אל החוף השני" (ביאליק, 'גילוי וכיסוי בלשון').

ברוח מילותיו הפיוטיות של ביאליק, שהכיר בעוצמה המפעימה, כמו גם המתעתעת והמסוכנת לעיתים של רגשות לא מעובדים המבעבעים בתהום הנפש הלא מודעת..., אוסיף ואומר, כי יכולתו של המגשר לצור קשר של אמון וידע מקצועי, לגלות אמפטיה למצבם הרגשי של בני הזוג, להכיל רגשות קשים וכואבים, לעיתים תוך כדי מפגש אישי עם חומרים רגשיים לא מעובדים של עצמו ולשמור תוך כדי כך על ניטרליות ואובייקטיביות, כל אלה הינם מנשמת אפו של התהליך, ביוצרם מיכל גישורי בטוח הנושא את שני הצדדים, כמו גם את המגשר עצמו בבטחה בינות למשברים ולמימי הרגש הגועשים אלי חוף מבטחים.

                                                             סוף

על הכותב:

שי גיל (A.(M מגשר משפחתי מוסמך (עורך דין בהכשרתו), מטפל רגשי בתנועה, פסיכותרפיסט, עוסק בגישור ובטיפול, טל ליצירת קשר: 0524-333757, shaigil@013.net