בשנים האחרונות רווחת ההנחה שבמהלך טיפול בעצירות ניתן לערוך שינויים בהרגלי התזונה אשר יעלימו כל תופעה של עצירות. לצד דרכי הטיפול הידועות נגד עצירות, כגון טיפול תרופתי, התפתחו עם השנים כל מיני מיתוסים על דרכי הטיפול בעצירות כרונית, שנכונים בחלקם - מחקרים שנערכו מצאו ששינויים בצריכת המזונות שלנו אינם אפקטיביים בטיפול נגד עצירות כרונית.
כיום נהוג להגדיר עצירות כרונית כתופעה רפואית שבמהלכה מתקיימות אחת מהבעיות הבאות לתקופה של שלושה חודשים לפחות: פחות משלוש יציאות בשבוע, קושי וכאב ביציאות, וכן תחושה של התרוקנות לא מלאה.
ע"פ מחקר שנערך לאחרונה נמצא שתופעת עצירות היא אחת מהשכיחות ביותר בעולם המערבי. לפחות 2.5 מיליון ביקורי רופא בארה"ב בשנה מוקדשים לתופעה והציבור מוציא מאות מיליוני דולרים על תרופות משלשלות מדי שנה. עצירות כרונית מוגדרת כקושי בהתרוקנות הנמשך יותר משלושה חודשים.
במחקר שנערך בקרב הסובלים מתופעת עצירות כרונית נמצא שרק 20% מהם דיווחו על הקלה במהלך טיפול בעצירות שכלל צריכה של סיבים תזונתיים. למרות שחלק מהמטופלים דיווחו על הקלה בתסמינים, חלק גדול יותר הצביעו על הרעה והחמרה במצבם עקב המעבר לדיאטה העשירה בסיבים.
מיתוס נוסף הוא ששתייה מספקת של מים עוזרת בטיפול נגד עצירות. מהמחקר שנערך נמצא ששיעור ההצלחה בביצוע טיפול בעצירות באמצעות שתייה מרובה הוא נמוך מאוד ושואף לאפס. כל עוד אין למטופל אינדיקציה ברורה לכך שהוא במצב של התייבשות, לא קיימות כיום הוכחות שצריכה מוגברת של נוזלים עשויה לעזור בטיפול בבעיות עצירות כרונית.
אז מה כן אפשר לעשות? נמצא שהתרומה הגדולה ביותר למיגור עצירות היא נחלתם של חומרים משלשלים הקיימים בשוק, בזכות הבטיחות של התרופות המכילות חומרים אלה וכן היעילות שלהם. תרופות ללא מרשם יכולות לחסוך לפחות חלק מאותם מליוני ביקורי רופא מדי שנה המוקדשים לתופעת עצירות, ומן ההוצאות של מאות מיליוני דולרים בשנה שיוצא רק בארה"ב לבדה על תרופות משלשלות.
