הפעם האחרונה שניתקלתי במושג הזה.. כבר לא היה הרבה מה לעשות.. נשמע מפחיד? טוב נו זה באמת היה כך. מצבי הבריאותי כמו הנפשי לא היה טוב כלל. לא יודעת איך להסביר לכם את זה, אז אסביר בקצרה, בואו נתחיל בחיי שזרמו עד לא מזמן על מי מנוחות, (ביטוי מוזר בינינו) הורי היו הורים טובים ומקסימים, לא היה חסר להם כלום לא יופי לא טופי לא כלום, בקיצור הבנתם כבר שאני כותבת סתם שטויות.. אני יכולה להמשיך ככה עוד שעות לספר לכם על קורס מאמנים ועל כמה שזה חארטה ועוד כל מיני דברים על קאוצינג זה או אחר, אבל החלטתי בהחלטה אמיצה לספר לכם סיפור אמיתי.
יש לי אח, בין הרבה בנות חמוד יפה מקסים לא חסר לו כלום.. בהתחלה הכל היה נראה ורוד, עד שיום אחד, הוא התחיל להתנהג קצת מוזר, ומה אני מתכוונת במוזר? אתם יודעים פתאום לא כל כך איכפת לו מאמא שלו או ממה שהיא אומרת.. אתם יודעים קצת להתנתק מהסביבה. לא יחסנו לזה חשיבות.. כי חשבנו שאולי מדובר פשוט בג'וקים של גיל ההתבגרות.. אבל התברר עם הזמן כשאותה התנהגות לא השתנתה.. ואותם הג'וקים לא עברו.. התחלנו להבין שיש פה מעבר..
לפני כמה ימים ישבתי איתו לשיחה, ולמרבה הפלא, התברר כי הילד מבין את בעיותיו היטב, שאלתי אותו אם הוא יודע מה זה קאוצינג.. ממש פחדתי להעלות את המונח הזה.. כי גם אם הוא גלוי וידוע אחר שיחה כבדה כזו, פחדתי לא ידעתי גם כיצד הוא רואה את הדברים.. שהרי קאוצינג זאת כולם יודעים הוא מעין פסיכולוג, אבל הוא לא. ומה ההבדל? ובכן ההבדל בין פסיכולוג לקורס אימון אישי הוא דק אבל גדול וממש ככל שהוא דק ככה הוא גדול,
אל מטפל קאוצינג הולכים מרצון מהבנת הבעיה ובחיפוש אחר המקור בלבד. לעומת זאת לפסיכולוג נשלחים, ולא הולכים מרצון, היינו איננו מבינים עדין כי יש לנו בעיה. ולכן מסיבות אלא חששתי להגיחד לאחי אודות אותו איש העושה קורס אימון אישי, והוא בוגר קורס מאמנים מוצלח.