באים וידיהם מזוהמות 

15 אפריל 2011

באים וידיהם מזוהמות

לאחרונה, צצים קופירייטרים מבית מידרשם של אייל ארד וראובן אדלר (אלו שהציבור אוהב  לשנוא ובדין), שלום עכשיו ומיד, אנשי שמאל קיצוני מתמקמק ושאר ירקות בואשים המחפשים נואשות להמיט אסון נוסף על ראשינו בדיצתם חלולת המחשבה ושטופת האג'נדה החד-סיטרית להביא את ישראל חזרה לגבולות אושוויץ ללא תנאים ובפישוק רגלים רחב מזמין רקטות ושאר נפיצים .

"ראש הממשלה צריך להנהיג באומץ לקראת שלום" לואטים הם, "חלון ההזדמנויות עומד להיסגר" לוחשים הם באוזינו כאילו וסוד גדול קיים בידיהם אשר אנו הפלוואים איננו שותפים לו.  חלון הזדמנויות למה,  להשמדתנו?  מדוע עלינו למהר ולהשתתף בטכס תלייתנו הפומבית?  כתר נא זעיר, היכן כבר שמענו משפט דומה לזה?  אהה כן, ניזכרנו כמובן. זוכרים את ה"שלום של אמיצים" של עראפת צורר היהודים?  גם הוא ניסה (והצליח) לסובב בכחש את נילושי המוח הבצקי בנינו ולגרום להם "להראות" כי הינם "אמיצים" ואכן אומץ ליבם הביא עלינו את הסכם אוסלו האסוני, את פינוי לבנון האסוני (כפי שנעשה), את האינתיפדה השניה האסונית, את גרוש גוש קטיף האסוני, את ביצור כוחו של החיזבאללה האסוני עבורנו, את מלחמת לבנון השניה האסונית, את עליית החמאס האסונית על אלפי הרקטות על ראשינו, את מבצע עופרת יצוקה האסוני (כפי שהסתיים)....שנמשיך?  האם אפשר להאמין כי כל האסונות שירדו על עם ישראל ב15 השנים הקצרות שחלפו הינם כולם פעולתם של "האמיצים" וה"ביטחוניסטים" שהפגינו אומץ הדיוטי, אך יותר מכל טיפשות תהומית, חוסר מחשבה וזילזול עמוק בעם הזה והובילו את ישראל לסיפו של חורבן?

כמובן שעלינו לברוש מעלינו, להתעלם מאלפי אלפים הנירצחים, הפצועים והנכים בנינו עקב אותם אסונות אשר ירדו עלינו, הללו אך "קורבנות השלום", אבדות "נחוצות" על מנת לטייב את שאיפותיהם המטורללות של "האמיצים" בנינו.

האם עמד אי-מי על העובדה המחרידה כי מספר קרבנותינו ונירצחינו עקב "פעולות השלום" שבאיוולתנו הנהגנו משך שני העשורים החולפים, עולים עשרות מונים על קרבנות מלחמות ישראל (כולן תולדת "השלום") משך אותה התקופה?  ומכאן, עובדתית, "פעילי השלום" הם המעודדים את הקוטלים בנו יחדיו עם מרצחי הג'האד העולמי.  אם היינו בעשתונותינו, היה עלינו להילחם בהם כאויבים הקמים עלינו להשמידנו.  תרוצי "הכוונות הטובות" ו"טובת עם ישראל" אינם מנחמים את אלפי בני משפחות הניקטלים והנירצחים.

כעת, כל "אמיצי ערפאת" הללו שוב מגיעים בקוותם כי אנו, אווילים שכמונו, כבר שכחנו את סיכלותם וטיפשותם, את הטייתם הפוליטית הברורה כנגד עם ישראל ורצונותיו וככלבים החוזרים אל קיאם נשוב ונאזין לנכלולי האומץ שלהם.  ובכן רבותי, לא נישכח ולא ניסלח.  עובדתית, כל פעם שהאזנו ל"אמיצים המטורללים" הבאנו על ראשינו אך יגון, דאבה ושכול בעוד אשר לא פתרנו דבר, למעט יצירת הקונפליקט הרצחני הבא.

פעילי שליט קוברים אותו עמוק יותר

הנה אנו באים לצוות "האידיוטים המועילים" המתגדרים בתוארים מנופחים המסתירים מאחוריהם כדים ריקים. קבלו את: עמי איילון (לוזר-נפל אזרחי מדהים), כרמי גילון (זה ש"עשה" את רבין), אהוד יתום (פושק שפתים מדופלם), יעקב פרי (מגלגל עינים נכלולי), אליק רון (בתפקיד המשומד), אביגדור קהלני (בליהוק תימני המחמד), אמנון ליפקין שחק (בתפקיד הפשיסט השמאלני-קול אדוניו "בחינוכית"), ואחרים הקוראים לממשלה לקבל את תנאי החמאס ולהחזיר בכל תנאי את גלעד שליט.  אהה, כמעט שכחנו, הללו "גם" פעילים פוליטים, נחשו היכן?

כל אותם "ביטחוניסטים" אשר המיטו על עם ישראל את האסונות שתוארו לעיל, אינם מסתפקים בכך ומבקשים להמיט אסון נוסף עלינו.  שהרי האחריות אינה עליהם, הם יכולים לשאת אמירות הבל בלא שיאלצו לתת את הדין במדה והמלצותיהם יענו.  שהרי אם ישוחררו בוגרי "האקדמיה הישראלית לטרור" (תחת חסות שרות בתי הסוהר) לשטחי הרשות הפלשתינים הרי שאנו נתחיל לערום גוויות יקירינו, מאות מהם.

אין בליבנו כל ספק כי משיחלו מעשי הרצח על ידי משוחררי שליט יהיו הם והתקשורת ומערכת המשפט והאקדמיה הראשונים להתיצב ולארר את ממשלת ישראל על רכרוכיותה, זגזגניותה, כניעותה, וכישלונה בשיחרור המרצחים מהכלא.  "אמיצי ערפאת" הללו הרי לא יאלצו לתת את הדין וחבל.

ראו את אשר האווילים המשרישים הללו טוענים: "מדינת ישראל מספיק חזקה גם מהבחינה המודיעינית וגם מהבחינה הצבאית על מנת לטפל, אם אותם מרצחים עם דם על הידיים יחזרו לסורם".  כן, באמת?  ומה בדבר 187 הישראלים נירצחי שיחרור עיסקת טננבאום, ואלו שקדמו להם?  האם אז היתה מדינת ישראל חלשה (נציין כי תחת אחריותם אז של אותם פושקי שפתים) ולפתע התחזקה?  עד כדי כך הם מזלזלים בהבנתנו הציבורית? והללו מוסיפים "..וכמו ששילמנו מחירים כבדים מאוד, גם בעבור פחות"  דהיינו, הנה הוצב תג המחיר לשחרור גלעד שליט והוא 187 אזרחים יהודים וישראלים נירצחים תמורתו.  מעניין, האם משפחות הנירצחים עד עתה מסכימות לכך?  מישהו כלל טרח לשאול את פיהן?  מישהו יטרח לשאול את פי קרובי הנירצחים העתידים?.שהרי לטעמם של "הביטחוניסטים" אנו האזרחים, אנו אך דומן מצחין לטייב מאוויהם ותו לא.

הללו מטיפים בדבר מחיר כואב תמורת השחרור ובכן מה בדבר מחיר כואב פחות תמורת  אי-שיחרור?  האם אך ליפי הנפש הללו (לכאורה) הזכות והרשות לפמפם "מחיר כואב" ואילו לאזרחים אשר ישלמו את מחיר פיתפותי הביצים חסרי האחריות של "הביטחוניסטים", אין שמורה זכות זו, אך מהצד השני?

איננו באים כאן לקבוע מסמרות באשר מהו שנחוץ להעשות, תודה לבורא עולם כי ראש הממשלה נתניהו הוא שבקלחת והוא שצריך להחליט ולא אנו.  אנו בהחלט באים כאן להראות את שני צידי המטבע על מנת למנוע משרלטנים קידום מעשה נבלה, אשר ניראה ומתרקם כאן לנגד עינינו בטישטוש המציאות שתקום כאן לאחר הענות גורפת לדרישות החמאס.  אנו בכך, בהסתרת האמת לא ניתמוך, לא בבית סיפרנו.

אנו בטורים אלו, חזינו במאמר דעה לפני למעלה משלש שנים כי הפעולות לטובת שיחרור גלעד שליט התוקפות את ממשלת ישראל (אולמרט באותו זמן), יביאו את החמאס להקשחת עמדות וכי הוא משום כך לא ישוחרר.  אנו כינינו את גלעד "אווז המטיל ביצי זהב" עבור החמאס עקב הפעולות החלולות של השמאל הקיצוני הישראלי "למען שחרורו".  מה חבל כי עד היום, משפחתו לא למדה את הלקח ומשתפת פעולה עם "הקרן לישראל חדשה" "ועוזריהם" כנגד החופש של בנה.

יוזמות מלחמה בכל אתר ואתר

אל הרחבייתים הגורסים כי "רצח אזרחים ישראלים עתידי הינו נחוץ וראוי באם ישוחרר גלעד שליט", ממש אל אותה חבורה לעיל, מצטרפים עוד יפיופים כגון עמרם מיצנע, עידן עופר, עדינה בר-שלום ועליזה שנער ויוצאים ביוזמת שלום חדשה-ישנה.  דבר אינו חדש בה או שאינו ידוע.  אך לא ענין היזמה הוא עניננו כאן אלא הנסיונות הבילתי פוסקים של קבוצות ישראלים קטנות, אנטי-דמוקרטיות בעליל, משרתות עצמן ברגיל, המנסות באמצעות לחץ חיצוני להביא את ממשלת ישראל לנהוג לפי המתווה הניראה להם בלבד.  דהיינו, ללא תלות בתקפותה של היוזמה, אפשר שהינה טובה ואפשר שלא, הנטיה לעקוף את הדמוקרטיה הישראלית ורצון העם תוך שפונים לגבירי ארצות הים (כגון חובב ציון, הציוני הדגול חוסיין אובמה), כדי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל הוא הבעיה כאן.

הללו מחפשים קיצורי דרך.  על הדמוקרטיה שמעו הם אך כאשר הינה משרתת צרכיהם בלבד ובורשים אותה בבוז כאשר עומדת בדרכם.  כפי דיווח המקור (בעיתון "הארץ" – כמובן): "עיקרי היוזמה נחשפו השבוע בניו יורק טיימס... היוזמים מקווים כי חשיפת היוזמה תעורר תמיכה ולחץ בארץ ובעולם, שישפיעו גם על מקבלי ההחלטות בירושלים" .

הנה הם נתבי המסלולים להכפשת ישראל בחו"ל, מעודדי הדה-לגיטימציה של כולנו, אלו משובטי הישראלים הקוראים לחרמות כנגד ישראל בכל ארצות העולם, אלו הממומנים בידי שוטמי ואנטישימיי ישראל הגדולים ביותר.

רישמו זאת לפניכם, באם לא קיבלה הקבוצה "הביטחוניסטית" הזו עד עתה מימון משטמה חיצוני, הרי שיקבלו גם יקבלו בעתיד הקרוב ביותר.  אויבינו ועוזריהם מ"הקרן לישראל חדשה" אך מחכים למטורללים אלו לצוץ.

אפשר כי פרטי היוזמה הינם נאותים, בהחלט אפשרי.  אדרבא ואדרבא, במדה והללו יענו להגיונו של הציבור וניבחריו אין כל מניעה לכאורה להציגם לציבור ולכנסת ישראל ולנסות לשכנע את אזרחינו ומנהיגינו בתקפות ההצעות.  אנו מתחייבים כאן לקבל כל החלטה דמוקרטית-פרלמנטרית גם אם נוגדת לדעותינו והשקפותינו.  אך עצם הפניה לגורמי חוץ בנסיון לכפות דעת מיעוט על הציבור מעלה ריח רקב עז מכל היוזמה הזו דהיינו, הללו כניראה מעריכים כי הציבור היהודי-ישראלי קרוב לוודאי כי מתעב או יתעב הצעותיהם.  כל פעולה הבאה לכפות על הציבור רעיונות שונים, יהיו הם טובים ככל שיהיו (ואפשר כמובן שלא), העוברים דרך מאררי ישראל בעולם, הינם פסולים מעיקרם ויש לדחותם על הסף.  מדוע לדחותם?  וכי צריכים אנו להוכחה נוספת, עקב הסכמי אוסלו האסונים לנו.  אל לנו להותיר עניני מדינה רצינים ובוודאי קיומים בידי קבוצת פוליטיקאים בזויים, שוכני מחילות חשוכות, משרתי עצמם ומאוויהם האישיים, מוציאי דיבת ישראל רעה בארצות הים, מאותנני ומשולמי שונאינו הגדולים ביותר, שרלטנים ופודלים (שימון פרס וביילין כבר אמרנו)?

אך יתרה מזאת, דומה ואנו ניצבים על סיפו של קצה הקרחון ומסרבים להכיר בנובע ממנו.  מרבית אותם חברי קבוצת "הביטחוניסטים" הלזו היו בעברם, ולא מזה זמן רב, רמטכ"לים,  אנשי צבא בכירים מאד אחרים וראשי שב"כ.  ההקשר זועק לשמים.  אנו כבר מזה זמן, לאור התנהלויות ביטחוניות תמוהות (וזו בלשון המעטה), מפנים את תשומת ליבם של קוראי טורים אלו לעובדה כי הפיקוד הבכיר של צה"ל, השב"כ, והמשטרה אינו מיצג את כלל עם ישראל אלא קבוצה קטנה וזניחה, קבוצת אליטה רחבייתית, משרתי עצמם ומשובטיהם, בולסת סושי ונהנתנית ובקצרה, אנשי שמאל שאינו שמאל שורשי וחיובי אלא שמאל קיצוני, מטורלל, בעל אג'נדה ברורה אשר אינה עולה בקנה אחד עם רצונותיו של הציבור בישראל.

אנשי קבוצה זו רוכבים על כיתפי הדרגות הנמוכות האחרות, ניבנים על נאמנותם וממלכתיותם תוך שמנצלים אותה לקידום מאוויים ואג'נדות אישיות.  החפ"שים אפשר ואינם מודעים לכך, אך הם מהווים את בשר התותחים אשר ממנו ניזונים כיום וניזונו חברי הקבוצה הלזו משך למצער שני העשורים החולפים וסביר יותר, מאז קום המדינה.

הפלשתינים סביבנו כה מעודדים מפעילות השמאל הקיצוני הסודקת את המרקם החברתי הישראלי, עד כי אינם חוששים יותר לסגת משיחות ישירות עם ישראל באשר סמוכים ובטוחים הם כי תמיד, בכל מצב ותנאי יקבלו גיבוי גורף מ"משנאי החינם בנינו" אשר תמיד תמיד יאשימו את ישראל בכישלון המגעים לשיחות ישירות.

והפשט?  היכן נימצאים בקבוצה זו חובשי הכיפה?  היכן הם נאמני ארץ ישראל, היכן הם אנשי ימין ולו גם מתון, אשר יעזו לפנות לאנטישמים בארצות הים כנגד ארצם הם?  הם אינם בנימצא בקבוצה זו באשר הינם ממלכתים ונוצרי טובת עמם, אלו לא יעזו לפנות מעל ראשי הציבור והדמוקרטיה למאררי עמם בארצות הים.  הללו מעולם לא הורשו לקידום בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה, הם לעולם מודרו מכל תפקיד בכיר, הנה היא ההוכחה לעיל בכל עליבותה, להדרה המתמשכת של מרבית העם מצומתי קבלת ההחלטות הביטחוניות ואחרות.

הטיה והדרה בכל אתר ואתר

והכיצד נתעלם מנאום הפרידה של אחת איילה פרוקצ'יה עם תום כהונתה בבית המשפט העליון.  הגברת תקפה קשות את המגזר הדתי-חרדי בנאום הפרידה שלה.  עולים בזכרון דבריו של פלוני, איש קטן ועלוב בשם אהרון ברק אשר טען באורח שיקרי כי אינו מוכן למנות את כבוד השופטת רות גביזון לשופטת בבית המשפט העליון באשר "יש לה אג'נדה".  האיש הקטן הזה אף לא הסמיק בפלטו פירכה שיקרית זו בעוד אשר מימינו ומשמאלו ישבו חבריו לבית הדין הגבוה לצדק (לא צדק ולא נעליים), הספוגים באג'נדה אנטי ציונית ואנטי יהודית עד שרשי שערותיהם/ן.  הפיראט הזה (פוזנר האמריקני כינהו כך אנו אחראים רק ל"איש קטן"), העמיד את ישראל על עברי פי פחת ומשך אחריו את כל בית המשפט העליון ספוג האג'נדה החד-צדדית ולעומתית.  הלה אחראי יותר מכל אדם בודד אחר בישראל לכרעיה המתנודדות של מדינת ישראל.  הלה הוא האחראי כי בישראל שולט החוק (דהיינו שילטון השופטים) בניגוד לאשר דרוש ומתחייב והוא שילטון מדינת החוק.  הלה טוען בנכלוליות אין קץ כי פסיקותיו האנטי ישראליות ויהודיות מכוונות לטובת עם ישראל אך חלקו בדה-לגיטימציה של ישראל הינו אדיר, באשר הראה קבל עם ועדה בינלאומים, את מותרו המזוייף של בית המשפט העליון הרוחץ בנקיון מוסריותו המעוותת והשיקרית לעומת "ממשלות הכיבוש והאפרטהייד" הישראלית.  פסיקותיו של האיש הקטן אהרון ברק היו מיועדות כולן להאדיר שמו שלו בין החברים מהרווארד תוך שדורך וקובר את נצח ישראל.

מלאה הארץ מוייסרים

ומה באשר למסמכי וויקיליקס המאשרים את שאנו יודעים מזה זמן רב כי עופר (ההסתדרותי) עיני ונשיאת העליון בורית דייניש נוהגים להלשין ולמסור את עם ישראל כסדר לידי האמריקנים בהחבא ובשיחות חשאיות שלא לפרסום (יבורך ויקיליקס).  הללו מקבלים תדריכים להפעלת פוטש להפלת ממשלת ישראל הנוכחית (הבאנו ידיעה זו באשר לעופר עיני אך לפני כחודשיים באשר למעורבותו בפוטש להפלת ממשלת הימין הנבחרת – יחד עם הלה מ"מרכז השלטון המקומי", שלמה בוחבוט המטורלל ובמעורבותה עד צוואר של ציפק'ה שפיצר הזכורה לרע).

בכל אשר ניפנה ניתקל באנשים אשר במחשכים, מאחורי דבריהם ומעשיהם קיימים שקים של אג'נדות וכוונות חורבן ניסתרות.  רובם של אנשי הציבור בנינו רואים עין בעין את טובתם הם ומאוויהם האישיים ולא את טובת הציבור אשר ניבחרו על מנת לפעול למען עניניו. 

מדוע זה אנו מושיטים אצבע מאשימה בעיקר לעבר השמאל הקיצוני הישראלי? פשיטא.  אנשי הימין, יחדיו עם אנשי השמאל האוטנטי הינם מטבעם האידאולוגי, לאומיים וממלכתים ולא יעזו לצאת נגד מדינתם בחוברם לשוטמי ישראל מבחוץ (כל מרגלי ישראל כנגד מדינתם לדורותיהם, כולם, אבל כולם, לעשרותיהם, באים מהשמאל הישראלי, אין ולו חובש כיפה אחד לרפואה בניהם).  הימנים, יחדיו עם כלל אוהבי ציון, יעדיפו בסופו של יום, גם אם לעיתים שלא לרצונם להיכשל בקלפי ולאבד את השלטון ובלבד שלא לצאת נגד מדינתם וטובת עניניה.  ממשלת נתניהו מעבירה לנו שעור בממלכתיות למרות פימפומי התקשורת השוטמת בדבר "שלמות הקואליציה" וכדומה.  מעבר למאמצי הממשלה לשרוד כמובן (ומדוע לא?), הרי כל שעיניו בראשו ואובייקטיביות הינה נר לרגליו יכל להיווכח כי טובת המדינה ואזרחיה מהפן החברתי, ביטחוני, סוציאלי וחינוכי הינה בסדר עדיפויות גבוה ביותר בסדר יומה.

אנשי השמאל הקיצוני מטבע הוויתם האידאולוגית, זו האוניברסלית, אינם רואים בישראל ובעם היהודי את פסגת מאוויהם.  אחר נירוונה עולמית אוטופית דצים הם וכך, מונחים כגון "לאומיות" ו"ממלכתיות" הינם זרים להם ואף בזויים עבורם בעוד "מדינת כל אזרחיה (הפלשתינים)" הינה חביבתם.  זו הסיבה כי גם אם אנשי המחנה הימני יחדיו עם השמאל האותנטי עושים טעויות פה ושם הרי מעשיהם בסופו של יום הינם נקיי כפים, בעוד ידיהם של אנשי השמאל הקיצוני, לעולם מזוהמות.

אהרון רול