הלנת שכר
עם סיום תקופת העבודה של העובד, הוא זכאי לתשלום עבור עבודתו, בין היתר, תשלומים שעדיין לא קיבל מהעבר, זכויות הכרוכות במקומות עבודה ולמעשה "סגירת חשבון" בין העובד למעבידו.
חוק הגנת השכר קובע, כי אי תשלום שכר המגיע לעובד בזמן, כפי שנקבע בחוק, מהווה "הלנת שכר".
על פי חוק, משכורתו של עובד תשולם בראשון לכל חודש, כאשר תשלום עד לתשיעי לחודש לא ייחשב כהלנת שכר.
שכר שלא שולם "במועד", מהווה סיבה לדרישת "פיצויי הלנת שכר". שכר עבודה כולל, בין היתר, שעות עבודה רגילות, נוספות, תוספות קבועות כגון וותק ותפקיד, חופשה, חגים , דמי מחלה וכדומה. הרציונאל לדרישת פיצויי הלנת שכר היא, להרתיע את המעסיק ולדאוג שישלם את התשלום לעובד במועדו.
במקרה של הלנת שכר יהיה העובד זכאי לפיצוי הלנת שכר, בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע לאחריו 10% מהשכר המולן. בנוסף זכאי העובד לריבית והפרשי הצמדה לתקופה שממועד התשלום ועד ליום התשלום, בתוספת של כ - 20% על הסכום הכולל של השכר המולן, והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה, בעד חלק מחודש, תשולם התוספת האמורה באופן יחסי.
ראוי להדגיש, כי בית הדין לעבודה, נוטה שלא לתת פיצויי הלנה מלאים, למעט מקרים חריגים.
שכר שאינו מולן הוא שכר שלתשלומו לא נקבע מועד בחוק. כך לדוגמא: פדיון חופשה הוא שכר, אך אינו שכר מולן.
על שכר מסוג זה שאינו מולן, זכאי העובד להפרשי הצמדה וריבית.
הזכות ל"פיצויי הלנה", להבדיל מ"השכר" עצמו, מתיישנת תוך זמן קצר יותר. פיצויי הלנת השכר ייפסקו כל זמן שהעובד תבע את התשלום עבורם במפורש.
www.fc-law.co.il
עם סיום תקופת העבודה של העובד, הוא זכאי לתשלום עבור עבודתו, בין היתר, תשלומים שעדיין לא קיבל מהעבר, זכויות הכרוכות במקומות עבודה ולמעשה "סגירת חשבון" בין העובד למעבידו.
חוק הגנת השכר קובע, כי אי תשלום שכר המגיע לעובד בזמן, כפי שנקבע בחוק, מהווה "הלנת שכר".
על פי חוק, משכורתו של עובד תשולם בראשון לכל חודש, כאשר תשלום עד לתשיעי לחודש לא ייחשב כהלנת שכר.
שכר שלא שולם "במועד", מהווה סיבה לדרישת "פיצויי הלנת שכר". שכר עבודה כולל, בין היתר, שעות עבודה רגילות, נוספות, תוספות קבועות כגון וותק ותפקיד, חופשה, חגים , דמי מחלה וכדומה. הרציונאל לדרישת פיצויי הלנת שכר היא, להרתיע את המעסיק ולדאוג שישלם את התשלום לעובד במועדו.
במקרה של הלנת שכר יהיה העובד זכאי לפיצוי הלנת שכר, בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע לאחריו 10% מהשכר המולן. בנוסף זכאי העובד לריבית והפרשי הצמדה לתקופה שממועד התשלום ועד ליום התשלום, בתוספת של כ - 20% על הסכום הכולל של השכר המולן, והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה, בעד חלק מחודש, תשולם התוספת האמורה באופן יחסי.
ראוי להדגיש, כי בית הדין לעבודה, נוטה שלא לתת פיצויי הלנה מלאים, למעט מקרים חריגים.
שכר שאינו מולן הוא שכר שלתשלומו לא נקבע מועד בחוק. כך לדוגמא: פדיון חופשה הוא שכר, אך אינו שכר מולן.
על שכר מסוג זה שאינו מולן, זכאי העובד להפרשי הצמדה וריבית.
הזכות ל"פיצויי הלנה", להבדיל מ"השכר" עצמו, מתיישנת תוך זמן קצר יותר. פיצויי הלנת השכר ייפסקו כל זמן שהעובד תבע את התשלום עבורם במפורש.
www.fc-law.co.il
עו"ד סנדרוביץ סיימה את לימודי המשפטים ב"מסלול האקדמי של המכללה למינהל" בהצטיינות, התמחתה בבנק ישראל וכיום עוסקת בתחום האזרחי
www.fc-law.co.il
www.fc-law.co.il
