נהיגה בשיכרות
חזרתם מבילוי, נעצרתם ע"י מחלקת התנועה, התבקשתם להתלוות לבדיקת נשיפה שכן שוטר סבור שנהגתם בשיכרות?
ישנם מספר אמצעים, לצורך מדידת ריכוז אלכוהול בגופו של נבדק. קיימים שלושה סוגי בדיקות בהם נבדק נהג, האם הוא נוהג תחת השפעת משקאות משכרים בדיקת דם, בדיקת נשיפה, ובדיקת שתן. מבדיקות השכרות הנ"ל ניתן לדעת מהי רמת ריכוז האלכוהול בדמו של הנהג.
מכשיר נפוץ בקרב מערך התנועה הוא ה"ינשוף". ייעודו הוא למדידת ריכוז האלכוהול בגופו של נבדק באמצעות אוויר נשוף. יתרונו נעוץ בעובדה, שניתן לקבל במקום תוצאה מיידית בשונה מבדיקת דם. הפלט המופק מן ה"ינשוף", משמש כראיה קבילה בבית המשפט.
ראוי לציין, שאין חובה על התביעה להוכיח שכרותו של נהג דווקא בדרך "מדעית", של עריכת בדיקות השכרות הנ"ל. לעיתים ניתן להרשיע נהג בנהיגה בשיכרות, כאשר מהתנהגותו החיצונית הבולטת והברורה בעליל, עולות ראיות, מעל לכל ספק סביר, כדי להוכיח שכרותו.
עולה השאלה, באילו תנאים מותיר החוק לשוטר לבצע בדיקת שיכרות?
ראשית, כאשר נהג הינו מעורב בתאונת דרכים, יש לשוטר הניצב מולו סמכות לבצע בדיקת שיכרות. ראוי לציין, כי אין קשר לרמת האשם בגרימת התאונה. עצם המעורבות ולו שולית ככל שתהא, מעלה אוטומאטית את זכות דרישת הבדיקה.
שנית, כאשר הנהג אינו מעורב בתאונת דרכים אך קיים חשש סביר של השוטר כי הנהג שיכור.
על-מנת למלא את דרישת החוק לחשש סביר, נושאים עמם נוהגים השוטרים לשאת עימם טופס "בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשיכרות". הטופס גולם בחובו קריטריונים אשר מובילים למסקנה האם קיים חשש סביר או לא. דוג': האם דיבור הנהג איטי או מבולבל, האם הנהג יכול להניח אצבע על אפו מבלי להחטיא, האם הופעתו של הנהג מסודרת ועוד.
מטרות הטופס הנ"ל: ראשית לצורך החלטת השוטר, האם מדובר בנהג אשר קיים חשש סביר שהוא שיכור, שנית, יוצג כראייה בפני השופט כאשר העניין יובא בפניו.
סירוב להיבדק: רבים הם הנהגים אשר חוששים שמא בדיקת השיכרות תמצא שהם אכן שיכורים, ולכן הם מסרבים לבצע בדיקת שיכרות. האם בחוכמה נוהגים הם? לא ולא. ראשית, אין הכרח בבדיקה המדעית לצורך הוכחת אשמת הנהג. בהיעדר הבדיקה, ניתן על סמך התרשמותו של השוטר מדרך התנהגותו של הנהג להוכיח אשמה.
שנית, העונש בגין ביצוע העבירה של סירוב לבדיקה, זהה לעונש העומד בגין נהיגה בשיכרות. לכן הנהג הוא זה שמביא להרשעתו ע"י סירובו.
שוטר אשר חושד במצב של שיכרות, רשאי לערוך אף מעבר לבדיקה אחת, ע"מ לברר כראוי את חשדו. בנוסף, באם נערכה בדיקה ראשונית אשר לא צלחה מבחינה טכנית, לדוג' בדיקת ינשוף עקב נפילת המכשיר, מוטלת חובה השוטר לערוך את הבדיקה בשנית
"אם שותים לא נוהגים- סעו זהירות"
www.fc-law.co.il
חזרתם מבילוי, נעצרתם ע"י מחלקת התנועה, התבקשתם להתלוות לבדיקת נשיפה שכן שוטר סבור שנהגתם בשיכרות?
ישנם מספר אמצעים, לצורך מדידת ריכוז אלכוהול בגופו של נבדק. קיימים שלושה סוגי בדיקות בהם נבדק נהג, האם הוא נוהג תחת השפעת משקאות משכרים בדיקת דם, בדיקת נשיפה, ובדיקת שתן. מבדיקות השכרות הנ"ל ניתן לדעת מהי רמת ריכוז האלכוהול בדמו של הנהג.
מכשיר נפוץ בקרב מערך התנועה הוא ה"ינשוף". ייעודו הוא למדידת ריכוז האלכוהול בגופו של נבדק באמצעות אוויר נשוף. יתרונו נעוץ בעובדה, שניתן לקבל במקום תוצאה מיידית בשונה מבדיקת דם. הפלט המופק מן ה"ינשוף", משמש כראיה קבילה בבית המשפט.
ראוי לציין, שאין חובה על התביעה להוכיח שכרותו של נהג דווקא בדרך "מדעית", של עריכת בדיקות השכרות הנ"ל. לעיתים ניתן להרשיע נהג בנהיגה בשיכרות, כאשר מהתנהגותו החיצונית הבולטת והברורה בעליל, עולות ראיות, מעל לכל ספק סביר, כדי להוכיח שכרותו.
עולה השאלה, באילו תנאים מותיר החוק לשוטר לבצע בדיקת שיכרות?
ראשית, כאשר נהג הינו מעורב בתאונת דרכים, יש לשוטר הניצב מולו סמכות לבצע בדיקת שיכרות. ראוי לציין, כי אין קשר לרמת האשם בגרימת התאונה. עצם המעורבות ולו שולית ככל שתהא, מעלה אוטומאטית את זכות דרישת הבדיקה.
שנית, כאשר הנהג אינו מעורב בתאונת דרכים אך קיים חשש סביר של השוטר כי הנהג שיכור.
על-מנת למלא את דרישת החוק לחשש סביר, נושאים עמם נוהגים השוטרים לשאת עימם טופס "בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשיכרות". הטופס גולם בחובו קריטריונים אשר מובילים למסקנה האם קיים חשש סביר או לא. דוג': האם דיבור הנהג איטי או מבולבל, האם הנהג יכול להניח אצבע על אפו מבלי להחטיא, האם הופעתו של הנהג מסודרת ועוד.
מטרות הטופס הנ"ל: ראשית לצורך החלטת השוטר, האם מדובר בנהג אשר קיים חשש סביר שהוא שיכור, שנית, יוצג כראייה בפני השופט כאשר העניין יובא בפניו.
סירוב להיבדק: רבים הם הנהגים אשר חוששים שמא בדיקת השיכרות תמצא שהם אכן שיכורים, ולכן הם מסרבים לבצע בדיקת שיכרות. האם בחוכמה נוהגים הם? לא ולא. ראשית, אין הכרח בבדיקה המדעית לצורך הוכחת אשמת הנהג. בהיעדר הבדיקה, ניתן על סמך התרשמותו של השוטר מדרך התנהגותו של הנהג להוכיח אשמה.
שנית, העונש בגין ביצוע העבירה של סירוב לבדיקה, זהה לעונש העומד בגין נהיגה בשיכרות. לכן הנהג הוא זה שמביא להרשעתו ע"י סירובו.
שוטר אשר חושד במצב של שיכרות, רשאי לערוך אף מעבר לבדיקה אחת, ע"מ לברר כראוי את חשדו. בנוסף, באם נערכה בדיקה ראשונית אשר לא צלחה מבחינה טכנית, לדוג' בדיקת ינשוף עקב נפילת המכשיר, מוטלת חובה השוטר לערוך את הבדיקה בשנית
"אם שותים לא נוהגים- סעו זהירות"
www.fc-law.co.il
עו"ד סנדרוביץ סיימה את לימודי המשפטים ב"מסלול האקדמי של המכללה למינהל" בהצטיינות, התמחתה בבנק ישראל וכיום עוסקת בתחום האזרחי
www.fc-law.co.il
www.fc-law.co.il
