כיצד לזהות חרדה חברתית בקרב בני נוער
חרדה חברתית היא פחד מפני סיטואציות חברתיות. בני נוער רבים עוברים תקופות של חרדה והדבר טבעי נורמלי ומאפיין את התקופה הסוערת של גיל ההתבגרות. יחד עם זאת לאלו הסובלים מחרדה חברתית, החרדה אינה פרופורציונאלית לסיטואציות. עבור חלק מבני הנוער חרדה חברתית עלולה לפגוע בהישגיהם בלימודים, ביכולתם לרכוש חברים, ודיכאון
בני נוער רבים סובלים מחרדה חברתית אך אינם מאובחנים. למרות שחרדה חברתית היא בעיה שכיחה למדי, הורים ומורים אינם מודעים לסימנים וסימפטומים המאפיינים חרדה חברתית בקרב בני נוער וילדים.
סימנים אופייניים לנוער הסובל מחרדה חברתית
בני נוער הסובלים מחרדה חברתית מגלים רשימה של סימנים אופייניים ברמת הטמפרמנט וההתנהגות.
לא כל הסימנים ברשימה מאפיינים חרדה חברתית בלבד, אך במידה ונמצאת התאמה לחלק מהסימנים ברשימה ראוי לקיים בירור נוסף על מנת לקבוע האם מדובר החרדה חברתית או לא.
טמפרמנט
שקט
מכונס בעצמו
נסוג אל תוך עצמו כאשר מתבקש לדבר
הססנות
פסיביות
חשש יתר על המידה מהערכה שלילית
חשש מהשפלה או מבוכה
שלוב ידיים
ראש מושפל
מבע קפוא - ללא אקספרסיביות רבה בהבעות הפנים
חוסר מנוחה
התנהגות בבית הספר
אינו מצביע בשיעור
מתבודד בזמן ההפסקה
פחד מלהופיע מול אחרים
פחד מלדבר בכיתה
חוסר נוחות באור הזרקורים
יושב לבדו בספריה או בקפטריה
חושש מלבקש עזרה מהמורה
חושש להיכנס לכיתה אם הוא מאחר
מסרב ללכת לבית הספר
התנהגות עם חברים ללימודים
חש חוסר נוחות בקבוצה
מיעוט חברים
חושש להתחיל או להשתתף בשיחות
חושש מלבקש אחרים להיפגש
חושש להתקשר לאחרים
נמנע מקשר עין
נראה שהוא תמיד בשוליים
מדבר חרישית/ממלמל
מגלה מעט על עצמו בשיחה עם אחרים
השפעת חרדה חברתית על נוער
בני נוער הסובלים מחרדה חברתית נמצאים בעמדת מוצא נמוכה יותר בכל תחומי החיים. הישגיהם בלימודים עשויים להיות נמוכים יותר ויתכן שיחסירו שיעורים. תלמידים עם חרדה חברתית מתקשים למצוא חברים ולהשתתף בפעילויות חברתיות מחוץ לתחום בית הספר. אלו מהם הסובלים מהפרעת חרדה חברתית קשה עלולים אף לנשור מבית הספר ולסרב לעזוב את הבית. בנוסף, חרדה חברתית בלתי מטופלת בגיל ההתבגרות עלולה להוביל לבעיות נפשיות אחרות כמו דיכאון, הפרעות אכילה, שימוש בסמים ואפילו התאבדות
דיאגנוזה וטיפול
חרדה חברתית בבני נוער בדרך כלל אינה מאובחנת ואינה מטופלת משום שהורים ומורים מאמינים שהנער פשוט ביישן והדבר יחלוף. למרות זאת, אבחון מוקדם והתערבות בזמן הם צעדים הכרחיים למניעת נזק ארוך טווח. על מנת לאבחן חרדה חברתית יש להעריך את הסימפטומים בקונטקסט של המשפחה והסביבה. על האבחון לכלול את הפרספקטיבה של ההורים והמורים. יש לבדוק גם את המצב הרפואי והסברים אפשריים אחרים להתנהגות כמו הצקה ובריונות.
הטיפול בנוער עם חרדה חברתית מתרכז בהורדת רמת החרדה על מנת לאפשר לתלמיד להתמודד עם בית הספר. הטיפולים הסטנדרטים הם: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ותרופתי (תרופות ממשפחת ה SSRI כמו פרוזאק, ציפרלקס וכדומה).
