דמודקס הינה אקרית אותה ניתן למצוא בזקיקי שיער של כלבים. אקרית זו חיה בזקיקי השיער של מרבית הכלבים (כולל בכלבים בריאים), זאת בניגוד לאקריות אחרות כגון זו הגורמת למחלת הסקביאס אשר אינן נמצאות באופן נורמאלי על גבי הכלב. מחלה קלינית (הנראית לעין) נראית בזמן של התרבות ביתר של האקריות. המחלה אשר נגרמת על ידי אקריות הדמודקס בכלבים נקראת דמודקוזיס.
דמודקוזיס קיימת בכלבים בזמן פגיעה במערכת החיסון או בכלבים צעירים וגורים בהם מערכת החיסון אינה מפותחת מספיק בכדי התמודד עם הטפיל. בנוסף, ישנן תרופות כגון סטרואידים הפוגעות במערכת החיסון ויכולות לגרום להתפרצות המחלה.
כלבים גזעיים רגישים יותר למחלה הנגרמת על ידי אקריות הדמודקס וידוע כי רגישות זו יכולה לעבור בתורשה. הגזעים הרגישים הם (רשימה חלקית): פאג, שאר פיי, דוברמן, דני ענק, פיטבול ובולדוג אנגלי. מכיוון שידוע כי קיימת רגישות גנטית למחלה המלצת הוטרינרים היא שלא להרביע כלב שחלה בדמודקוזיס.
סימני דמודקוזיס בכלבים:
• קרחות עוריות
• אדמומיות
• קשקשים
• הפרשות על פני העור
בחלק גדול מהמקרים ניתן לראות את סימני המחלה מסביב לעיני הכלב, באזור הפה ועל הגפיים. במקרים בהם לא מטפלים במחלת הדמודקוזיס יגרמו עיבוי והשחרה של עור הכלב, גירודים ודלקת עורית נרחבת.
איך מאבחן וטרינר דמודקס בכלבים?
בתחילה, הוטרינר יבדוק האם הייתה מחלה בשאר השגר או משפחת הכלב (זאת מכיוון שדמודקוזיס היא מחלה בעלת אלמנט גנטי). בשלב הבא, יבצע הוטרינר "מגרד עור" - קילוף שכבה דקה של העור באמצעות סכין. את הדגימה שנלקחה מן הכלב יבדוק הוטרינר מתחת למיקרוסקופ לחיפוש אקריות דמודקס (במקרים של מחלה ניתן לראות אקריות דמודקס רבות, כולל אקריות צעירות וביצים, דבר המעיד על התרבות ביתר של הטפיל).
לעיתים הוטרינר ייקח גם דגימות שיער מאזורים נגועים בכדי לחפש את האקרית.
כזכור, דמודקוזיס הינה מחלה הפוגעת בעיקר בכלבים צעירים וגורים. מכיוון שהם עלולים להדבק במחלות זיהומיות בזמן הימצאותם במרפאה וטרינרית (מאחר ומערכת החיסון שלהם עדיין אינה בשלה), כדאי לשקול להשתמש בשירות מרפאה וטרינרית ניידת אשר תשלח אליכם וטרינר עד הבית לביצוע הבדיקות והטיפול בנוחות ביתכם.
טיפול בדמודקס בכלבים
בגורים או בכלבים צעירים בהם המחלה נראית רק באזור קטן ניתן לשקול להמתין עם הטיפול. זאת בשל העובדה כי בכלבים צעירים חלק מהמקרים יחלוף עם הזמן כאשר הכלב מתבגר ומערכת החיסון שלו משתפרת.
במקרים בהם נראות קרחות רבות או סימני מחלה חמורים, הוטרינר צריך להתחיל לטפל במחלה באופן מיידי.
טיפול אפשרי בדמודקוזיס הוא חפיפות או שטיפות עם שמפו המכיל חומר הקוטל את האקריות (אמיטרז). עם זאת, בשל הבעייתיות לעיתים בביצוע החפיפות ומכיוון שחלק מהכלבים אינם משתפים פעולה, מעדיפים מרבית הוטרינרים לבצע הזרקות של חומר ההורג את האקריות בשלב הראשוני ואחר כך להתחיל טיפול יומי דרך הפה או טיפול שבועי בהזרקה.
במידה ובחרתם להשתמש בשירות " וטרינר ביקורי בית", ישלח וטרינר לביתכם פעם בשבוע למתן הזריקה עד סיום הטיפול.
יש לדעת כי לעיתים יש צורך בטיפול הנמשך מספר שבועות עד להדברת האקריות. הטיפול במחלה יפסיק רק לאחר לקיחת שני מגרדי עור,בהם לא נראתה עדות לנגיעות באקריות.
דר' תומר ויינגרם, מייסד "וטרינר נייד ביקורי בית", מרפאה וטרינרית ניידת. http://www.petdoctor.co.il