האם שינוי אצל בן זוג אחד יכול לגרום לשינוי ביחסים הזוגיים?
הנחה רווחת היא שעל מנת לשנות את היחסים במערכת הזוגית חייבת להיות מוטיבציה ומאמץ משותף של שני בני הזוג, ועל שניהם להגיע ביחד לטיפול זוגי [יעוץ נישואין].
גישה זו אינה נכונה בהכרח. מאחר ואנו משפיעים על היחסים הזוגיים ומושפעים, יש גם בכוחו של אחד מבני הזוג להשפיע על שינוי במערכת הזוגית. לפיכך חבל להרים ידיים ולהשלים עם מערכת יחסים מתסכלת, או במקרה הגרוע לנקוט בצעדים גרושין.
לעתים קרובות אחד מבני הזוג נתקל בקושי הנפוץ : "בן זוגי לא רוצה לבא אתי לטיפול". זהו מצב רווח מאד מאחר ובדרך כלל ישנו אחד מבני הזוג שלוקח את האחריות "לתקן" את היחסים. זה לא תמיד אומר שבן הזוג השני לא מעוניין בשיפור היחסים, אלא שבדרך כלל בן זוג אחד לוקח אחראיות על תחום מסוים בזוגיות. ואנחנו יודעים שהחלוקה לא תמיד שוויונית.
הפיתרון הוא הבעיה
לעתים קרובות בן הזוג מנסה לפתור בעיות באותו אופן שבו מנסים להשתחרר ממערבולת או מחול טובעני: ככל שאתה מנסה יותר חזק, כך הדברים פחות עובדים, ולא רק זאת, אלא גם מתקשים לצאת מהמערבולת או מתחפרים בחול. בעיות ביחסים משתמרות ומועצמות בדרך המסוימת בה אנשים משתמשים וחושבים שזו הדרך הנכונה לפתרון. כאשר ישנה בעיה או תלונה של אחד מבני הזוג על נושא שמפריע לו הוא מנסה לתקן אותו. ביחסים תקינים זה בדרך כלל עובד בדרך של משא ומתן ותקשורת. אך ביחסים לא תקינים אין זה כך. כאשר אין יכולת למשא ומתן בן הזוג מנסה לתקן את הבעיה בכך שמשתמש בפיתרון שכבר ניסה באופן יותר חזק וביתר עוצמה. לרע המזל הדרך הזאת לא משיגה את הפיתרון הרצוי. אותה גישה לא רק שמשמרת את הבעיה,אלא מעצימה אותה והפיתרון הופך לבעיה.
לדוגמא: ליאור ויעל , זוג בשנות ה-30 המאוחרות, הורים ל-4 ילדים. לליאור ויעל וויכוחים על נושאים שונים. דפוס הוויכוח ביניהם הנו שבלהט הוויכוח ליאור מנתק מגע (מתוך צרכים שלו להירגע). יעל מתוסכלת ודורשת ממנו להתיחס אליה. ככל שהיא דורשת התיחסות הוא מתרחק יותר ומסתגר. הוא חווה את יעל "מנדנדת" ומציקה. בני הזוג שכחו כבר מה היה הוויכוח המקורי והדרך של פתרון הריב: הסתגרות מול דרישה להתיחסות מהווה בעיה לכשעצמה.
מה ניתן לעשות במקרה זה? ניתן לשנות את התגובה של יעל כלפי ההסתגרות של ליאור. במקום "לנדנד" ולדרוש התיחסות בו ברגע היא יכולה להניח לו. היא יכולה לדבר על רגשותיה לא בזמן כעס, ואז בני הזוג יכולים להגיע למשא ומתן ביתר קלות על דפוסי המריבה שלהם. למשל ליאור יכול לקצר את הניתוק שלו ויעל תאפשר לו פסק זמן לרגיעה.
למרבה הצער והאירוניה הדרך שאנחנו רוצים להשיג את המטרה לא רק שלא משיגה אותה אלא להפך, עוד יותר מרחיקה את המטרה. אנחנו מכירים את המושג רודף-נרדף. ככל שבן הזוג שרוצה קרבה רודף אחרי הקרבה בן הזוג השני מפרש זאת כלחץ ובורח ממנה. אנחנו לא לומדים ומגבירים את הלחץ. מדוע אנחנו נוהגים לעשות עוד מאותו דבר - More of the same
אנחנו מודעים לאופן שבו משפיעה התנהגות בן הזוג עלינו אך פחות מודעים לאופן שבו התנהגות שלנו משפיעה על בן הזוג. מאחר ואנחנו רואים את ההתנהגות של בן הזוג כ"בעיתית" ורוצים לשנות אותה, עלינו לפקוח עיניים ולהבין את ההשפעה של התנהגותנו על בן הזוג שלנו ועל כך שיש לנו יותר שליטה ויכולת לשנות.
כאשר אנחנו כועסים אנחנו נוטים להגיב רגשית למה שהאחר עושה לנו. התגובה שלנו היא התגובה האוטומאטית שלנו אשר למדנו אותה עוד בעברנו במצבי כעס. אנחנו מאבדים את היכולת שלנו להבין מה ההשפעה של התנהגותנו על האחר, ומרוכזים רק במה הוא עשה לנו. אנחנו צריכים להבין שהדרך בה בני אדם מתנהגים כלפינו היא לעתים תכופות התגובה שלהם כלפינו. אנחנו צריכים להבין מהי אותה דרך ומה אנחנו תורמים לה, על מנת לשנות את הדפוס הזוגי.
בן זוג אחד יכול להשפיע על היחסים הזוגיים בדרכים מגוונות .כך למשל בשלב הראשון;
DO NOT DO MORE OF THE SAME
DO SOMETHING DIFFERENT
כפי שאמרנו תזהה את הדפוס, הדרך שבה נקטת לפתרון הבעיה עד כה ותנסה לעשות באופן שונה, להגיב אחרת. התבניות של יחסי הגומלין הופכות להרגל וקשה לנו לשים לב ולהבין שאנחנו פועלים לפי הטיס האוטומאטי. כאשר אתה מבין ומזהה את התפקיד שלך ביחסי הגומלים הזוגיים אתה יכול לשנות את התנהגותך ולעשות משהו אחר.
שלב שני: יש לקבע מטרות של זוגיות שונה במושגים חיוביים ולא במושגים שליליים. פעמים רבות כאשר אני שואלת מהן המטרות הזוגיות התשובה היא "שהוא יפסיק לבקר אותי" או "שלא נתווכח. יש להציב מטרות חיוביות כמו "שנהיה קרובים יותר" ומתוך זה להגיע למטרות קונקרטיות יותר כמו "כיצד תיראה הקרבה הזאת בחיי יום יום ומה אני יכול לעשות עבורה?
מדוע חשוב להציב מטרות חיוביות? קל יותר להבחין במעשה חיובי מאשר לשים לב להפחתה במעשה שלילי. למשל קשה יותר לשים לב לכך שהתפרצויות הכעס פחתו מ4 פעמים בשבוע לפעם בשבוע. אבל קל להבחין ולשים לב שהבאנו פרחים או הכנו משהו נעים ומפנק לבן הזוג.
רציונאל נוסף מאחורי מטרה חיובית הוא:השפעת מעשים והתנהגות חיובית כלפי בן הזוג תביא בעקיפין להפחתת ההתנהגויות השליליות. למשל מטופלת שהתלוננה על הביקורתיות התמידית של בעלה, נהגה להגיב בהתרחקות והימנעות מקרבה. היא עשתה שינוי קטן; כאשר חזר מהעבודה במקום להגיש אוכל וללכת לטפל בילדים (דבר שהבעל חווה כהתעלמות), החלה לשבת לידו ולהתעניין כיצד עבר עליו היום. למעשים קטנים אלו יש משמעות מאד גדולה. הבעל שחווה את אשתו מרוחקת וקרה החל להרגיש אותה מתעניינת יותר בו ורואה אותו כאדם, ולא רק אב ומפרנס.
תמיד תשאל עצמך: מה אני יכול לעשות על מנת להתקדם למטרה? יש צורך לזכור ההתקדמות הינה בצעדים קטנים. כי "המסע של אלפי מילין מתחיל בצעד אחד קטן". (אמירה של חכם סיני).יש לחשוב אלו צעדים יגבירו את שביעות הרצון מהיחסים.
אלו הינם רק מספר מהדרכים אשר בן זוג אחד יכול להשפיע על הזוגיות. יעוץ נישואין יכול בהחלט להיות באחריותו של אחד מבני הזוג, כאשר בן הזוג השני אינו מוכן לשתף פעולה ולהגיע לטיפול זוגי משותף.
MSW אילה אריאלי
www.zugiot.co.il
הנחה רווחת היא שעל מנת לשנות את היחסים במערכת הזוגית חייבת להיות מוטיבציה ומאמץ משותף של שני בני הזוג, ועל שניהם להגיע ביחד לטיפול זוגי [יעוץ נישואין].
גישה זו אינה נכונה בהכרח. מאחר ואנו משפיעים על היחסים הזוגיים ומושפעים, יש גם בכוחו של אחד מבני הזוג להשפיע על שינוי במערכת הזוגית. לפיכך חבל להרים ידיים ולהשלים עם מערכת יחסים מתסכלת, או במקרה הגרוע לנקוט בצעדים גרושין.
לעתים קרובות אחד מבני הזוג נתקל בקושי הנפוץ : "בן זוגי לא רוצה לבא אתי לטיפול". זהו מצב רווח מאד מאחר ובדרך כלל ישנו אחד מבני הזוג שלוקח את האחריות "לתקן" את היחסים. זה לא תמיד אומר שבן הזוג השני לא מעוניין בשיפור היחסים, אלא שבדרך כלל בן זוג אחד לוקח אחראיות על תחום מסוים בזוגיות. ואנחנו יודעים שהחלוקה לא תמיד שוויונית.
הפיתרון הוא הבעיה
לעתים קרובות בן הזוג מנסה לפתור בעיות באותו אופן שבו מנסים להשתחרר ממערבולת או מחול טובעני: ככל שאתה מנסה יותר חזק, כך הדברים פחות עובדים, ולא רק זאת, אלא גם מתקשים לצאת מהמערבולת או מתחפרים בחול. בעיות ביחסים משתמרות ומועצמות בדרך המסוימת בה אנשים משתמשים וחושבים שזו הדרך הנכונה לפתרון. כאשר ישנה בעיה או תלונה של אחד מבני הזוג על נושא שמפריע לו הוא מנסה לתקן אותו. ביחסים תקינים זה בדרך כלל עובד בדרך של משא ומתן ותקשורת. אך ביחסים לא תקינים אין זה כך. כאשר אין יכולת למשא ומתן בן הזוג מנסה לתקן את הבעיה בכך שמשתמש בפיתרון שכבר ניסה באופן יותר חזק וביתר עוצמה. לרע המזל הדרך הזאת לא משיגה את הפיתרון הרצוי. אותה גישה לא רק שמשמרת את הבעיה,אלא מעצימה אותה והפיתרון הופך לבעיה.
לדוגמא: ליאור ויעל , זוג בשנות ה-30 המאוחרות, הורים ל-4 ילדים. לליאור ויעל וויכוחים על נושאים שונים. דפוס הוויכוח ביניהם הנו שבלהט הוויכוח ליאור מנתק מגע (מתוך צרכים שלו להירגע). יעל מתוסכלת ודורשת ממנו להתיחס אליה. ככל שהיא דורשת התיחסות הוא מתרחק יותר ומסתגר. הוא חווה את יעל "מנדנדת" ומציקה. בני הזוג שכחו כבר מה היה הוויכוח המקורי והדרך של פתרון הריב: הסתגרות מול דרישה להתיחסות מהווה בעיה לכשעצמה.
מה ניתן לעשות במקרה זה? ניתן לשנות את התגובה של יעל כלפי ההסתגרות של ליאור. במקום "לנדנד" ולדרוש התיחסות בו ברגע היא יכולה להניח לו. היא יכולה לדבר על רגשותיה לא בזמן כעס, ואז בני הזוג יכולים להגיע למשא ומתן ביתר קלות על דפוסי המריבה שלהם. למשל ליאור יכול לקצר את הניתוק שלו ויעל תאפשר לו פסק זמן לרגיעה.
למרבה הצער והאירוניה הדרך שאנחנו רוצים להשיג את המטרה לא רק שלא משיגה אותה אלא להפך, עוד יותר מרחיקה את המטרה. אנחנו מכירים את המושג רודף-נרדף. ככל שבן הזוג שרוצה קרבה רודף אחרי הקרבה בן הזוג השני מפרש זאת כלחץ ובורח ממנה. אנחנו לא לומדים ומגבירים את הלחץ. מדוע אנחנו נוהגים לעשות עוד מאותו דבר - More of the same
אנחנו מודעים לאופן שבו משפיעה התנהגות בן הזוג עלינו אך פחות מודעים לאופן שבו התנהגות שלנו משפיעה על בן הזוג. מאחר ואנחנו רואים את ההתנהגות של בן הזוג כ"בעיתית" ורוצים לשנות אותה, עלינו לפקוח עיניים ולהבין את ההשפעה של התנהגותנו על בן הזוג שלנו ועל כך שיש לנו יותר שליטה ויכולת לשנות.
כאשר אנחנו כועסים אנחנו נוטים להגיב רגשית למה שהאחר עושה לנו. התגובה שלנו היא התגובה האוטומאטית שלנו אשר למדנו אותה עוד בעברנו במצבי כעס. אנחנו מאבדים את היכולת שלנו להבין מה ההשפעה של התנהגותנו על האחר, ומרוכזים רק במה הוא עשה לנו. אנחנו צריכים להבין שהדרך בה בני אדם מתנהגים כלפינו היא לעתים תכופות התגובה שלהם כלפינו. אנחנו צריכים להבין מהי אותה דרך ומה אנחנו תורמים לה, על מנת לשנות את הדפוס הזוגי.
בן זוג אחד יכול להשפיע על היחסים הזוגיים בדרכים מגוונות .כך למשל בשלב הראשון;
DO NOT DO MORE OF THE SAME
DO SOMETHING DIFFERENT
כפי שאמרנו תזהה את הדפוס, הדרך שבה נקטת לפתרון הבעיה עד כה ותנסה לעשות באופן שונה, להגיב אחרת. התבניות של יחסי הגומלין הופכות להרגל וקשה לנו לשים לב ולהבין שאנחנו פועלים לפי הטיס האוטומאטי. כאשר אתה מבין ומזהה את התפקיד שלך ביחסי הגומלים הזוגיים אתה יכול לשנות את התנהגותך ולעשות משהו אחר.
שלב שני: יש לקבע מטרות של זוגיות שונה במושגים חיוביים ולא במושגים שליליים. פעמים רבות כאשר אני שואלת מהן המטרות הזוגיות התשובה היא "שהוא יפסיק לבקר אותי" או "שלא נתווכח. יש להציב מטרות חיוביות כמו "שנהיה קרובים יותר" ומתוך זה להגיע למטרות קונקרטיות יותר כמו "כיצד תיראה הקרבה הזאת בחיי יום יום ומה אני יכול לעשות עבורה?
מדוע חשוב להציב מטרות חיוביות? קל יותר להבחין במעשה חיובי מאשר לשים לב להפחתה במעשה שלילי. למשל קשה יותר לשים לב לכך שהתפרצויות הכעס פחתו מ4 פעמים בשבוע לפעם בשבוע. אבל קל להבחין ולשים לב שהבאנו פרחים או הכנו משהו נעים ומפנק לבן הזוג.
רציונאל נוסף מאחורי מטרה חיובית הוא:השפעת מעשים והתנהגות חיובית כלפי בן הזוג תביא בעקיפין להפחתת ההתנהגויות השליליות. למשל מטופלת שהתלוננה על הביקורתיות התמידית של בעלה, נהגה להגיב בהתרחקות והימנעות מקרבה. היא עשתה שינוי קטן; כאשר חזר מהעבודה במקום להגיש אוכל וללכת לטפל בילדים (דבר שהבעל חווה כהתעלמות), החלה לשבת לידו ולהתעניין כיצד עבר עליו היום. למעשים קטנים אלו יש משמעות מאד גדולה. הבעל שחווה את אשתו מרוחקת וקרה החל להרגיש אותה מתעניינת יותר בו ורואה אותו כאדם, ולא רק אב ומפרנס.
תמיד תשאל עצמך: מה אני יכול לעשות על מנת להתקדם למטרה? יש צורך לזכור ההתקדמות הינה בצעדים קטנים. כי "המסע של אלפי מילין מתחיל בצעד אחד קטן". (אמירה של חכם סיני).יש לחשוב אלו צעדים יגבירו את שביעות הרצון מהיחסים.
אלו הינם רק מספר מהדרכים אשר בן זוג אחד יכול להשפיע על הזוגיות. יעוץ נישואין יכול בהחלט להיות באחריותו של אחד מבני הזוג, כאשר בן הזוג השני אינו מוכן לשתף פעולה ולהגיע לטיפול זוגי משותף.
MSW אילה אריאלי
www.zugiot.co.il
אילה אריאלי MSW
מטפלת אישית וזוגית
http://www.zugiot.co.il
מטפלת ומדריכה משפחתית מוסמכת ע"י האגודה לטיפול משפחתי, בעלת תאר שני בעבודה סוציאלית.נסיון בעבודה טיפולית 20 שנה.מתמחה ומדריכה אנשי מקצוע בטיפול קצר מועד.
מטפלת אישית וזוגית
http://www.zugiot.co.il
מטפלת ומדריכה משפחתית מוסמכת ע"י האגודה לטיפול משפחתי, בעלת תאר שני בעבודה סוציאלית.נסיון בעבודה טיפולית 20 שנה.מתמחה ומדריכה אנשי מקצוע בטיפול קצר מועד.
