פסיכולוג הינו אדם אשר הוסמך לעסוק בפסיכולוגיה ובעל רישיון חוקי לכך (כלומר, מינימום בעל תואר שני בתחום הפסיכולוגיה הרשום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות). במדינות אחרות הפסיכולוג נדרש לקבל תואר שלישי על מנת לעסוק באבחון ובטיפול). מרבית הפסיכולוגים הינם בוגרי פקולטות למדעי החברה ולעיתים גם בוגרי פקולטות לבריאות ורפואה (כגון נוירופסיכולוגים, העוסקים בחקר פגיעות מוחיות ובחקר טיפולים ושיקומים של נפגעי מחלות מוחיות מסוגים שונים). תחומי ההתמחות של הפסיכולוגים שונים ומגוונים, כמו גם שיטות הטיפול (זאת אומרת ששני פסיכולוגים קליניים יכולים לטפל בשתי שיטות שונות). על מנת לעסוק בתחום התמחות ספציפי, על הפסיכולוג לסיים תואר מומחה באותו תחום או תחום הקשור אליו.
רק לאחר סטאז' מודרך שנמשך כארבע שנים וכולל לימוד של שיטות לאבחון וטיפול נכון (פסיכותרפיה), רשאי הפסיכולוג לגשת לבחינות מומחיות מטעם המדינה ויהיה זכאי לקבל רישיון עבודה בתחום.
בין ההתמחויות השונות בתחום הפסיכולוגיה ניתן למצוא את הפסיכולוג הקליני המתמחה בטיפול בבעיות יומיומיות כמו חרדה ולחץ והן בהפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה; הפסיכולוג הרפואי שמתמחה במתן טיפול למטופלים ולבני משפחותיהם לקראת ניתוח מורכב ולאחריו; הפסיכולוג ההתפתחותי שמטפל בתינוקות וילדים צעירים (גילאי היסודי המוקדמים) ובהוריהם; הפסיכולוג החינוכי העוסק בייעוץ לתלמידם, הורים ומורים, הפסיכולוג הארגוני העובד בצמוד לארגונים ומסייע בהשתלבות יעילה ונכונה של העובדים בארגון וכן ליעילות הארגון באופן כללי; הנוירופסיכולוג העוסק בחקר המוח; הפסיכולוג השיקומי המעניק טיפול לנפגעי מחלות קשות, טראומות ותאונות; הפסיכולוג הקוגניטיבי שעוסק בחקר תפקודים מנטליים (זיכרון, למידה, קשב וכולה) ויישום הממצאים לתחומים שונים כמו הנדסת אנוש. חשוב לזכור שלמרות הדימיון בתפקידים של הפסיכולוג והפסיכיאטר, הפסיכולוג אינו רופא ואינו רשאי לתת מרשמים לתרופות פסיכיאטריות. יש לקחת בחשבון כי ישנם מקרים המצריכים טיפול פסיכולוגי משולב עם טיפול תרופתי.
