"בן ממשיך" במשקים החקלאים הינו הבן שבונה ביתו במשק, מעבד את המשק יחד עם הוריו, ולאחר פטירת שניהם הוא שיהיה לבעל הזכויות בנחלה במקומם.
תקנה 3(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג - 1973 קובעת מספר תנאים מצטברים על מנת שצאצאו של בר הרשות במשק יהווה 'בן ממשיך' :
א. ניתן למנות בן ממשיך אחד בלבד.
ב. הבן חייב להחזיק/להתגורר במשק בין בעצמו ובין יחד עם הוריו.
ג. זכותו של הבן הממשיך נובעת מהסכם עם ההורים בעלי הזכויות במשק ו/או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב ו/או מכוח ירושה.
ד. מהות הזכות חייבת להיות בעלים, חוכר, חוכר משנה או בר-רשות.
סעיף 20 ה (1) לחוזה השכירות (משבצת תלת צדדי) קובע כי:
במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב בישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת זוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר האגודה או מתיישב בישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע על ידי ההורים ושאושר על ידי המיישבת. באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965".
בחוזה המשבצת ובתקנות האגודות השיתופיות נקבע, אם כן, כי הבן הממשיך נקבע ע"י ההורים ומחזיק בהתחייבות בלתי חוזרת בכתב מהוריו.
במקרים רבים, המשקים החקלאים רשומים על שם אחד מבני הזוג בלבד. האם חתימה של הורה אחד בלבד מספיקה בכדי לאשר את מינויו של הבן הממשיך? האם מינוי בן ממשיך, שמונה ע"י הורה אחד בלבד, הנו תקף מבחינה משפטית? האם הבן הממשיך שמונה ע"י הורה אחד בלבד יירש את המשק במלאת ימיהם?
ביום 21.8.2002 ניתן, בעניין זה, פסק דין מעניין וחשוב ע"י בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (כבוד השופטת צילה צפת) תמ"ש 71010/97 צרור שמחה (חסויה) ואח' נ' שמעון צרור ואח', תק-מש 2002(3), 57.
בית המשפט קבע שם, כי "ללא הסכמת האם וחתימתה על מסמך בכתב, אין תוקף למינויו של הנתבע כבן ממשיך באשר נדרשת קביעת שני ההורים כאמור בסע' 20 לחוזה ההתיישבות וסע' 20 (1) לחוזה המשבצת".
בית המשפט נימק את החלטתו, בין היתר, מהנימוקים הבאים:
· הלכת השיתוף בין בני זוג וחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, בצד חוק זכויות האשה התשמ"א-1951, מעמידים את זכותה של האשה על קניינה במעמד שווה לזה של האיש.
כשם שלא עולה על הדעת לגרוע מזכויות אשה בדירת מגורים בעיר, או כל זכות אחרת על סמך חתימתו של האיש, כך לא יעלה על הדעת לגרוע מזכותה של האשה במשק מבלי לקבל כלל את הסכמתה.
האב אינו רשאי להצהיר בשם האם על מתן זכות לצד ג', ובכך לגרוע מזכויות האם, למנות בן ממשיך אחר, או שלא למנות בכלל.
· פעולת ההורים לקביעת הבן הממשיך במשק מהווה מתנה/התחייבות לתן מתנה כמשמעותה בחוק המתנה, תשכ"ה-1968.
על פי סעיף 5 לחוק המתנה, התחייבות ליתן מתנה טעונה מסמך בכתב.
בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 3311/02) אישר את פסק הדין ודחה את הערעור, תוך שהוא קובע, כי חובה על הבן הממשיך להוכיח קיומה של הסכמת האם למינויו ובהיעדר הוכחה המינוי בטל.
בית המשפט העליון (בע"מ 6234/06) דחה את בקשת רשות הערעור תוך שהוא קובע, כי "לאחר שהוברר כי אכן נדרשת הסכמת שני ההורים למינוי, עבר הנטל למבקש להוכיח כי חרף אי החתימה של האם על ההצהרה, היא היתה מודעת ואף הסכימה למינויו כאמור, והוא לא עמד בו".
ראוי לציין ולהדגיש, כי קביעת בית המשפט מבוססת על ההנחה שאחד ההורים סירב למינוי הבן הממשיך, או לכל הפחות, לא היה מודע למינוי הבן הממשיך.
להלכה נקבע, כי במקרה והבן הממשיך מונה ע"י הורה אחד בלבד, תוך הסכמה מפורשת או מכללא של ההורה השני, הרי שהמינוי נעשה כדין.
ראו: ת.א. 1463/91 ישראל עזרא נ' ציון עזרא ואח' שאושר בבית המשפט העליון ב-ע"א 1732/98 ישראל עזרא נ' ציון עזרא ואח', (מתוך: lawdata) , וכן, ע"א 4690/93 עמוס ברמלי ואח' נ' דוד ברמלי ואח', פ"ד נ (3), 868.
לטעמי, צדקה כבוד השופטת צפת בקובעה, כי ללא חתימת ו/או הסכמת שני ההורים למינוי הבן הממשיך הרי שדין המינוי להתבטל, וזאת נוכח הלכת השיתוף בין בני זוג, וחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.
יחד עם זאת, אני סבור, עם כל הכבוד, כי שגתה כבוד השופטת צפת במתן אחד הנימוקים להחלטה אשר השווה בין הדינים החלים על חוזה מתנה ובין הדינים החלים על מינוי בן ממשיך. בתי המשפט קבעו, כהלכה, כי מספיק שיוכח שהורה אחד הסכים למינוי, גם ללא חתימה על מסמך בכתב, בכדי שהמינוי יאושר. מנגד, בחוזה מתנה דרישת הכתב היא דרישה מהותית וחיונית (קונסטיטוטיבית). על כן, לטעמי, לא ניתן ללמוד ולהשליך מההלכות בחוק המתנה להלכות הנוגעות למינוי בן ממשיך.
לסיכום מאמר זה, מונית לבן ממשיך? עליך לוודא חתימת שני ההורים על מסמכי המינוי (גם אם המשק רשום על שם הורה אחד בלבד). חתימת הורה אחד עלולה לגרום לבטלות המינוי.
מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
הכותב, עורך דין רגב אלקיים, עוסק בתחום המקרקעין ובדיני אגודות שיתופיות.