בטיחות בדרכים לכלבים 

היות ואין סיבה כה נפוצה למותם של כלבים כתאונות דרכים (להוציא הרעלות) רצוי וטוב להקדיש זמן ומחשבה לבעיה זו. ריבוי הקורבנות ומספר הכלבים הפצועים והנכים מזעזע, ומעציב כפליים שאפשר היה למנוע את מרבית התאונות.

ראש וראשון למניעת תאונות הוא כלל בל יעבור:

אסור לשחרר מהרצועה כלב, שלא השלים בהצלחה גמורה אילוף משמעתי, במקום בו יש תנועת כלי רכב, ולו הקלה ביותר !

באילוף משמעתי מושלם אנו מתכוונים לומר שהכלב מציית לפקודות "רגלי" "שב" "ארצה" "הישאר" והעיקר "בוא!" בין אם הכלב קשור ברצועה ובין אם חופשי. את הפקודות צריך ללמד במקום חופשי מתנועת כלי רכב, עד שהכלב מציית להם בלי היסוס.

כאשר הכלב מסיים בהצלחה את האילוף המשמעתי אפשר ללמדו התנהגות בטוחה בדרכים. בשום מקרה אין לסמוך על כלב צעיר משנה, אפילו שהוא מאולף. באנגליה אוסר החוק לשחרר כלב צעיר משנה, ואם כלב כזה נדרס, עלולה המשטרה להאשים את בעליו ברשלנות.

כאשר כלב שהשלים את האילוף המשמעתי מתלווה אל בעליו, הוא הולך "רגלי" לצידו ונעצר יחד איתו, גם כשאינו קשור ברצועה, לכן אין צורך באילוף  מיוחד. אם מרשים לכלב לצאת לרחוב בלי שבעליו ילווה אותו, יש ללמדו לחצות כביש באופן נכון, בעליו יביא אותו למעברי חצייה וייתן לו את הפקודות "לך" ו "חכה" , בהתאם למצב התנועה, עד שהתנהגות הכלב משכנעת את בעליו שהכלב יודע איך לחצות את הכביש.

רק כשבעל הכלב בטוח שכלבו זהיר, ייתן לו לצאת לבד לרחוב, וגם אז תמיד קיים סיכון-מה. יש כלבים זהירים בדרך כלל כמו פקינז בורדר קולי רועה קווקזי ורועה גרמני אשר מתבלבלים למראה חתול או בפוגשם כלבה נחמה או אויב שנוא. זאת הסיבה שהפיתרון הטוב ביותר לבעיית הבטיחות בדרכים היא לקחת את כלבך לטיול, קשור ברצועה או חופשי, כי אז אתה נמצא במקום ושולט במצב.