עבור אלו נזקים משולמים פיצויים?
נזקי הגוף אשר משולמים בגינם פיצויים לנפגעי תאונות דרכים כוללים מחלות אשר התפרצו כתוצאה מקרות התאונה. כמו כן הפיצויים משולמים במקרי מוות חלילה, כאשר היורשים הם אלו הזכאים לפיצוי עקב התאונה.
ניתן למנות מגוון רב של מחלות אשר יכולות להתפרץ כתוצאה מקרות התאונה: חרדות, דיכאונות, חבלות ראש, זעזוע מוח, שברים בחלקי גוף, צלקות, שריטות, פגיעות פנימיות, צפצוף באוזניים (טינטון) , ירידה בשמיעה, סחרחורת, כאבי ראש ומיגרנות וכד'.
גם בגין מצב שבו ארעה החמרה במחלה ממנה סבל הנפגע לפני תאונת הדרכים משולמים פיצויים לנפגע.
מטרת הפיצויים
מטרת הפיצויים בדיני נזיקין היא קודם כל תיקון הנזק שנגרם לנפגע. בית המשפט העליון פסק פעמים רבות כי מטרתם של דיני הנזיקין בישראל היא בעיקרה "השבת המצב לקדמותו".
אשר על כן הכלל הרחב בקביעת פיצויים בנזיקין הוא פסיקה אשר מעמידה את הניזוק באותו מקום בו היה אלמלא התאונה – השבת המצב לקדמותו.
על בית המשפט לפצות את הנפגע על הפסדי השכר בהם נשא ויישא, כך שהנפגע יעמוד עד כמה שניתן, באותו מצב כלכלי בו היה בטרם קרות התאונה.
כיצד מחושב סכום הפיצויים?
על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ישנו תהליך מיוחד בו ממנים מטעם בית המשפט מומחים רפואיים. המטרה היא קביעת גובה הנכות לנפגע על ידי הגדרה של חומרת הפגיעה.
המומחה הרפואי קובע את הנכות על ידי הטבלאות נכות הקבועות בתקנות ביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956. כל ליקוי ופגיעה באיברי הגוף מצוינת בתקנות המוסד לביטוח לאומי ומעלה את אחוזי הנכות בהתאם.
חשוב להדגיש שהנכות הרפואית הנקבעת על ידי התהליך שלעיל שונה מהנכות התפקודית. כך למשל, פסנתרן מפורסם יכול לאבד בתאונה את אחת מאצבעותיו. זוהי נכות רפואית של אחוזים ספורים אך ללא ספק נכותו התפקודית תפגע באופן מקסימלי. זאת היות שיהפוך לחסר יכולת לעבוד במקצועו. בית המשפט מייחס לנכות התפקודית משקל רב יותר מאשר לנכות הרפואית בתהליך חישובי הפיצויים.
לעומת זאת, איש מחשבים או רואה חשבון ההופך למשותק ברגליו עקב תאונה הופך אמנם לנכה באופן מלא מבחינה רפואית, אך פרנסתו לא צפויה לקטון משמעותית. זאת היות שעבודתו איננה עבודת כפיים אלא כזו המבוססת על ידע ומחשבה.
יחד עם זאת לוקח בית המשפט לוקח בחשבון כי טיב מקום העבודה של הנפגע עשוי להשתנות בעתיד ואיננו נתון מוחלט. הפיצוי בגין נכות הינו עבור הפסד השתכרות פוטנציאלי בעתיד. אי לכך הוא מבוסס על הערכה בלבד. כאשר מדובר בצעיר או בקטין שטרם נכנס למעגל העבודה, חישוב זה הופך משוער עוד יותר.
מתוקף כל זאת אנו למדים שלמעשה ההבדל בין הנכות הרפואית והנכות התפקודית איננו גדול כל כך ובהחלט ניתן להסיק מתוך הנכות הרפואית על הנכות התפקודית העתידית של הנפגע. אף על פי כן, במקרים לא מעטים, למשל בנכות רפואית קוסמטית, בית המשפט עשוי לקבוע כי אין לנכות זו השלכה תפקודית בפועל.
קריטריונים לקביעת סכום הפיצוי
ראשי נזק הינם הדרך לקביעת סכום הפיצויים, להלן דוגמאות לדרכי החישוב של ראשי נזק:
• כאב וסבל (נזק לא ממוני) – הכוונה היא לפיצוי בגין "עגמת נפש" המגיע לנפגע , ראש נזק זה מחושב על פי סכום קבוע בתקנות תוך התחשבות בשיעור הנכות הצמיתה, מספר הימים בהם אושפז הנפגע עקב התאונה וגיל הנפגע .
• הפסדי שכר ואבדן כושר השתכרות
• הוצאות רפואיות – עבור סיעוד ועזרת הזולת
• הוצאות ניידות – בגין התאמת דיור למשל
• הוצאות משפט – תשלומי הביניים עד תום המשפט.
מקרה החמרת מצב שלא לצורך
לעיתים נפגעים בוחרים להפסיק לעבוד בעקבות תאונת דרכים שהותירה בהם נכות או שאינם מחפשים עבודה חלופית, זאת מתוך תקווה שבכך בית המשפט יגדיל את סכום הפיצויים עבורם.
בית המשפט פסק לא פעם כי מדובר בתופעה שאינה ראויה ולעיתים אף "הענישו" הנוהג באופן זה. אי לכך נדרש הנפגע להראות לבית המשפט כי ביצע את מירב המאמצים להקטין את הנזק הנגרם לו וכי פעל בתום לב בנוגע לתביעתו. הנפגע נדרש להוכיח כי ניסה להמשיך לעבוד או לחפש מקום עבודה אחר המתאים לו במצבו הנוכחי.
נפגע שחזר לעבוד ושכרו דומה לזה שהיה בעברו אינו צריך לחשוש כי בית המשפט יקטין את פיצוייו עקב כך. במצב הכלכלי בימינו עשוי הנפגע לחזור למעגל דורשי העבודה בעתיד הרחוק או הקרוב, כאשר אז בהחלט סיכוייו למציאת עבודה בשכר הולם נמוכים יותר. בית המשפט מביא בחשבון את אי יכולתו של הנפגע לעבוד בכל עבודה פיזית כבעברו גם אם אין זה בא לידי ביטוי במקום העבודה הנוכחי של הנפגע.
עורכת הדין קרן חביב, הינה עו"ד נזקי גוף. היא בעלת תואר ראשון במשפטים ומגשרת מוסמכת בוגרת קורס גישור. לעו"ד חביב ניסיון וידע רב בתחום נזקי גוף. היא מתמחה בייצוג לקוחותיה בדיונים בבתי הדין, בוועדות רפואיות ובמשא ומתן מול חברות הביטוח השונות.
