כאשר בני זוג רוצים להתגרש עליהם לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה ולהגיש הסכם גירושין שבו הם מפרטים מהם התנאים לפרידה שלהם. בהסכם על בני הזוג לפרט בנוגע לנושאים שונים, כמו חלוקת רכוש, משמורת, הסדרי ראיה, מזונות וכדומה.
גירושין יכול להיות הליך מורכב ולא תמיד מצליחים בני הזוג לגבש את ההסכם שהם צריכים להגיש. בני זוג שהגיעו לקצם ולא מסוגלים להסתדר ולהכין יחד הסכם גירושין יכולים לפנות אל עורכי דין או מגשרים ודרכם להכין את ההסכם. בצורה הזו בני הזוג לא צריכים לבוא במגע האחד עם השני וההליך יכול להיות יותר נעים, לפחות מעל פני השטח.
לאחר שהוכן הסכם גירושין יש ללכת אל בית המשפט לענייני משפחה ושם להגיש אותו. בית המשפט לענייני משפחה בוחן את ההסכם היטב ואם הכל כשורה הוא נותן לבני הזוג "אור ירוק" להתגרש ולהתחיל בחיים חדשים נפרדים זה מזה.
אם כן, הסכם גירושין הוא צעד הכרחי כחלק מהליך גירושין ויש לפרט בתוכו על נושאים רגישים יותר ופחות. נושא שלזוגות רבים קשה להסכים עליו הוא משמורת. כאשר זוג מתגרש עליו להחליט מי מקבל משמורת על הילד, כלומר מי מגדל את הילד. ישנה אפשרות למשמורת משותפת, כזו שבה שני ההורים מתחלקים באופן שווה בגידול הילד, אך ישנה בעייתיות בסוג המשמורת הזה. כאשר אין לילד בית אחד ויחיד ויציב אין לו יציבות בחיים. הטרטור האינסופי של הילד בין הורה אחד לאחר יכול לבלבל אותו מאוד.
לאחר קביעת המשמורת, במידה ולא הוחלט על משמורת משותפת, יש להחליט מה יהיו הסדרי הראיה של ההורה הלא משמורן. ההחלטה הזו יכולה להיות קשה מאוד בעיקר במקרים בהם ההורה הלא משמורן מעורר חשד וחששות אצל ההורה המשמורן.
נושא פחות רגיש שיש לעסוק בו בעת הכנת הסכם גירושין הוא חלוקת רכוש. בעיצומו של הליך גירושין כל ההליך שנעשה יכול להתמוטט בגלל אי הסכמה על אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג. בני זוג שטרחו להכין הסכם ממון לפני החתונה יכולים להיות רגועים, שכן הסכם הממון קובע איך יתחלק הרכוש בעת פרידה והוא חוסך את המשא ומתן שיש לנהל כשמחליטים להיפרד.
