כאב ועונג ושדה החיים החופשי 

כאב ועונג ושדה החיים החופשי. 

כאב וענג, שמחה ועצב, כל כך צמודים

ואנחנו כאן, ילדים של אלוהים, אבודים על האדמה הפצועה הזאת חיים בתוך מעגלים.

 מנסים לזכות בעונג, להימנע מכאב.

האם באמת אנחנו ילדים של אלוהים?

האם ילדים של אלוהים, אמורים להתרוצץ, במעגלים סגורים, כעכברי מעבדה מבוהלים?

האם יש לנו את המפתח כדי לפתוח את הכלוב ולצאת לחופשי?

האם החופש הוא יחסי? ואם כן, האם אנחנו יודעים לנצל את כל מה שניתן לנו, להתנהל בתוכו? 

מאז שאני זוכרת את עצמי, חיפשתי תשובות.

היו לי הרבה שאלות אליו – לאלוהים.

והגדולה שבהן: אם אני ילדה של אלוהים כמו שאני מרגישה ויודעת בפנים, למה המציאות מראה לי אחרת? למה אני לא יכולה להראות אותי, אותי האמיתית, שאני יודעת, חווה כחלק שלם, מלא ומחובר – אלוהי.

בגיל 14 כתבתי שיר, שקראתי לו "לצאת מהגלגל".

 הכי בעולם, רציתי למצוא את המפתח ולצאת החוצה מהגלגל המסתובב החוזר על עצמו שוב ושוב. ולחיות את חיי כילדה של אלוהים לא של ההורים, החברה.

היום אני מבינה, ששם בשיר ההוא, קיבלתי את הרמז והמפתח שיוביל אותי כל חיי וילווה את כל התנסויותיי בחיים.

התגלגלתי לתחום שבו אני עוסקת כ 15 שנה, - ריפוי אנרגטי.

עיקר עבודתי, והדבר שהכי מספק אותי וממלא אותי,

 הוא לפתוח לאחרים את זכותם מלידה, להיות מה שהם נולדו להיות – ילדים של אלוהים.

לא מה שהתנינו להיות – ילדים של ההורים החברה.

מתי בעצם נכנסנו לגלגל הזה?

מה גרם לנו להיכנס לשם? -  כאב ועונג

הם הדרייב, המנוע. הם השומר השוטר והסוהר שלנו.

מה עושים איתם? למה הם נועדו מלכתחילה בתוכנית האלוהית?

לאפשר לישות שאינה מוגבלת בגוף במרחב ובזמן, שירדה למציאות גשמית, לחוות את עצמה בתוך מגבלות אלה, במגרש המשחקים הגדול- החיים.

ואז, התחלנו להתבלבל ולחשוב, שהמגרש הזה, הוא החיים עצמם ולא משחק החיים.

שכחנו לשחק ולהנות מעצם המשחק והתחלנו לפחד מכאב ולרדוף אחר עונג.

לעיתים הכאב הפיזי הנפשי לנו או לאחרים, גרם לעונג, אבל גם שם נכלאנו באותו מעגל.

התחלנו להתרחק מעצמנו האמיתי מאלוהותנו,

עד שאותם אלמנטים (כאב ועונג), שנועדו לשרת אותנו ולעזור לנו להתנהל כאן, במגרש המשחקים, לתרום לנו בתהליך הלמידה וההתפתחות ולאפשר לכל אחד מאתנו לשחק את משחקו הייחודי, לבטא את אלוהותו כאן בגשמי,- החלו לפעול נגדנו.

גורמים שלטוניים ושתלטנים בתוכנו, החלו להשתמש בהם,  כדי להפוך אותנו ליצורים חברתיים "מועילים" צייתנים, כמו כלבים מאולפים.

עם הזמן למדנו לעשות זאת לעצמנו והמסורת נמשכת ומתקבעת.

אז החלו להיווצר המחלות למיניהן , בגוף בנפש במנאטלי ברוח.

ככל שהתרחקנו מטבענו האמיתי ,החלו להשתבש במוחנו, זרימות החיים הטבעיות, המקוריות המתואמות להפליא עם חיינו על כל מישוריהם.

התחלנו לפקפק באלוהותנו, במי שאנחנו באמת, בתכלית קיומנו – התחלנו "לזייף", בכל צורה ודרך אפשרית.

נהפכנו למה שאנחנו כיום. – נכים.  מוגבלים בגוף בנפש וברוח.

 מה קרה ברמה האנרגטית, חשמלית שלנו? במוח שלנו , במרכז הבקרה?

המוח שלנו החל לייצר בתוכו, מעגלים מגנטיים חדשים – שגויים, המושפעים, מאותן התניות שגויות הנתמכות על ידיי פחדים ומונחות

על ידי -  עונג וכאב .

מה שאנחנו מכנים, שיטת המקל והגזר.

מוחנו, שהוא משדר- מקלט ולווין, המחובר וניזון מהזרם המרכזי – האלוהי,

כשהוא מאוזן ותקני, כל השדות בו, מתואמים בהרמוניה ומכוונים להגשמת מטרת חיינו -

כל אחד וייעודו הוא.

במצב זה, אנחנו חיים במלוא מובן המילה, כל ההתניות השגויות נעלמות, כאב ועונג, מתעדנים לרמות רוחניות ומשרתים את יעודנו האמיתי.

מה עושים עם כל זה? איך משתחררים מהשדות המעגליים ההרסניים. שנוצרו והתקבעו במוחנו?

בואו נחזור למוח. המוח הוא משדר מקלט עצום והוא מהדהד תדרים.

כל תא וחלקיק בגופנו מהדהד בהתאם להנחיותיו של המוח.

מכשיר ה MRI הרפואי בעצם קולט את ההדהוד הזה ומתרגם אותו לתמונה של כל איבר בגוף.

ישנו MRI חדש המתרגם מחשבות - בעצם קורא את השתנות הדהוד השדות החשמליים במוח, המשתנים בהתאם למחשבות ומפענח אותם למחשבות. מדהים לא?!

אם נצליח לשחרר את המוח מאחיזתם של המעגלים המגנטיים המותנים, שהוטבעו בו .

 נוכל לשנות את ההדהוד של הגוף והנפש , נוכל "לכייל" מחדש את עצמנו, בהתאמה לתוכנית חיינו המקורית, טרום היווצרות המעגלים המותנים.

המשך יבוא.

 במאמר ההמשך אתאר את מחקרי בנושא זה, את הכלים המשמשים אותי כדי "לחדור" למעגלים ההרסניים, בצורה אנרגטית, לשחרר את אחיזתם המגנטית במוח ולפתוח את שדה החיים החופשי מחדש

לחיים חדשים ובחירה מחודשת. השפעתו עלי ועל מטופלי, על הרגלים רעים, אובססיות התמכרויות ועוד.

 אילנה שר – כל הזכויות שמורות  © .