טחורים 

הקדמה

אי אפשר להתעלם מבעיה כל כך נפוצה כמו טחורים, ועם זאת, רבים מתביישים להזכיר אותה או לדווח עליה ומקווים שהיא "תסתדר מעצמה".

מאמר זה מביא מידע נרחב ומקיף על הנושא שלא אוהבים לדבר עליו: טחורים!

מה זה בכלל טחורים? האם זה תמיד כואב? עד כמה הם באמת נפוצים? איך אפשר לדעת שיש טחורים? הריון וטחורים, אילו סוגי טחורים קיימים? מה הסימפטומים ומה הם הגורמים? איך מטפלים ברפואה הקונבנציונלית? והכי חשוב, ובשביל זה אנחנו כאן: הטיפול הטבעי - עוזר או לא עוזר? איזה צמחים חשוב לקחת בחשבון?

טחורים - מה זה?

באזור פי הטבעת מצויים כלי דם ורידיים שמסיבות מסויימות עשויים להתנפח, לגדול, להימתח עד כדי יציאה אל מחוץ לפי הטבעת, לדמם ולהכאיב מאוד - אלו הם הטחורים. ובקיצור: ורידים נפוחים וגדושי דם שיכולים להוות מטרד קשה וכואב.

סימפטומים

הסימפטומים הקלסיים: כאב, גרד, אי נוחות וצריבה בפי הטבעת. דימום שניתן לראות לאחר ניגוב או באסלה לאחר היציאה.

למי פונים?

מהפן הקונבנציונלי רצוי לגשת לרופא פרוקטולוג או כירורג קולורקטאלי המתמחים בתחום.

מהפן הלא קונבנציונלי, אני ממליצה בחום לגשת לנטורופת Rcp להתאמת טיפול, בין היתר, בתזונה וצמחי מרפא - עליהם תוכלו לקרוא בהמשך, ולשלב דיקור ו/או רפלקסולוגיה.

שכיחות

נשים סובלות יותר....כן כן מטחורים. בין הסיבות לכך נמצאים ההריון והלידה. כל ישראלי שישי סובל או סבל מטחורים.

מבחינת גילאים, לא מאמינה שתמצאו הרבה ילדים שסובלים מזה, אם בכלל. הסברה אומרת שהחל משנות ה - 20 השכיחות של טחורים הולכת ועולה, בייחוד אצל אנשים הסובלים מבעיות במערכת העיכול ונטייה לעצירות. ההערכה היא ש- 50% מהאנשים אחרי גיל 50 סובלים מטחורים. גם כאן האמריקאים מככבים בסטטיסטיקות -  ניתן לראות בבירור, שטחורים מאוד נפוצים במדינות העולם המודרני אליהן חדרה התזונה המערבית. האמריקאים, ואנחנו בעקבותם, מייצגים היטב את התזונה ואורח החיים של העולם המודרני.

אבחנה

אם עוד לא הלכתם לרופא לאבחון, אחד או יותר מהתסמינים הבאים יספרו לכם שהגיע הזמן לחשוד בטחורים:

גרד בפי הטבעת

תחושת כאב או גרד בזמן היציאה

תחושת וריד חיצוני שיצא ממקומו ומורגש באזור פי הטבעת

דימום בזמן או לאחר היציאה

נכון, בדיקה אצל רופא ממש לא סימפטית, אך אפשר אולי להתנחם בכך שהיא אינה כואבת.  החשיבות של הבדיקה היא גדולה מאחר והסימפטומים המדוברים אינם חייבים להיות כתוצאה מטחורים, ורצוי לשלול דברים אחרים. 

הרופא מביט בפי הטבעת - טחורים חיצוניים ניתן לראות.  בדיקה לטחורים פנימיים נעשית באמצעות מכשיר האנדוסקופ המאפשר לרופא להביט במה שקורה קצת יותר לעומק. לאחר האבחנה מותאם הטיפול.

אם זה לא טחורים מה זה יכול להיות?

דוגמא לבעיות באזור פי הטבעת שאינן טחורים ועשויות לגרום לסימפטומים דומים: פטרייה, דלקת, פיסטולה או פיסורה.

הגורמים

עצירות - הדבר הראשון שאומרים לאדם הסובל מעצירות זה "לא ללחוץ חזק בשירותים". הפעלת לחץ בזמן יציאה עשויה לגרום לטחורים עקב העלייה בלחץ הבטני, אשר מפריע לזרימת הדם התקינה, מגביר את הלחץ שבורידים ומחליש את דפנות כלי הדם.

הריון - גם בהריון קיים לחץ של הרחם על האזור התוך בטני הפוגע בזרימת הדם, ובמקרים רבים קיימת גם עצירות - לעיתים עקב נטילת תוספי ברזל - לכן, הריון הוא אחד המצבים הקלסיים לטחורים.

סטרס ולחץ - טחורים יכולים להיות תולדה של סטרס ולחצים.

הרמת משאות - מאמץ יתר, הרמת משקלים כבדים - גם במכוני כושר, עבודה פיזית הכרוכה בהרמת משאות כבדים עלולה לגרום לצניחת טחורים.

חוסר בפעילות גופנית - חוסר בתנועה והזרמת דם נמרצת לכל חלקי הגוף והפריפריה, מגדילה את הסיכון לטחורים.

בעיה בכלי דם - עלולה לגרום להפרעה בניקוז הדם הורידי ולהגביר את הסיכוי לטחורים.

אלמנט התורשה והגיל -  עם התקדמות הגיל, גדלים הסיכויים לצניחת טחורים. הסיבות יכולות להיות חולשה / איבוד טונוס שרירים ו/או נטייה לעצירות עקב שינוי בחילוף החומרים ו/או שימוש בתרופות.

עודף משקל - אנשים הסובלים מעודף משקל נוטים יותר לסבול מטחורים.

איזה סוגי טחורים קיימים?

טחורים חיצוניים - טחורים שיצאו אל מחוץ לפי הטבעת. יכולים להיות כואבים, צורבים ומדממים. ניתן לחוש בהם מאחר והם מורגשים כמעין בליטה ואף לראותם.

טחורים פנימיים - באופן כללי, טחורים פנימיים לא נוטים לכאוב, אך עדיין גורמים לאי נוחות, דימום וגרד בזמן היציאה ואף יכולים בזמן מאמץ להפוך לטחורים חיצוניים. אם קיים כאב הוא יופיע בפי הטבעת ולא בפנים.

ישנם מצבים או שלבים שבהם הטחורים יכולים לצאת החוצה בעת הפעלת לחץ או בזמן יציאה ואז לחזור לבד פנימה, ישנם מצבים שהאדם צריך לסייע להם לחזור בעזרת דחיפתם והכנסתם חזרה פנימה וישנם מצבים בהם הם נשארים בחוץ ויהי מה, ולא חוזרים פנימה.

טיפולים קונבנציונלים

אלחוש / שיכוך כאב - משככי כאבים או מאלחשים בצורת משחה ונרות. המשחות פועלות באופן סימפטומטי ואינן בהכרח פותרות את הבעיה. הן עובדות בשלושה מישורים עיקריים:

1. אלחוש - הרדמה מקומית של המקום ובכך הקלה על הכאב. במשחה עם חומר  

    מאלחש ניתן לעשות שימוש המוגבל בזמן.

2. שכבת הגנה - יצירת שכבה המגנה על הטחורים, כך שהצואה מחליקה על פניהם

    ומונעת גירוי.

3. חומרים מכווצים - מאפשרים כיווץ של הטחורים הנפוחים, ריפוי העור ושיקום

    הרקמה, ובכך מושגת הקלה בצריבה והגרד.

הנרות עובדים באותן דרכים רק שהם מותאמים יותר לטחורים פנימיים שהמשחות מתקשות להגיע אליהם.

קשירה - שיטת טיפול נפוצה, לא כואבת, לא מצריכה הרדמה. הקשירה נעשית על ידי גומייה המוחדרת דרך פי הטבעת בעזרת מכשיר. הגומייה חוסמת את זרימת הדם לטחור וגורמת לו להתנוון ולנשור. תהליך זה אורך עד שבוע וחצי לערך וקיים סיכון לדלקות או נמק, בעיקר אם קושרים יותר מטחור אחד בכל פעם.

שידוך - משתמשים במכשיר דמוי שדכן המשדך את הטחור בחזרה במקומו בתעלה האנאלית. הסיכוי לדימום רב בזמן שלאחר הניתוח הוא גדול.

Electrotherapy - טיפול בחשמל - מחממים וצורבים את הטחורים עם זרם חשמלי.

Sclerotherapy - הטרשה - מזריקים מסביב לטחור חומר כימי מטרש הגורם לניוונו.

לייזר  - שימוש בלייזר / קרן אינפרה אדומה לצריבת הטחורים. שיטה זו לא מספיק טובה לטחורים בדרגה חמורה.

Hemorrhoidectomy - ניתוח לכריתת הטחורים. זהו ניתוח קצר, 30 דקות לערך, מחייב הרדמה של חצי גוף או כללית. זהו ניתוח כואב והסיבוכים האפשריים הם בין היתר, זיהום, דימום שיכול גם להתנקז לתוך המעי, זיהום באגן, עצירת שתן שלרוב אמורה לחלוף ונזק לספינקטר שיכול לגרום לאי יכולת להתאפק.

טיפול באמצעות מכשיר דופלר - באמצעות גלי קול ואור המכשיר יודע לזהות את כלי הדם המובילים דם לטחורים. לאחר זיהויים הכירורג תופר ומהדק אותם כך שתיווצר חסימה והדם לא יוכל להגיע ולהזין את הטחור.

טיפול טבעי בטחורים - להקדים תרופה למכה

נכון, המניעה תמיד עדיפה! הרפואה הנטורופתית היא בראש ובראשונה רפואה מונעת.

אם עבודתכם כרוכה בשעות ישיבה ארוכות למשל במשרד או בנהיגה , אם ידוע לכם על מצב מתקרב שבו לא תהיה לכם גישה נוחה לשירותים מסודרים ונקיים - מצב שגורר איתו התאפקות ועצירות, אם קיימת עצירות או נטייה לכך, אם קיים אלמנט של לחץ, תזונה קלוקלת, עודף משקל או הריון מתוכנן התחילו טיפול מניעתי.

טיפול בטחורים שכבר קיימים נועד להביא להקלה, להוריד נפיחות, גודש, דימום וכאב, לחזק כלי הדם ולכווץ אותם על מנת שיחזרו לגודלם המקורי ולמקומם הטבעי והראוי.

תזונה

• שינוי הרגלי תזונה והקפדה על זמני אכילה
• להמנע ממזונות המחלישים את הגוף כגון סוכרים
• להמנע ממזונות שומניים ומטוגנים
• שום ובצל יעזרו לזרימת הדם וכמו כן גם רוזמרין, פלפל שחור וזנגויל.
• לצרוך מזונות כתומים - גזר, דלעת, דלורית , בטטה - מסייעים בשיקום וריפוי הריריות והרקמות, מכילים אנטי אוקסידנטים וסיבים רבים, ועל פי התורה הסינית, הם מחזקים את הטחול - דבר חיוני מאחר ותפקיד הטחול, בין היתר, הוא להחזיק את האיברים במקומם ולמנוע את צניחתם.
• להמנע ממזונות חריפים
• לטפל בעצירות בכדי למנוע הפעלת לחץ בזמן יציאה שעשויה לגרום להתנפחות כלי הדם באזור פי הטבעת, וגם בכדי למנוע יציאות קשות שעשויות לפצוע את אזור העור והרירית שסביב פי הטבעת ולגרום לפיסורה - סדק באותו אזור, שעשוי להזדהם ולהפוך למודלק. טיפ: אם לא קיימת בעיית סוכר גבוה בדם, תוכלו להיעזר באכילת סלק עם מיץ מלימון סחוט כחלק מהטיפול בעצירות.
• שתייה של 8-12 כוסות מים ביום - מסייעים לריכוך היציאות ולהקלה בהתפנות ללא כאב ומאמץ.
• להרבות בסיבים תזונתיים המצויים במזון מלא, בפירות וירקות על קליפתם, שיבולת שועל, ירקות עליים ירוקים ועוד. הסיבים ידועים בתכונתם לספוח נוזלים ובכך הם תורמים לצואה רכה יותר, בעלת נפח אופטימלי אשר תמנע השקעת מאמץ בזמן יציאה.
• אכילת ירקות ופירות צבעוניים המכילים פלבנואידים. ככל שהפרי יותר עז בצבעו, כך הוא מכיל יותר פלבנואידים. הפלבנואידים קשורים לצבע שיש לירקות ולפירות והם בעלי תכונות רבות, כגון: תכונה אנטי דלקתית, אנטי אוקסידנטית, הם חשובים מאוד להגנה ולחיזוק של כלי הדם ומסייעים לספיגת ויטמין C שהוא חיוני לבניית הקולגן ושיפור גמישות כלי הדם. את הפירות והירקות יש לאכול טריים מאחר וחימום או בישול הורס את הפלבנואידים שהם מכילים. טיפ: בין הפירות הידועים לחיזוק כלי דם נמנים הדובדבנים, האוכמניות ופירות היער.

צמחי מרפא

צמחים לטיפול בטחורים הם בדרך כלל צמחים המכילים חומרים מכווצים כגון טאנינים, צמחים המגנים ומחזקים את כלי הדם, מרגיעים את אזור הטחורים ומפחיתים את הכאב והגרד. הפורמולה מותאמת אישית לכל אדם בנפרד ברקיחה אישית.

דוגמא לחלק מהצמחים לטיפול טבעי בטחורים:

• צמח ההממליס - Hamamelis virginiana - מחקרים רבים הוכיחו את תכונתו העוצמתית בכיווץ כלי הדם. הוא בעל תכונה אסטריג'נטית, כלומר: מכווצת, יוצרת שכבת מגן ומשפרת את יכולות ההחלמה של הרקמה. להממליס גם תכונה אנטי-דלקתית ומפחיתת כאב. לשימוש פנימי בצורת מיצוי מרוכז של הצמח, ולשימוש חיצוני כקומפרס (רטייה) או כמשחה.
• פרחי צמח הקמומיל - Matricaria recutita / camomilla - בעלי תכונה מרגיעה המסייעת לטיפול והרגעת טחורים. לשימוש פנימי כמיצוי מרוכז של הצמח או בצורת חליטת תה מהפרחים, ולשימוש חיצוני כמשחה, רטייה או בתוך באמבט ישיבה.
• ציפורני חתול / קלנדולה - Calendula officinalis - הקלנדולה היא אסטריג'נטית, אנטי דלקתית, מחטאת, מרגיעה ומפחיתה כאב.
• אלוורה - Aloe vera - להרגעת אזור פי הטבעת, לסיוע בריפוי והרגעת גרד.
• רימון - Punica granatum - מאז ומתמיד היה ידוע בסגולותיו הרבות, קליפתו מכילה הרבה מאוד טאנינים המכווצים את הרקמה ומסיימים לריפוי. הפרי עשיר בפלבנואידים החשובים לשמירה ולחיזוק כלי הדם הורידיים.
• פסיליום - Plantago - סופח מים אדיר, דבר המגדיל את נפח הצואה וגורם לה להפעיל לחץ על המעי ולהגביר בכך את הפריסטלטיקה שלו - יעיל למניעה / טיפול בעצירות. מקל משמעותית בזמן טחורים מדממים.
• ערמונית הסוסים - Aesculus Hippocastanum - Horschestnut - מיועד גם לטיפול בטחורים פועל על רקמת החיבור של כלי הדם, הגברת הטונוס והפחתת שבירותם.

איני נוהגת לעשות שימוש בצמחים בודדים אלא לשלבם בפורמולה כדי שיעצימו וישלימו האחד את השני. הצמחים הם חלק מטיפול שלם.

תנועה

העדר פעילות גופנית תורמת להיווצרות או החמרת טחורים. פעילות גופנית מביאה להזרמת דם לכל חלקי הגוף, שיפור סירקולציית הדם וסיוע להסדרת פעילות מערכת העיכול. בכך, פעילות גופנית תורמת למניעה / טיפול בטחורים

שינוי הרגלים

• יש סיבה טובה שאמרו לנו כילדים "לא להתאפק"... כשצריך להתפנות גשו מיד, אל תמתינו או תחכו אפילו שנייה אם זה תלוי בכם. התאפקות עשויה להוביל לעצירות.
• אם פיתחתם הרגל להתיישב באופן ממושך בחדר השירותים ואף לעסוק בקריאה תוך כדי, רצוי לקצר את זמן השהות בישיבה שם.
• מומלץ בחום להחזיק בחדר השירותים מעבר לנייר טואלט גם מגבונים לחים - עדיף ללא בישום, ויכול להיות נחמד אם הם יכילו אלוורה וקמומיל, לשמירה על היגיינה לאחר יציאה.
• יש אנשים העושים שימוש בבידה ונעזרים בו על מנת לשטוף את האזור עם מים וסבון - רצוי מקמומיל, לאחר היציאה כדי לשמור על ניקיון ולמנוע סיכון לזיהום.
• אם הבריאות חשובה לכם, רצוי מאוד לא להשתמש בחומרים משלשלים למיניהם המגרים את אזור פי הטבעת מהריצות התכופות לשירותים.

גוף - נפש

הרפייה, שחרור, נשימות ודמיון מודרך הן שיטות נפלאות להרפיית שרירים, התמודדות עם לחצים וטיפול בעצירות, המהווים גורמים לטחורים. מומלץ בחום לבצע תרגילי נשימה והרפייה לפחות פעם אחת ביום.

על פי כמה גישות הוליסטיות, עצירות נתפסת מבחינה נפשית - רגשית כ"שמירה בבטן" - תרתי משמע. רפואת גוף - נפש נותנת במקרים הללו מענה מצויין.

מה עוד?

טיפולים נוספים שמומלץ לשלב עם הנטורופתיה במצב של טחורים:

רפלקסולוגיה, דיקור סיני, EFT, הומוטוקסיקולוגיה - אני עושה בה שימוש רב והיתרון הגדול שלה, בין היתר, הוא היכולת לטפל גם בנשים בהריון.

לסיכום

הטיפול הנטורופתי בטחורים משלב טיפול חיצוני עם פנימי, הייחודיות טמונה בשילוב בין השניים ובהסתכלות ההוליסטית על האדם ולא רק על הסימפטום.

הנטורופתיה משלבת כלים רבים שניתן לבחור ולשלב ביניהם, וכך ניתן לתפור את הטיפול הטוב והאישי ביותר עבור כל אדם ואדם.

איה הוד, נטורופתית מוסמכת

~ קבלו את "המדריך השלם לחורף" מאת איה הוד  בחינם!!!  לחצו כאן ~