נפגעי חיסון (2) 

להערת יו"ר חסון, עמותה למתן מידע על חיסונים- יש לציין כי הכתבה הראשונה בנושא זה ("חוק פיצויים לנפגעי חיסון" 4/4/11) לא דנה בהפעלה או ביצוע של החוק, עד היום נדחו כל התביעות בשלב הראשון בו מוגשת התביעה לועדה של מומחים של משרד הבריאות הקובעת קשר סיבתי ואחוזי נכות. עד כה, למרות שעד החוק דובר ב- 20 מקרים לשנה, לא הצליחו התובעים להוכיח קשר סיבתי בין מתן החיסון לנזק שנגרם וזאת בקשר לחוסר הנכונות של ועדת המומחים להפעיל מבחן ראייתי משפטי שיאפשר מתן תוקף לחוק והפעלתו לצורך פיצוי לנפגעים כאשר הקריטריון כרגע הוא הקריטריון השמרני של הוכחה של נזק לפי 51 אחוזים (משקל רוב הראיות לעניין הקשר הסיבתי בין מתן החיסון והנזק שנגרם) כיוון שכך הוצע שיופעל קריטריון אחר לעניין קביעת הקשר הסיבתי והוא לפי סיבתיות סטטיסטית, היינו כיצד העלתה רשלנות במתן החיסון או פגם בייצורו וכיוצב' את הסיכון לאותו נזק שנגרם (באחוזים) מבחן זה הולך ומקבל תאוצה במשפט האזרחי הרגיל והוא אחד מאלה שמוצעים ע"י כב' השופטת הד"ר בלהה כהנא (במאמרה "הלכה ואין מורים לה" של כתב העת רפואה ומשפט גיליון 38 מיוני 2008).

הדרך הנכונה לחתום מטה הינה להשוות את ההסדר הסיבתי לזה שקובע חזקה שהנזק נגרם ממוצר פגום שעלול היה לגרום לאותו נזק כאמור למשל בחוק האחריות למוצרים פגומים (אם המוצר גרם לנזק - המוצר היה פגום) באופן כזה ניתן יהיה לקבוע שהנזק שאפשר שנגרם ע"י החיסון אכן נגרם מחיסון פגום (מבחינת הרכב, ביצוע החיסון וכיוצב') והנזק הינו בר פיצוי.

על כן מציעה הד"ר כהנא לתקן את החוק שהוא חוק קיגנטי - היינו יש חיוב בחוק לקבל את החיסונים ועל כן המדינה צריכה לקחת עליה את האחריות לאותה מידה (ואפילו מעטה) של סיכון לנזק בעקבות החיסון.

החוק בנוסחו הנוכחי אינו בר ביצוע וכוונת המחוקק יורדת לטמיון.

בארה"ב, לפי יו"ר חסון, פוצו 3000 נפגעי חיסון בתקופה המקבילה לחוק בישראל, לכן החוק או יישומו כפי שהוא (וזהו אתגר לבתי המשפט) צריך לעבור עדכון בין ע"י עדכונו ובין ע"י הפעלת קריטריון אחר להפעלתו בבית המשפט (סיבתיות סטטיסטית וכיוצב'), בתקווה שהשינוי המקווה יגיע וזאת אם יוסיפו נפגעי החיסון לתבוע את שינוי החוק (מן המחוקק) או שבתי המשפט ייחלצו לעזרתם ויפעלו ע"פ קריטריון סיבתי אחר מהמופעל כעת.

ע. שילוני עורך דין בחיפה

נזקי גוף וביטוח לאומי