לפי תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, ניתן כיום לבקש שלל מידע שעד לא מזמן בכדי לקבלו היה צורך בהגשת בקשה מצורפת לתצהיר בה פרטתם את ההסברים לבקשת הצו. בנוסף, גם אם רשם ההוצאה לפועל השתכנע בנחיצות הצו ואישר אותו, זה היה צו יחיד שהופנה לצד ג ספציפי. לפיכך, על מנת לקבל מידע מכמה גורמים, היה צורך בהגשת מספר בקשות. באופן מעשי, מידע רב הגיע לזוכים שלא באמצעות צווים כאלה אלא באמצעות חקירות פרטיות שהוזמנו באמצעותם דרך גופי חקירה פרטיים תוך שהדבר היה כרוך בהוצאות כספיות גבוהות שלא תמיד כוסו לבסוף על ידי החייב.
עם זאת, הזוכה רשאי לקבל אינפורמציה מגוונת בקלות ובמהירות דרך מנגנון בקשות המידע.
קבלת מידע על החייב, בהגדרת תיקון 29 לחוק ההוצל"פ, מאפשר כיום לזוכה לקבל מידע על החייב מגופים רבים ולבצע מטלות כדי להקל ולייעל את גביית החוב מהחייב. באמצעות המידע המתקבל ולפי העניין, יכול הזוכה לבצע פעולת עיקול, מימוש ותפיסה.
רשם ההוצל"פ יאשר בקשה לקבל מידע בנושא חייב, בכפוף לכך שהחייב הוכרז כבעל אמצעים המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים בו ככזה על פי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), 69 יג(ד) לחוק ההוצל"פ ובלבד שחלפו 45 ימים לפחות, ממועד בו בוצעה מסירה מלאה של אזהרה לחייב.
הבקשה למידע מוגשת על גבי טופס מיוחד שהוכן עבור כך. עם הגשת הבקשה למידע יש לשלם אגרה על-פי התקנות. הבקשה למידע כפופה לאישור רשם ההוצל"פ. לאחר שאושרה הבקשה, לשכת ההוצל"פ שולחת התראה לחייב. בחלוף 15 יום ממועד משלוח ההתראה לחייב ובהיעדר החלטה אחרת של רשם ההוצל"פ, ישלח הצו לגורם הרלוונטי לשם קבלת המידע המבוקש בצו.
לאחר שהגורם הרלוונטי השיב לצו והעביר ללשכת ההוצאה לפועל את המידע המבוקש, תישלח לזוכה הודעה כי התקבל המידע. את המידע עצמו ניתן לקבל בלשכת ההוצאה לפועל.
דרך הבקשה לקבלת מידע אפשר לקבל מידע רב הן ממרשם האוכלוסין וכך גם ניתן לקבל מידע אודות כתובות החייב. גם מהמוסד לביטוח לאומי, אפשר לבקש ולקבל מידע חשוב על פרטי המעסיק, מצב תעסוקתי ופרטים אודות החשבון בבנק. אפשר לקבל מידע, לפי צורך, מרשם כלי טיס. שיט ואף, מידע מרשות הרישוי בדבר כלי רכב הרשומים על שמו. מהנהלת בתי המשפט אפשר לקבל מידע אודות פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לעיתים, לסעד בעל שווי כספי להן החייב צד, ערבויות או פיקדונות במסגרת התובענות ו/או פירוט הליכי חדלות פירעון אשר נמצאים בשלבי הליכים מתקדמים כנגד חייב ושבהם החלטות טרם נתקבלו.
מכונס הנכסים הרשמי ניתן לקבל מידע על הכרזת החייב כפושט רגל, צו כינוס נכסים, צו פירוק וצו הקפאת הליכים. מרשם החברות ניתן לקבל מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות החייב בשותפות ומידע האם החייב מכהן כדירקטור בחברה.
ממנהל מקרקעי ישראל ניתן לקבל מידע על זכויות החייב במקרקעין. מרשם המקרקעין (טאבו) ניתן לקבל מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם המקרקעין. מרשם המשכונות ניתן לקבל מידע על משכונות הקיימים על נכסי החייב. מחברות כרטיסי אשראי ניתן לקבל מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהחייב קיבל מחברת כרטיסי האשראי שטרם נפרעו. מחברות הביטוח השונות ניתן לקבל מידע מכל חברת ביטוח שנתבקש מידע לגביה, אודות זכויות החייב כלפי חברת הביטוח. מבנקים שונים ניתן לקבל מידע בדבר זכויות החייב בבנק, ערבויות בנקאיות שניתנו לחייב שבתוקף והלוואות שהחייב קיבל מהבנק וטרם נפרעו. בנוסף, פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו.
לסיכום- תיקון 29 בחוק ההוצאה לפועל הביא שינוי של ממש בהיקף האינפורמציה, בקלות ובדרך המהירה לפיה הזוכה, יכול להשיג לגבי החייב. לפני התיקון לחוק, זוכים לא מעטים נאלצו לשכור שירותים חוקרים לצורך קבלת מידע ,שכיום נגיש עבורם דרך בקשות המידע שהוסדרו בתיקון 29 לחוק ההוצל"פ. באמצעות בקשות מידע רלוונטיות שמגיש הזוכה, נחשף בפניו אינפורמציה חשובה אשר עשויה לעזור לו לגבות את חובותיו במהירות. לעומת זאת, אסור לחייב לשים את ראשו בחול ולהתעלם מהשינוי שמתחולל בפועל. כיום, עוד יותר חשוב שהחייב יפעל מיידית עם קבלת אזהרה מההוצל"פ ולא ימתין לפעולות של הזוכים נגדו. חייב המודע לזכויותיו בהוצאה לפועל ואשר לא תעכב פעולות משפטיות נכונות מעברו, לא אמור לחשוש מהגישה שיש לזוכה למידע ויכול למנוע מעצמו סנקציות והגבלות רבות ושונות.
? כל האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, יתכן חסר וחלקי. אין להסתמך עליו. בכל מקרה יש לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.
