פנטזיה ומדע בדיוני הינן הסוגות הספרותיות האהובות עלי יותר מכל השאר. דווקא בגלל האהבה הגדולה שלי לתחום אני גם ביקורתי מאוד; כאשר אני נתקל בספר גרוע בתחום הוא מכעיס אותו יותר מספרים גרועים בסוגות ספרותיות אחרות. מה הופך ספרי פנטזיה ומדע בדיוני לספרים גרועים בעיני? הרשימה הקצרה שלהלן איננה חייבת להיות מוסכמת על כל הקוראים והיא מבטאת את דעתי האישית ואת טעמי האישי.
משלים ומטאפורות
יותר מדי פעמים אני קורא ניתוחים של ספרי פנטזיה ומדע בדיוני כאילו הם נכתבו בתור משל: הם לא באמת נועדו לספר על עולם אחר ורחוק, אלא רק לדבר על העולם שלנו באמצעות מטאפורות. רק דבר אחד יותר מעצבן אותי מהניתוחים הללו: ספרים שבאמת נכתבו בתור מטאפורה או משל על הקיום האנושי. ספרי מדע בדיוני ופנטזיה הם מעניינים ומרתקים דווקא כי הם לא מתרחשים בעולם שלנו אלא לוקחים אותנו למסע אל עולם אחר. אם העולם האחר הוא רק משל לעולם שלנו הרי שסתם עבדו עלי: הבטיחו לי נסיעה לוונציה ואז לקחו אותי לשלולית בחניה של הקניון. נדמה לעיתים שזה נובע מפחד מאוד בסיסי. הסופר למעשה פוחד לעזוב את המציאות שבה הוא חי אבל הוא גם לא ממש אוהב אותה; לכן הוא מסתיר אותה בתוך תחפושת, ואפילו לא תחפושת טובה במיוחד.
פס היצור עובד היטב
יש יותר מדי ספרים בתחומים הללו שנכתבו כהעתק של ספרים אחרים שנכתבו לפניהם. הדבר בולט בעיקר בין ספרי פנטזיה שמשתדלים בכל יכולתם להיראות בדיוק כמו עשרות ומאות ספרים שנכתבו לפניהם. אבל גם ספרי מדע בדיוני לפעמים נופלים בפח הזה והם מבוססים על חיקוי של חיקוי של חיקוי של ספר נהדר שנכתב פעם. כדי לא לפגוע בציפור נפשו של מי מהקוראים אני לא אזכיר שמות אבל אני חושב שלא רק אני יודע על מה מדובר. אין לי תלונות לסופרים שרוצים להתפרנס ומשתדלים שלא להפתיע את צאן מרעיתם. אין לי גם תלונות לקוראים שמפחדים מהלא נודע ומשתדלים ללכת רק אל מקומות מוכרים היטב בליווי של גיבורים מוכרים היטב. אני מעדיף להיות מופתע ולנסות לגלות ארצות חדשות.
טיפת הומור לא תזיק לך
אני יודע שהמאבק כנגד הרוע המוחלט הוא עניין רציני. אני יודע שהחלל הוא מקום מסוכן ושהעתיד יכול להיות מקום מדכא ומלא סכנות. אבל למה לא לצחוק קצת, רק קצת? למה לקחת את עצמך בכזו רצינות? יש יותר מדי ספרים – אפילו ספרים טובים מאוד ואיכותיים מאוד – שלא היה מזיק להם לחייך קצת מדי פעם. ספרי מדע בדיוני הם בהחלט עניין רציני אבל בואו נודה על האמת: יש כמה דברים קצת יותר חשובים בחיים אז לא צריך להגזים עם הרצינות.
פחדנים, נמאסתם
מצד שני מי שכבר כותב ספרי מדע בדיוני ופנטזיה שיהיה גאה במה שהוא עושה. ספרים שקורצים לקורא ללא הרף וצוחקים על עצמם כדי להראות עד כמה הסופר יודע שכל העניין הזה מגוחך הם ספרים מאוד מעצבנים. (ואני לא מדבר על דגלאס אדאמס או טרי פראצ'ט שמכבדים את הסוגות ושבהומור שלהם יש דווקא כבוד גדול למדע הבדיוני ולפנטזיה.)
אביב יועצים ייעוץ שיווקי קידום בגוגל
