בשנים האחרונות מושקעים משאבים אנושיים וכספיים רבים במרכז הארצי לבחינות ולהערכה לטיפול הולם בבקשות למתן התאמות לנבחנים בעלי לקויות למידה.
מתנהל דיון ענייני בין המרכז לבחינות לבין אנשי מקצוע בתחום לקויי הלמידה לגבי השאלות, האם אופן הטיפול של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מקפח אותם ופוגע בחוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות? והאם אופן הטיפול משפיע לרעה על העתיד המקצועי והכלכלי שלהם?
טענתי היא כי עצם מתן ההתאמות לנבחנים בעלי לקויות למידה ישפיע באופן שלילי על עתידם המקצועי והכלכלי של אותם אנשים ולא אופן הטיפול של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בבקשות.
על מנת להתחיל להבין את הטענה שמתן התאמות בפסיכומטרי מזיק מקצועית וכלכלית למקבלי ההתאמות, יש להתבונן על נושא ההתאמות במבחנים בהקשר גדול יותר מאשר המבחן הפסיכומטרי.
כיום התאמות, או "הקלות" בשפה היותר יומיומית , ניתנות כמעט בכל תחום לימודים בחיינו.
התאמות ניתנות החל מבחינות בבתי הספר היסודיים והתיכונים, דרך לימודי הנהיגה, קורסים מקצועיים (קורס שינניות לדוגמא), בצבא וכלה במבחנים פסיכומטריים.
כך נוצר הרושם המוטעה שלכאורה ההתאמות "עוזרות" לבעל הלקויים לצלוח בשלום את מוסד הלימודים בו הוא חפץ ומשפרות את עתידו הכלכלי והמקצועי.
לא כך הם פני הדברים. ההתאמות וההקלות משרתות בעיקר את נותני ההתאמות (בתי הספר, המוסדות האקדמאיים, המרכז הארצי לבחינות והערכה ועוד) בכך שאינם צרכים להתמודד עם מתן פתרונות לקשיים של הנבחנים, אלא עוקפים אותם. הנבחנים אמנם מקבלים תוצאות טובות יותר והמוסדות המקלים יכולים להראות הצלחה.
האם יש כאן מצב של WIN WIN ?
לדעתי לא, להיפך, ההתאמות לא רק שאינן משרתות את מקבלן, אלא אף גורמות לו נזקים.
אחד התסמינים של בעלי לקויי למידה הוא בריחת המחשבות למחוזות שלא קשורות למהלך המבחן . השלכות התופעה הן שתוספות זמן של 15 דקות לשעת מבחן, שמקבל הנבחן, הופכת להיות 7 דקות לערך. תסמינים נוספים הם קושי בשליפה וקושי בתהליך הלמידה לפני הבחינה. שני אלה הופכים את תוספת הזמן של 15 דקות בסך הכל לדקה אחת אפקטיבית. השיפור בציון הינו יותר עקב תשומת הלב שהנבחן מקבל ולא מתוך אפקטיביות ההתאמה.
אם בכל זאת סיים הנבחן בעל לקויי הלמידה את הבגרויות, עבר בהצלחה את המבחן הפסיכומטרי, התקבל לפקולטה שכל כך חפץ בה וסיים תואר ראשון "בעזרת ההתאמות" נכונה לו הפתעת חייו: אין התאמות במקום העבודה !!! האדם שהתרגל לקבל התאמות והקלות נפגש בחיים האמיתיים.
הנזק הוא בכך שכל "הטריקים" וההקלות לעקיפת הבעיה שהוצעו לו במהלך הלימודים לא קיימים במקום העבודה. בעל לקויי הלמידה הופך להיות תלוי בהתאמות למימוש הצלחתו ומצד שני להיות חסר מיומנויות בסיסיות להצלחה בלעדיהן. בעבודה אין תוספת זמן, אין מועדי ב', אין הקראת חומר, אין פתור ממשימות.
התלות שלקויי הלמידה מפתחים בהתאמות גורמת לכך שהם מגיעים למקומות העבודה ולא מצליחים להתמודד עם קשיים בהבנת משימות, זכירת משימות, ביצוע משימות, סיום משימות, השתלבות בעבודת צוות, עמידה ביעדים, שעמום ועוד. אי היכולת להתמודד עם הקשיים האלו גורם לעזיבתו או פיטוריו של לקויי הלמידה תוך פרק זמן קצר יחסית.
על מנת לסייע ללקויי הלמידה להגיע לשגשוג מקצועי וכלכלי כדאי ללמד אותם כבר בגילאים צעירים כיצד להתגבר על הקשיים שלהם ולא לתת להם התאמות. לספק להם כלים קוגניטיביים ורגשיים, ולעזור להם להטמיע תהליכים שיוצרים עצמאות מחשבתית וביצועית בהתמודדות עם למידת חומר חדש ויישומו בזמן מבחן.
ההתאמות אולי משרתות את נותני ההתאמות, אבל עבור מקבלי ההתאמות, דוחות את הקץ בעוד כמה שנים... ותו לא.
מתנהל דיון ענייני בין המרכז לבחינות לבין אנשי מקצוע בתחום לקויי הלמידה לגבי השאלות, האם אופן הטיפול של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מקפח אותם ופוגע בחוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות? והאם אופן הטיפול משפיע לרעה על העתיד המקצועי והכלכלי שלהם?
טענתי היא כי עצם מתן ההתאמות לנבחנים בעלי לקויות למידה ישפיע באופן שלילי על עתידם המקצועי והכלכלי של אותם אנשים ולא אופן הטיפול של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בבקשות.
על מנת להתחיל להבין את הטענה שמתן התאמות בפסיכומטרי מזיק מקצועית וכלכלית למקבלי ההתאמות, יש להתבונן על נושא ההתאמות במבחנים בהקשר גדול יותר מאשר המבחן הפסיכומטרי.
כיום התאמות, או "הקלות" בשפה היותר יומיומית , ניתנות כמעט בכל תחום לימודים בחיינו.
התאמות ניתנות החל מבחינות בבתי הספר היסודיים והתיכונים, דרך לימודי הנהיגה, קורסים מקצועיים (קורס שינניות לדוגמא), בצבא וכלה במבחנים פסיכומטריים.
כך נוצר הרושם המוטעה שלכאורה ההתאמות "עוזרות" לבעל הלקויים לצלוח בשלום את מוסד הלימודים בו הוא חפץ ומשפרות את עתידו הכלכלי והמקצועי.
לא כך הם פני הדברים. ההתאמות וההקלות משרתות בעיקר את נותני ההתאמות (בתי הספר, המוסדות האקדמאיים, המרכז הארצי לבחינות והערכה ועוד) בכך שאינם צרכים להתמודד עם מתן פתרונות לקשיים של הנבחנים, אלא עוקפים אותם. הנבחנים אמנם מקבלים תוצאות טובות יותר והמוסדות המקלים יכולים להראות הצלחה.
האם יש כאן מצב של WIN WIN ?
לדעתי לא, להיפך, ההתאמות לא רק שאינן משרתות את מקבלן, אלא אף גורמות לו נזקים.
אחד התסמינים של בעלי לקויי למידה הוא בריחת המחשבות למחוזות שלא קשורות למהלך המבחן . השלכות התופעה הן שתוספות זמן של 15 דקות לשעת מבחן, שמקבל הנבחן, הופכת להיות 7 דקות לערך. תסמינים נוספים הם קושי בשליפה וקושי בתהליך הלמידה לפני הבחינה. שני אלה הופכים את תוספת הזמן של 15 דקות בסך הכל לדקה אחת אפקטיבית. השיפור בציון הינו יותר עקב תשומת הלב שהנבחן מקבל ולא מתוך אפקטיביות ההתאמה.
אם בכל זאת סיים הנבחן בעל לקויי הלמידה את הבגרויות, עבר בהצלחה את המבחן הפסיכומטרי, התקבל לפקולטה שכל כך חפץ בה וסיים תואר ראשון "בעזרת ההתאמות" נכונה לו הפתעת חייו: אין התאמות במקום העבודה !!! האדם שהתרגל לקבל התאמות והקלות נפגש בחיים האמיתיים.
הנזק הוא בכך שכל "הטריקים" וההקלות לעקיפת הבעיה שהוצעו לו במהלך הלימודים לא קיימים במקום העבודה. בעל לקויי הלמידה הופך להיות תלוי בהתאמות למימוש הצלחתו ומצד שני להיות חסר מיומנויות בסיסיות להצלחה בלעדיהן. בעבודה אין תוספת זמן, אין מועדי ב', אין הקראת חומר, אין פתור ממשימות.
התלות שלקויי הלמידה מפתחים בהתאמות גורמת לכך שהם מגיעים למקומות העבודה ולא מצליחים להתמודד עם קשיים בהבנת משימות, זכירת משימות, ביצוע משימות, סיום משימות, השתלבות בעבודת צוות, עמידה ביעדים, שעמום ועוד. אי היכולת להתמודד עם הקשיים האלו גורם לעזיבתו או פיטוריו של לקויי הלמידה תוך פרק זמן קצר יחסית.
על מנת לסייע ללקויי הלמידה להגיע לשגשוג מקצועי וכלכלי כדאי ללמד אותם כבר בגילאים צעירים כיצד להתגבר על הקשיים שלהם ולא לתת להם התאמות. לספק להם כלים קוגניטיביים ורגשיים, ולעזור להם להטמיע תהליכים שיוצרים עצמאות מחשבתית וביצועית בהתמודדות עם למידת חומר חדש ויישומו בזמן מבחן.
ההתאמות אולי משרתות את נותני ההתאמות, אבל עבור מקבלי ההתאמות, דוחות את הקץ בעוד כמה שנים... ותו לא.
ארז ברטל
מנהל מרכז לגאטו - להפרעות קשב וליקויי למידה
מומחה להפרעות קשב ריכוז וליקויי למידה
מאמן מוסמך Certified Professional Co-Active Coach
למד אצל ד"ר לורנס מיטליס
תואר ראשון בפסיכולוגיה
מאבחן תפקודי
מאמן ומטפל בגישה הקוגניטיבית הישרדותית
מרצה בקורסים למאמנים להפרעות קשב וריכוז
מדריך ומלווה אנשי מקצוע בתחום הפרעת הקשב והריכוז
כותב תוכניות לימודים עבור ילדים וסטודנטים עם הפרעת קשב
וליקויי למידה
מומחה בהכוון מקצועי לאנשים בעלי הפרעת קשב וליקויי למידה
מנהל מרכז לגאטו - להפרעות קשב וליקויי למידה
מומחה להפרעות קשב ריכוז וליקויי למידה
מאמן מוסמך Certified Professional Co-Active Coach
למד אצל ד"ר לורנס מיטליס
תואר ראשון בפסיכולוגיה
מאבחן תפקודי
מאמן ומטפל בגישה הקוגניטיבית הישרדותית
מרצה בקורסים למאמנים להפרעות קשב וריכוז
מדריך ומלווה אנשי מקצוע בתחום הפרעת הקשב והריכוז
כותב תוכניות לימודים עבור ילדים וסטודנטים עם הפרעת קשב
וליקויי למידה
מומחה בהכוון מקצועי לאנשים בעלי הפרעת קשב וליקויי למידה