בחצר ביתי גדל עץ אקליפטוס עתיק, כדי להקיף את בסיס הגזע, צריכים עשרה ילדים עם ידיים חובקות, על אחד מענפי העץ הגבוהים הקימה משפחת ציפורי דרור את קינה, והינו מקביל לחלון חדרי, כך שיצא לי לעקוב אחר התפתחות הגוזלים, אחד מהם החליט שבגר דיו, והחליט לצאת למעוף הראשון, התקרב בזהירות לקצה הקן, בחר לו מסלול המראה נוח, הופ !!! זינק והמריא אל על לשניות ספורות, הסתבכו לו הכנפיים נגד זרמי האוויר, הוא נחת על הקרקע בנחיתה קשה, בעודו מפרפר, עברה מעליו פרה שמנה ומדושנת, כמעט רמסה אותו, במחווה של הדקה האחרונה, החליטה לכסות אותו בגלליה, הגוזל צווח וצייץ במלוא גרונו, עבר במקום חתול ג'ינג'י מהיר ועצבני, שמע את הציוצים החליט לערוך במקום חפירות, חפר החתול הוציא את הגוזל וטרף אותו להנאתו. וקיים בהידור בערת הרע מקרבך.
מוסר השכל שאני למדתי מהסיפור הזה, לא כל מי שמצפצף עליך - רוצה להעלים אותך, ולא כל מי שמנסה להציל אותך - הוא אחד שאוהב אותך, לפעמים, אם נכנסת לברוך, אל תעשה הרבה רעש, תנסה להתמודד בחכמה, להפעיל תושיה יצירתית, בלי הרבה ציוצים מיותרים, ראו ערך הגוזל שנחת, כי זה לא אומר כלום, ולא נותן חשיבות יתר, למי שצורח עליך בגרון ניחר, עד שורידי גרונו מתמתחים הנראים כי מאיימים להתפקע, הכלל אומר "כשאתה צועק שומעים אותך, וכשאתה מדבר מקשיבים לך" אדם הצועק מכל דבר, מעיד על עצמו כאלף עדים, שאינו בר דעת, הרי דברי חכמים בנחת נשמעים, בוודאי זכורות לכם קריאות הרוכלים בשוק, שלוש בעשר, רק היום, בעל הבית השתגע... שם צועקים בקול, כי כך מוכרים שם, זוהיא שיטת המכירה המקובלת, קולנית משהו.
במהלך העבודה השוטפת שלנו כאנשי מכירות, מוכרים בחנות, בעלי עסק, לפעמים הדברים משתבשים, ההזמנה שהלקוח הזמין הגיע שגויה, דפוקה, לא בזמן, התגובות בדרך כלל הן עצבניות, ולא בחינם אמרו שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, כי הוא בכלל לא בנושא, הוא כרגע לא עובד בעסק שלו, באני שלו, אלא בעבודת הכעס, בסדנאות קאוצ'ינג מלמדים אותך לנשום שלוש נשימות בזמן כעס, כי זורם חמצן למוח, והגוף נירגע, אתה מתחיל לחשוב בהגיון, אני לא אומר שצריך להיכנס לאווירת שאנטי, ולהיות פודלים, אני רק רוצה לומר, שבמידה וישנה איזושהיא בעיה/דיזזסטר/אסון עם הלקוח, צריך לפעול בהגיון מול המערכת שבה אתה עובד, לנטרל את הפאניקה המלאכותית, איש המכירות צריך להציג את הבעיה בפני הממונים עליו, בצורה הכי אובייקטיבית שאפשר, כי ציוצים מיותרים עלולים להישמע כאקורד צורם, או שעלול לעבור במקום מתחרה רעב, שעלול לנצל את המצב, כך יצא שתצא קרח מכאן ומכאן.
אז מה עושים - דבר ראשון להקשיב ללקוח, לתת לו להוציא קיטור, כי יש לנו פה אחד, שני אוזניים, שזה אומר צריך להקשיב כפול, לדבר חצי, אחרי שהקשבנו לומר לו, בהחלטיות אתה צודק, אבל, צריך לנסות להסביר בקצרה, ולהוסיף "נראה לי שיש לי פיתרון עבורך אני בודק עם ההנהלה, או אם את מוכרת בחנות, אפשר לומר, אני אשאל את הבוסים שלי, בזמן גילגול האחריות מרוויחים זמן שקט, הלקוח מתקרר, אבל אסור לסמוך על זה שהוא יתקרר וישכח, תנאי בסיסי וחיוני, לחזור אליו כמה שיותר מהר, כל עסק ומדיניות החזרת המוצרים שלו, תנסו להתנתק מחברה סלולרית ולנייד את המספר שלכם לחברה סלולרית אחרת, אני תמיד מרגיש שם חסר אונים, אבל הם יענו לך בדלפק באדיבות, ויסבירו לך בנועם של מחסל מקצועי, כמה אין להם אפשרות לנתק אותך, משל הייתה זו אינפוזיה המצילה חיים, להם תמיד זה עולה פחות ממה שעולה לך. אם כבר בחברות סלולריות עסקינן, יש לי טיפ בשבילכם, הם תמיד יתנו לכם את הצעת המחיר לחבילה הכי "משתלמת" על דף חלק ללא לוגו החברה, תנסו לקבל על דף עם לוגו ותאריך, אני אישית מעדיף במייל, עם כתובת מייל של החברה, ולא של איש המכירות, כי יתכן שהוא העביר מהפרטי שלו, מתוך ניסיון, זה עבד פעם אחת לטובתי כשהיה את הלוגו, ופעם אחת לטובתם כשלא היה את לוגו החברה.
לסיום פתגם חסידי אקטואלי: גם כשצועקים 'עד מתי' – הרי זה מפני הציווי וכו', אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בוודאי שמשיח כבר היה בא ! (הרבי מליובאוויטש).
אבי בנטוב - סמנכ"ל רשת קו עיתונות דתית
