ללמוד להקשיב 

מוקדש לנכדי אברהם

נכדי בהיותו בכיתה ב' השתתף בצורה מכובדת במהלך השיעור.

צלצלה המורה, לבתי ותיארה בפניה התנהגותו למופת של בנה, וכך סיפרה: "הרים הוא אצבעו להשיב לשאלתי, כשקיבל רשות הדיבור", אמר: ....." אני מסכים עם מה שאמר חברי שמוליק בתשובתו, אך רציתי להוסיף משהו"... ואז אמר דבריו שהיו אגב, שונים לגמרי מתשובתו של שמוליק.

ההקשבה והיחס לחבר הוא דבר נפלא ומרגש הדגישה המורה. מהתייחסותו של אברהם אמרה המורה העמקתי בעמלי בהוראה את חשיבות ההקשבה לאחר. שהרי גם אם הינך חולק על חברך, זו זכותך לחשוב אחרת, אך חובה עלינו להקשיב איש לרעהו.

הגמרא על 2700 הדפים בנויה כולה במתודה של ויכוחים, שאילתות, דיונים, העלאת דילמות ושאלות. אביי ורבא, רבי יוחנן וריש לקיש, זוגות אלה היו ידידים בלב ובנפש וכל הזמן היו ביניהם ויכוחים. אפשר ומותר להתנגד לדברי האחר, אך הכל בתנאי שהינך מקשיב לדברי חברך.

מסופר במסכת בבא מציעא על מותו של ריש לקיש, ר' יוחנן הצטער מאד על מותו. בר לקישא בר לקישא בכה רבי יוחנן לאחר מותו, כאשר אנוכי הייתי מעלה רעיון, היה ריש לקיש מעלה 24 קושיות ובכך השתבחה תורה, היינו ריש לקיש היה מקשיב בעוצמה לכל דבריו החכמים של רבי יוחנן, כך למד בהקשבתו את חכמתו הנשגבת של רבי יוחנן, אך הוא ריש לקיש בחכמתו שלו הקשה קושיות, התווכח, חלק על דברי ר' יוחנן, האם אני יכול לחלוק על משהו אם אינני מקשיב לו הקשבה עמוקה?

האם הילד, האדם נולד עם תכונת ההקשבה או שניתן ללמדו להקשיב? אין לי ספק שניתן, צריך, וחובה ללמד להקשיב. אנו יודעים ששאילת שאלות היא המתכונת הטובה והיעילה ביותר להיות חכם, ניתן לשאול שאלות את החברים, או את המורה, רק.. רק אם התלמיד מקשיב לדברי חברו.

בלימודינו -דף יומי- שואלי השאלות הם חברינו המקשיבים למגיד אך שואלים ושואלים... כך הופכים להיות חכם, לא בכדי נקרא פסח חג החינוך פסח חג של שאלות... מה נשתנה?...

ההקשבה אינה דבר מובן מאליו, חוסר ההקשבה הוא גורם קטלני ומסוכן.

לימוד הקשבה היא מיומנות קשה אך ניתנת ליישום, עלינו הורים ומורים להתחיל לחנך את ילדינו להקשיב כבר מקטנות.

אנו יודעים שלימוד בחברותא, בקבוצות הוא כלי דידקטי מעולה... מצויין. בדרך לימוד זו משלבים שני האמצעים הנפלאים לעידוד למוטיבציה ולהגברת התבונה, שאילת שאלות והקשבה.

מפעלי תעשיה רבים מבהירים חשיבות ההקשבה לכל עובד ולכל קבוצת עובדים, זה מכבד האנשים, מגביר את היוזמות ובמיוחד את היצירתיות הטמונה בכל אחד. לא אחת אני שומע עובדים מתארים בשפע רעיונות שהם העלו בעבודתם, הכל נעשה רק אם קיימת "במה" המאפשרת להם להשמיע רעיונותיהם "למנהיגים" "לבוסים" המקשיבים להם. חשוב לחנך ילדים להקשיב, אך חובה עלינו ללמד מנהלים שהם המנהיגים להקשיב למורים, להורים, לרשות ולקהילה.

כאשר מורה סופג בתוכו הליכות עולם של הקשבה, המנהל מקשיב להם והמה מקשיבים היטב למנהל. הרי הכלל שמורה מקשיב– תלמידים מקשיבים. כשם שמורה קורא, תלמיד קורא, מורה מנומס, תלמידיו מנומסים.

חוסר הקשבה- לעיתים מסוכן למשל, אי הקשבה להוראות בטיחות לזהירות בפני מפגעים ביטחוניים, או מעבר בכבישים.

הקשבה איתנה משפרת את מצב הבטיחות. חובה עלינו ללמד, לחנך, לעצב אומנות הקשבה. אנו יודעים ומודעים לתקשורת איתנה ונכונה.

התקשורת היעילה מאפשרת ללמד היטב, לתת הרצאות טובות. חשוב מאד שהמרצה, המורה,אף ההורה ילמד מיומנויות תקשורת, כדי לדבר בבהירות. הרטוריקה חשובה מאד, היא יוצרת תקשוב מצויין.

האדם לא נולד מקשיב- עלינו מקטנות ללמוד לרכוש מיומנות ההקשבה, השמיעה אינה בהכרח הקשבה יעילה. ככל שהמקשיב פעיל, מלא מוטיבציה ורצון להקשיב, הרי איכות ההקשבה גדולה יותר, כלומר ההקשבה אינה תלויה רק במקשיב, אלא בעיקר במדבר- במרצה, במביע דבריו בפיו.

במחקר מבהירים שיש 3 רמות של הקשבה:

• הקשבה סלקטיבית/ חלקית
• הקשבה הערכתית
• הקשבה פעילה

הקשבה סלקטיבית- חלקית

גורמת לעיתים לאי הבנה, כאשר אדם עסוק בתחום אחר כמו קריאה, האזנה לרדיו, או צפיה בטלויזיה, או עיסוק במחשב או בתחביב, הרי שמיעתו אינה ממוקדת, כך הנוהג שעסוק בהאזנה ממוקדת לרדיו, או לחברים, או בשיחת פלאפון, הרי קריאת אזהרה של חבר אינה נשמעת כפי שצריך. אדם המרוכז במשימה מסויימת אינו קשוב דיו.

הקשבה הערכתית

לעיתים אנשים המכירים היטב מפתחים דפוס חשיבה ושיחה ביניהם העוזרים להם בקידומם, לעיתים בדרך הערכתית זו מוחמצים מסרים מרומזים, השיחה אינה ממוקדת בכל הפרטים, ולעיתים היא מסוכנת.

הקשבה פעילה

באומנות הרטוריקה, טוענים שההקשבה לנאום, או לשיחה, הרצאה, היא בתחום כ- 30% מהזמן. למרות שבערך מחצית מן היום אדם מבלה בהקשבה.

התקשורת בין האנשים ממוקדת בשיחה, דיבור והקשבה.

ככל שנרכוש מיומנויות הקשבה, כן נעלה את אחוז המיקוד.

יש לאפשר לדובר לומר דבריו מתוך דממה, הסתכלות בפניו, וללא תעסוקה שונה. ראוי לחדול מן הניתוח השיפוטי והביקורתי. כאשר מנהל- מנהיג מראיין עליו להקשיב היטב לכל הנאמר, ללמוד.... ללמוד כיצד לראיין, כך שהמרואיין יגביר עוצמתו, יזקוף קומתו, נחישותו ואיכותו השכלית בעת הראיון.

ברור לנו שלעיתים הפרטנר מעצבן, פוגע, שתלטני, מוסיף מילים גסות לדבריו, יש להקשיב ולהגיב רק בסיום הדברים. עובדים רבים יגבירו תפוקות עבודתם, יטפחו יוזמות והיצירתיות שבהם תעלה מעלה מעלה, אם ה"בוס"- המנהיג, מקשיב- ובכך מביע הערכה חיובית לעמלם.

מאזין שקט, רגוע וקשוב גורם שהדובר נושם קלות, מחשבותיו מסודרות ונבונות, קצב פעימות ליבו סדירות, הוא נושם בקלות, תנועות ידיו ופניו רגועות ונוחות, אף לסתותיו וכתפיו צונחות מטה.

מנהיג שואל ומקשיב מתוך סובלנות מביע בזאת הערכה, עידוד ומוטיבציה להמשיך בעמל איתן.

"בתורת המשוב"- עקרון ההקשבה מהותי מאד בהצלחה. 

כללים ויסודות בהקשבה יעילה

• ישיבה רגועה, פנים מביטות בדובר.
• מביע "רק" שאלות הבהרה.
• מבהיר כי לומדים מכל דובר לא משנה מי הדובר.
• חשוב לשפוט את התוכן, לא את הדובר.
• סבלנות בכל הקשבה- עד לסוף הדברים.
• תגובה, גיבוש דעה- צריכה להיעשות "רק" לאחר סיום הדברים.
• חשוב לגוון מחשבתי להבנת הנאמר.
• ראוי להקשיב לרעיונות, למגוון הנושאים ולא רק לעובדות.
• הערנות חשובה, אסור למקשיב לפהק, להיות עייף בהקשבה.
• צריך למנוע גורמים מפריעים ומסיחי דעת.
• לגלות סבלנות גם אם אופי הדיבור שונה.
• צריך לתרגל לאמן עצמך להקשיב לאנשים שונים המביעים עצמם שונה.
• חשוב להקשיב לתוכן האמיתי, ולא להחליט ע"פ רגשנות.
• לא לחלום בהקיץ בהקשבה.