ללכת לשמור ולעשות 

" אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" (ויקרא כ"ו, ג')

ד"ר יחיאל שרמן

בחומש ויקרא, פותחת פרשת בחוקותי, "אם בחוקותי תלכו..." שואלים מפרשים רבים, מדוע תלכו? היה ברור יותר אם הכתוב היה מציין תשמרו... תעשו... תקיימו את חוקותי, אך מה המשמעות בהליכה דווקא. הם מפרשים כי לקיום החוקים, חוקי התורה, שרובם עוסקים במצוות שבין אדם לחברו יש צורך בהליכה, בתנועה, בהפעלת הגוף כדי לקיים בחוקותי, השגת מטרה, כיבוש, כל יעד כולל מאמץ של הליכה, תנועה, שאיפה, לרצות לקיים משימה, לקיים מצוות ד'. רק עם רצון ללא הליכה – אין לה ערך. הטהרה מושגת על ידי יושר, הגינות ואמת. ההליכה לקיום בחוקותי כדי להעשיר את המוח, כדי לפתח עוד ועוד אינטלקטואליות חייבת להיעשות בדרכים ישרות. המשך הפסוק: "ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". ההליכה לקראת... יש לה ערך רק אם היא משולבת בקיום מצוות ובעשייתם הלכה למעשה. כך בונים אדם רוחני, כך מעשירים את התבונה המוחית, האינטלקטואלית תעוגן כדבעי במוחנו ותעשיר שכלנו, רק אם היא תעשה דרך קיום מצוות ועשייתם בדרך ישרה והגונה.

הרש"ר הירש מדגיש אם נלך בחוקותיו, נהיה טהורים מבחינה מוסרית, העיקר- היושר והאמת, ללכת, לשמור ולעשות. לקיום מצוות תוך כדי הליכה יש משמעות עמוקה מאד. הפסוק משתמש דווקא בהליכה לקיום חוקים לשמירתם ולעשייתם. מכל איברי האדם, נבחרו רק הרגליים להבהיר לנו חשיבות קיום המצוות, לביצוע כל עשייה טובה ומשמעותית יש צורך במאמץ, בתנועה, בהליכה, אי אפשר לנצח, להצליח כאשר לא משלבים תנועה מתמדת לכיוון היעד. לא  נאמר אם את חוקותי תראו, תאזינו, תדברו, דווקא תלכו, האיבר היחידי בגופנו המבהיר תנועה, תזוזה, הליכה ממקום אחד למקום אחר, אי אפשר לכבוש  הר רק דרך העיניים, אף לא רק דרך חשיבה מוחית. הכיבוש של היעד, כל יעד דורש כמובן חשיבה, תכנון מדוקדק ותהליך של קבלת החלטות. השימוש במוח, בחכמה ובתבונה הם מאבני היסוד של כל עשייה. אך שום תכנון לא יתבצע הלכה למעשה אם הוא ישאר על הנייר, אם התכנון הכתוב לא יתממש בתנועה, בהליכה, כל ביצוע לקבלת תוצרים חיוביים חייב לכלול תנועה של כל הגוף, הרגלים הם האיברים המובילים את כל הגוף ליעד הנכון.

כל מורה ומנהל ואך הורים חייבים תמיד להכין עשייה מתוך חשיבה מוקדמת. צריך לתכנן מה אנו רוצים להשיג בחינוך ילדינו, לאיזה איכויות חינוכיות, הישגיות, ערכיות, תורניות וחברתיות אנו שואפים להגיע, כאמור, החשיבה אינה מספיקה, עלינו לחשוב על התהליך, על שלבי הביניים, על קצב ההליכה, שהרי עם הרגלים, אפשר ללכת לאט, לנוע מהר ואף לרוץ. הקצב של ההליכה לקראת היעד – "אם בחוקותי תלכו..." תלוי בכל אדם, בכל מנהיג, בכל מורה ובכל ילד. לכל אדם קצב למידה משלו. כל אחד יכבוש היעדים בקצב ההליכה שלו. צריך להתחשב בכך – כפי שאמר החכם מכל אדם "חנוך לנער על פי דרכו". לכל ילד דרך משלו להשיג ההישגים. אך לכולם דרושה תנועת הליכה כדי לקיים "בחוקותי". צריך כל הזמן לשמור על תנועה נכונה, קצב יעיל ושמירה על המסלול הנכון שיוביל אותנו למקום הנכון. היינו לא די ב"אם בחוקותי תלכו". ההליכה אל הכיוון הנכון כדי להגיע לביצוע המטלה לא די בה, יש צורך בשמירה על כללים, שמירה על שלבי התכנון, שמירה על איכויות וכמובן שהנתיבים בהליכה צריכים להיות ביושר ובאמת, אסור ללכת ולקיים חוקותי – בשביל לא לך, בנתיבים אסורים, במסלולים מסוכנים שאינם ראויים למהלך אדם. כאשר ההליכה גרמה להשגת בחוקותי בדרך הישרה והנכונה, יש לשמור על ההישגים שהושגו. יש לוודא שכל ההליכה לא היתה לשווא. חייבים לשמור על כל שלבי החשיבה והביצוע שלווה במאמץ, בהליכה, כדי שנלמד הדרכים והכלים לקיום בחוקותי גם בהמשך בעתיד. כל עשייתנו החינוכית שמלווה תמיד במאמץ בהליכה, בתנועה אין סופית, חייבת להישמר בתוכנו כדי שנוכל להשתמש בידע שצברנו לאחר הליכה קשה ומפרכת ולנסות להתקדם ל- בחוקותי נוסף ואחר. לקיים מצוות אחרות, שחלקן הן על סמך קיום המצוות שכבר ביצענו.

אין בית מדרש ללא חידוש – נאמר במסכת חגיגה, אך החידוש דורש מאיתנו כי נסתמך על ידע קודם, על כל הלמידה שנשמרה בתוכנו ואז לנסות להתקדם למשהו חדש, שונה ואחר. אך תמיד על בסיס הבניין שבנינו. כל הליכה היא המשך של צעדים ראשונים. כאשר אנו מקנים לילדים הרגלים, למידה והתנהגות, כאשר המה רוכשים מיומנויות, יש צורך בתרגול כדי להטמיעם בגופנו. או אז להליכה יש תוצרים. כאשר הם מעוגנים – יש בסיס איתן ליצירתיות חדשנית ומיטבית.

הפסוק מתייחס לפעולה נוספת – לעשות, היינו תלכו, ושמרתם, ועשיתם. לא די בהליכה, אף לא בשמירה, יש צורך בעשייה הלכה למעשה. קביעת יעדים, קבלת החלטות, חשיבה יצירתית, תכנון חכם ויעיל. כל אלה ישאו פרי עסיסי רק אם ההליכה תהא לכיוונים הנכונים תוך שמירת כל הצעדים וכל הכלים בהם אנו משתמשים בתנועה לעבר היעד. אך תמיד צריכים אנו לזכור שכל מעשינו יהיו יעילים וטובים רק אם הם ישאו פרי, היינו התכנון, ההליכה והשמירה אין די בהם, יש צורך בעשייה, בתוצרים, בתפוקות. צריכים אנשי החינוך כולל הורים השותפים לחינוך בניהם, לשלב לכל אמירה, דיבור, תגובה, תכנון יש צורך בשמירה על הכל, אך בעיקר להגיע לעשייה, לכבוש ממש את היעד. להגיע לראש הפסגה, כל הליכה צריכה להיות לכיוונים הנכונים ביושר ובהגינות, אך לקבל תוצרים, אין שום ערך ל"אם בחוקותי תלכו", אם השלב הסופי שלמענה היתה ההליכה לא נכבשה, לא נעשתה. צריך ללכת על פי חוקים בדרכים נכונות תוך שמירה על עקרונות, אך לעשות בסופו של דבר הליכה ומאמץ כדי לקבל תפוקות יעילות.

חשוב לכולנו לזכור כי אין עשייה אפקטיבית יעילה וטובה אם היא אינה מלווה ב"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". רש"י מבהיר "אם בחוקותי תלכו", שתהיו עמלים בתורה. היינו אפשר להשיג היעדים, ניתן להצליח ולנוח אך רק אם עמלים בתורה, רק אם משלבים עמל, מאמץ, רצון ומוטיבציה ניתן להצליח.כאשר היעד ברור-כאשר משלבים אמונה בתורה הניצחית ניתן ואפשר להגיע לכל יעד.

שילוב מנצח הוא-ללכת לקראת יעדים, להתאמץ, לשמור על יושר ולעשות - מתוך אמונה, אמונה בתורת ישראל ואמונה בנו בעצמנו ביכולתנו  מתוך זקיפות קומה ודימוי עצמי חיובי.כאשר משלבים חכמה ודעת עם מאפייני האינטלגנציה הריגשית מגיעים לרום הפסגה.