פסח - חג החינוך 

והגדת לבנך, מצוות חינוך הבנים, העברת תורה והנחלתה לדור הבא היא המצווה החשובה ביותר בצד לימוד תורה. כאשר אוי לו לאותו דור שישקוד על לימוד תורה מבוקר עד לילה, שיקיים כל מצוותיה ודקדוקיה של תורתנו ולא ינחיל תורה לבניו ולבני בניו. תורת ישראל ומצוותיה נשמרה אלפי שנים בזכות לימוד תורה והנחלתה. כך נוצרת המשכיות וקיום נצחי. ללמוד וללמד זה הרעיון המרכזי בעיצוב פני הדור בהווה ובעתיד, המסתמך על עברו של עם.

העברה, הלמידה, לדור הבא חייבים להיות מעניינים, מרתקים ומגוונים במיטב שיטות החינוך המתאימות לגיל הרך והצעיר. תהליכי למידה והוראה יהיו במיטבם ככל שאני משכילים ליצור עניין, יצירתיות ומוטיבציה במהלך החינוך. התוצאות, התפוקות תהיינה מופנמות יותר ככל שהיעדים והתהליכים יהיו קליטים, מושכים ומתוך שמחה, שירה, הומור הרי שהרצון ללמוד יהא גבוה מאוד.

בלמידה מתמדת ובחזרה יש משום שינון המביא להרגל, כך זוכרים יותר טוב. ההתחדשות מדי יום היא מצווה חשובה מאוד. כפי שמציין הרב סולובייצ'יק: האדם השותף במעשה בראשית, אדם צריך לחוש שהוא נציגו של הקב"ה עלי אדמות לחדש, לשפר ולהוסיף כל הזמן. אך כל התחדשות, כל שינוי, צריך וחייב להיות מתוך שימור הקיים, מבוסס על ההיסטוריה של העם היהודי, מטפחת וגאה בהקמתו של עם ישראל. חירות מתוך מסגרת, אוטונומיה בתוך גבולות.

זוהי ההגדה של פסח, לימוד היסטורי של יציאת מצרים תוך לימוד, שינון, הבנה וזיכרון של יציאת מצרים, לימוד הפיכתו של עם עבדים לבני חורין, החדרת האמונה בקב"ה שהוא הוציאנו ממצרים ועשה לנו נסים ונפלאות והביאנו אל ארץ קודשנו.

לימוד היסטורי זה הנערך כל שנה בפסח – דרך קריאת ה"הגדה" – מהווה מוקד בחינוך הדור הצעיר. חז"ל שהבינו את נפש הילד, השתמשו באלמנטים חינוכיים נפלאים כדי לקרב את הנוער לתורה, לחבב עליהם את הלמידה, להעמיק בהם את האמונה ולטפח בהם רצון להתקדם לקראת עתיד מתוך זיכרון העבר. כי בזיכרון סוד הגאולה.

ראו נא כמה דוגמאות חינוכיות עדכניות ההופכות את חג הפסח בכלל ואת ליל הסדר בפרט כחג החינוך:

* שאילת שאלות: מדען טוב נחשב כאדם היודע לשאול שאלות. שאילת שאלות היא הבסיס החשוב ביותר בחינוך אדם לפיתוח אינטלקטואלית. כך התנהגו חז"ל בכל הש"ס, שאלות, מחלוקות, שקלא וטריא, לימוד בחברותא.

ואנו – בפסח – כל המשפחה ביחד. מה נשתנה... ארבע הקושיות ששואלים הצעירים, כך ברבים מהסיפורים בהגדה אנו פותחים בשאלות המבהירות לנו היטב את הזיכרון. טוב יעשה ראש המשפחה אם ירבה בשאלות במהלך הסדר.

* למידה מתוך שמחה: ההגדה המשולבת בשירה, באהבה, בכבוד, ביחס לכל אדם, לכל אורח, לכל ילד וטף, שילוב שירים לכל אורך ההגדה, והיא שעמדה... בצאת ישראל... אחד מי יודע...

צריך ליצור אווירה נחמדה, אוהבת, מפרגנת ומאושרת, לתת לכל אדם, לכל משתתף "במה" לומר... להתבטא...

* הדיאלוג:  אחד הכלים המשמעותיים היום בהצלחה הוא הדיאלוג. מתן אפשרות לכל אחד להתבטא, לשאול, לברר ולשוחח. הדיאלוג – קוד בסיסי בהצלחה. ההגדה מאפשרת במהלכה ליצור דו-שיח ורב-שיח מתמידים. כל אמירה וכל היגד כדאי לאומרו בשאלה, כדי ליצור דיאלוג מתמיד עם המשתתפים.

* ייחודיות מתוך אחדות: הקב"ה ברא את האנשים שונים. לכל אחד תכונות אחרות מחברו; אחד חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, אך לכל אחד, לכל יצור בעולם יש נקודות אור, יש מקור גאווה כלשהו. עלינו לאתר את הטוב ביותר שבאדם ולפתח אותו, להתמקד בו, וממנו לצעוד במעלה ההר של כל אדם. כאשר נכבד כל אדם בהתאם ליכולתו, להשקפתו, לראייתו ולכישוריו, ניצור עם מאוחד. גיבוש האחדות האמיתית מבוססת על ההתייחסות האינדיבידואלית. פיתוח האדם היחיד ואושרו של כל אחד מתחוך התחשבות בזולת, יגביר את הערבות ההדדית. כך בהגדה של פסח, על ארבעה בנים דיברה תורה.

* שיתופיות ועבודת צוות: מנהל שהוא מנהיג יודע בדור זה כי הוא יצליח להוביל את עובדיו לרום הפסגה רק אם ינחיל להם תחושה של שיתופיות, אם עובדיו ירגישו ויידעו כי הם שותפים לחשיבה, לקביעת היעדים והתהליכים. האחריות אז חלה על כל עובד ועובד. עבודת צוות מביאה לפריון אינטלקטואלי המביא להפרחת התוצרים. בפסח, עמל של כל המשפחה בהכנות המרובות לקראת החג, כולם מכשירים את הבית שותפים בניקיון, בקניות ובעמל. כל אחד חש כי הוא חלק מהמשפחה, כי דעתו נחשבת וכי יש לו פינה לקראת הסדר ובמהלכו.

* הבנת הנקרא: הבסיס החשוב ביותר בלמידה הוא הבנת הטקסט הנלמד, תפילה שבה המילים והמשפטים מובנים. לימוד תורה וידיעתה מבוססת בעיקרה על הבנת המילים, המשפטים והמושגים. ככל שאדם לומד יותר מילים, מבין משמעותם, הרי שפתו עשירה יותר, שפה דבורה ושפע כתובה. הדרכים להקניית אוצר המילים חשוב מאוד שתהיה מרנינה, מעניינת, כך נזכור אותם יותר במוחנו. בהגדה של פסח שפע של מושגים הנלמדים במהלך הסדר – כך מעשירים הם את הדור הבא באוצר מילים של חדשנות. כורך, חרוסת, זרוע, ביצה, אפיקומן, חמץ, בדיקת חמץ, שריפת חמץ, מכירת חמץ, קערת הסדר, קדש ורחץ... מגיד... כוסו של אליהו. גם ראשי התיבות נלמדים בערב גדוש זה – דצ"ך, עד"ש, באח"ב. לימוד נפלא של מושגים, משפטי מפתח, ביד חזקה וזרוע נטויה, דם ואש ותמרות עשן, לשנה הבאה בירושלים הבנויה, והיא שעמדה... כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות. ביאורי מילים, מושגים נלמדים בפירוט רב לעתים: פסח, מצה ומרור. פסח – שהיו אבותינו אוכלים... מצה זו שאנו אוכלים על שום מה?...

* מתמטיקה – חשבון בסיסי: המתמטיקה נחשבת כאחד מאבות המדע, כלי חשוב בעיצוב האדם האינטלקטואלי. שימוש רב במספרים אנו מוצאים בהגדה של פסח: ארבע קושיות, כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, ארבע כוסיות, ארבעה לשונות גאולה, עשר מכות, אחד מי יודע ועד שלוש עשרה מי יודע.

* תהליכי למידה: כל החיים צריך אדם ללמוד, להשכיל, להרחיב ידיעותיו, שהרי הקב"ה מוסיף חכמה לחכמים. ראשית, צריך אדם לרכוש חכמה לעצמו מסביבתו, הכוללת את המורים ואת המשפחה. הקב"ה יוסיף לו לחכם שעמל על חכמתו, חכמה נוספת. בכל ההגדה שפע של סיטואציות לימודיות. המצווה של הלמידה מוטלת על כולם. אל יגיד אדם יודע אנוכי, זוכרני מהשנים הקודמות. כל הזמן יש ללמוד וללמוד, חדש מתוך ישן. אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים... מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים. הסיפור והמעשה כחלק מהלמידה... מעשה ברבי אליעזר... שהיו מסובין בבני ברק. גיוון דרכים בקריאת המגילה, יחד, בשירה וכל אחד לחוד.

* חינוך למידות: למידה, השכלה אינטלקטואלית חייבים להיות משולבים עם חינוך למידות, שהרי דרך ארץ קדמה לתורה. ובהגדה – הכנסת אורחים: כל דכפין ייתי וייכול, געגועים לארץ ישראל, לשנה הבאה בירושלים. הקשבה לכולם: צעקת הדל תקשיב ותושעי. התייחסות לתכונות אנושיות בפי ישרים... בשפתי צדיקים... בלשון חסידים... בקרב קדושים... התודה והברכה עקרונות חשובים מאוד ביחסים שבין אדם לחברו: לפיכך אנחנו חייבים להודות... להלל... לשבח... ונאמר לפניו שירה חדשה... הודי לה' כי טוב... אודך כי עניתני... חשיבות התפילה והבקשה לקב"ה: וישמע ה' את קולנו... קיום הבטחה: ברוך שומר הבטחתו לישראל. התייחסות חיובית-פוזיטיבית לכל אדם. ראייה זו ברוכה וחשובה: אלו מעלות טובות לקב"ה עלינו... דיינו. ההומור – כלי מאוד מאוד חשוב בכל אירוע ולימוד: חד גדיא.

כתוב בתהילים (קטז, י): "האמנתי כי אדבר". האמונה מתחזקת כאשר אני מדבר, כאשר הרדם חוזר ומשנן. לכן, בתהליכי החינוך יש העברת ידע שכלי ורגשי מתוך חוויות, שמחה והומור.

חינוך לאמונה בקב"ה הוא תהליך ממושך במהלך כל חיי האדם. האמונה הולכת ומופנמת, מוטעמת עמוק בנפשו של האדם ככל שהוא גדוש באירועים חווייתיים, אינטלקטואליים ורגשיים.

החומר החשוב הנלמד בבתי הספר על מנהלים ומורים על חג הפסח, ההכנות לקראת החג ההופכות ללמידה מתוך חוויה באחריות המשפחה, וליל הסדר המאורגן לתפארת עם קריאת ההגדה הופכים הם את חג הפסח לחג החינוך.