ניתוח הוא פרוצדורה כירוגית שכיח. ניתוח יכול להיות לשם הצלת חיים, ניתוח לשם קביעת דיאגנוזה ברורה, ניתוח השתלה, ניתוח אלקטיבי או קוסמטי. ניתוח מלווה לרוב ברמות חרדה גבוהות במיוחד בימים שלפני הניתוח וכן בימים שאחרי הניתוח. הדאגות יכולות לנבוע מסיבות רבות כמו ייצוגי עבר של סביבה רפואית ופרוצדורה ניתוחית, טראומה מהעבר, חשש מתוצאות הניתוח או מהאלמנטים הניתוחיים עצמם כמו ההרדמה.
לפי מחקרי התערבות טרום ניתוחית נמצא כי:
- שימוש בטכניקה היפנוטית מוביל לשימוש נמוך בתרופות במהלך ההליך הרפואי.
- שימוש בטכניקה היפנוטית מקצר את זמן הניתוח.
- שימוש בטכניקה היפנוטית מפחית תופעות לוואי לאחר ניתוח: עייפות, בחילה, כאב, אי נוחות פיזית ונפשית.
- שימוש בטכניקה ההיפנוטית מוזיל את העלויות של הפרוצדורה הרפואית.
התפקיד של פסיכולוג רפואי בבית חולים הוא לאתר את האנשים שאמורים לעבור פרוצדורה כירוגית ואשר הכנה לקראת ניתוח יכולה לסייע להם להיערך היטב לניתוח ולהפחית את רמת החרדה שלהם. כמו כן, חשוב להעלות את המודעות של הצוות הכירוגי לאלמנטים פסיכולוגים שמעוררת פרוצדורה כירוגית על מנת שיוכלו לאתר מועמדים לניתוח שיוכלו להפיק תועלת מהתערבות פסיכולוגית. למשל: אדם שנשא את נגיף ה איידס יכול לחשוש מסטיגמה בעת הצורך בניתוח כלשהו, או מסיבוכים נלווים של הניתוח לאור החולשה של מערכת החיסון. כמו כן, אותו אדם בעל מחלת מין זאת יכול לחשוש מהדבקה של אנשים מסביבו ושל הצוות הרפואי.
כאשר צוות נתקל בחולה מעין זה, עליו לקחת בחשבון שיש גורמים רבים שעלולים להלחיץ אותו. ראוי להפגיש אותו עם הפסיכולוג הרפואי של המחלקה שיסייע לו להפחית את החשש ולהפריך אמונות שאינן נכונות (לדוגמא: הצוות הרפואי ממגן את עצמו, ועל כן אין סיבה שיידבק באיידס). מקרה הפוך יכול להיות של אדם שמפחד להדבק במחלות בניתוח. גם במקרה זה תסייע הפרכת האמונות וציון העובדה כי הצוות הרפואי עובר בדיקות דם מקיפות לרבות בדיקות איידס .
היי לכולם. אני לי באומן, סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה, מתעניינת בקשר בין פסיכולוגיה ורפואה
