כיצד להימנע ממס בולים כאשר חברה ישראלית מנפיקה בחול 

מאת:
אריה ליבוביץ, עו"ד

חברה ישראלית הרשומה בחו"ל ומנפיקה מניות בבורסה בחו"ל האם תתחייב במס בולים? מחד המדובר בפעולה/מעשה הנעשה בחו"ל ומכאן שמעשה ההנפקה אינו נכנס בגדר הוראת החיוב הקבועה בסעיף 2 לחוק מס הבולים (להלן: "החוק" )[1]. מאידך, מניה, הינה נכס ערטילאי המגלם אגד של זכויות בחברה [2] הרשומה בישראל האם המדובר ב - "נכס בישראל" ובשל כך קמה חובת ביול?
בפסיקה נתקבל הכלל לפיו מקומה של זכות ערטילאית ייקבע בהתאם למקום בו ניתן לאכוף את אותה זכות. בין פסקי הדין שחזרו על הכלל האמור ניתן למנות את פסקי הדין הבאים: עניין אינדמניטי [3]; עניין רוזין עליון [4], עניין [5] ALDA, עניין שפאר [6], סיטון ושות' [7], עניין אגמון [8], עניין קסוטו [9] ועוד. לכאורה על פי הפסיקה האמורה יש לקבוע כי מקומה של המניה הוא בישראל ולכן יש לחייב את המסמכים המוצאים סביב הנפקתה במס הבולים!!
מנגד יש להבחין, כי ישראל אינה המקום בו ניתן לטפל/לסחור וכו' במניה. פנקס החברים בו רשומה המניה מצוי בחו"ל . ואכן בבג"ץ בעניין אמסטרדם [10], נקבע כי מיקום המניות הוא המקום בו נמצא פנקס החברים של החברה ובו אפשר לטפל במניות טיפול אפקטיבי. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע כי לעניין מניות, מקומן הוא במקום: "בו אפשר להעביר את הזכויות הצפונות בהן, באופן שהעברה זו תהא בת - תוקף חוקי כלפי החברה" [11]. מכאן לכאורה שמקום המניה גם הוא בחו"ל ולכן המסמכים הקשורים בהנפקתה לא יתחייבו במס הבולים!!
מכל מקום כל דעה מן השתיים שתאומץ על ידי רשויות המס יש בה בכדי להשפיע השפעה ישירה על ביול מסמכים הקשורים בהנפקת מניות זרות בבורסה בישראל.
אנו סבורים; כי לצורך הטלת מס הבולים יש לנקוט דווקא בגישת בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין אמסטרדם . יחד עם זאת, חברה המבקשת "לבטח" את עצמה מפני חבות במס בולים במקרים אלו, יכול שתקבע בתקנונה, כי כל תביעה בגין הזכויות אותן מגלמות המניות המונפקות בחו"ל תוגש רק בבית משפט בחו"ל. במקרה מעין זה זכות התביעה גם היא בחו" וכך ניתן יהיה "לצאת ידי חובת" שתי הדעות.

__________________________________________

1. סעיף 2 לחוק קובע כדלקמן:
"מסמך מהמסמכים המפורטים בתוספת א', שנחתם בישראל, או שנחתם מחוץ לישראל, והוא מתייחס לנכס או לדבר אחר שבישראל או למעשה שנעשה או עומד להיעשות בישראל, יהא חייב מס בולים (להלן - המס) בסכום או בשיעור שנקבעו בתוספת א'."

2. ראו הגדרת מניה בסעיף 1 לחוק החברות:
"מניה" - אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון."

3. ע"ש 618/80 אינדמניטי משרד שמאות בע"מ נ' מס ערך מוסף , תקליטור "מסים ועוד". דובר בזכות התביעה של עולים חדשים את חברת הביטוח שביטחה את מטענם שהגיע לארץ.

4. ע"א 418/86 רוזין נ' מנהל המכס , מסים ג/4 ה-4. ראו בנוסף: ע"ש 360/85 רוזין נ' מנהל המכס והמע"מ, מסים א/2 ה-18. נקבע, כי המערער - עורך דין המטפל בתביעה של תושבי חוץ בגין נזקי תאונת דרכים שארעה להם בהיותם תיירים בישראל - אינו זכאי לשיעור אפס (לצורכי מע"מ) בגין שכר טרחתו. בית המשפט קבע שהנכס בו מדובר: זכות תביעה, הוא נכס המצוי בישראל היות וזכות התביעה היא נכס שמקומו במקום הגשת תביעת הנזיקין – ישראל. בית המשפט קבע שמקומה של הזכות הוא המקום בו ניתן לאוכפה באופן אפקטיבי ובמקרה זה מקום אירוע הנזק, מקום מושבו של החייב ומקום המצא רכושו, כל אלה הם ישראלים.

5. ה"פ 1177/96 ALDA REISEBURO G.M.B.H נ' מנהל מע"מ, מסים יד/4 ה-22. גם במקרה זה נדונה הטבת מס בשיעור אפס (לעניין מע"מ) על שכר טרחת עורכי דין שייצגו חברה אוסטרית בתובענה שהוגשה על-ידי חברה ישראלית ובהליכי בוררות. גם במקרה זה נקבע שאין להחיל שיעור אפס היות והנכס לגביו ניתן השירות הוא זכות התביעה שניתנת לאכיפה בישראל.

6. ע"ש 10/94 שפאר, סיטון ושות', שותפות נ' מנהל מע"מ , מסים ט/1 ה-29. במקרה זה קבע בית המשפט פרשנות רחבה להלכת רוזין בעליון.

7. ע"ש 738/95 אגמון נ' מנהל מס ערך מוסף , מסים יב/5 ה-27.

8. ע"א 41/96 קסוטו סוכנויות ביטוח בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף , מסים יג/2 ה-2; ע"ש 85/94 קסוטו סוכנויות ביטוח בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, מסים י/1 ה-30.

9. זאת על אף שפעמים רבות חברת הרישומים, גם היא תושבת ישראל.

10. בג"ץ 279/51 הרץ אמסטרדם נ' שר האוצר , פ"ד ו 945 (להלן: בג"ץ אמסטרדם).

11. בג"ץ אמסטרדם.
(2.6.05)