במהלך תקופת עבודתו, זכאי העובד לשכר ולזכויות רבות אחרות, כדוגמת חופשה שנתית, דמי מחלה, דמי הבראה ועוד.
אם פוטר העובד, זכאי לקבל מכתב פיטורים מן המעסיק וכן פיצויי פיטורים. היה ונותרו לעובד, ימי חופשה בלתי מנוצלים, ישלם המעביד, פדיון חופשה.
חוק חופשה שנתית הוא הקובע את זכותם של עובדים לצאת לחופשה. אורכה של חופשה שנתית, נקבע על פי מספר שנות עבודתו של העובד והוא עולה בהדרגה, עם הוותק.
לעומת זאת, דמי מחלה אינם משתנים עם הוותק, אלא לכל עובד, ישנה מכסת זכאות לדמי מחלה.
המעביד החליט לפטר את העובד, מחויב הוא לתת הודעה מוקדמת, מכתב פיטורים ולשלם לו פיצויי פיטורים. ללא מכתב פיטורים, לא יוכל העובד, להגיש תביעה לדמי אבטלה.
על הזכות של חופשה שנתית
המעביד יאפשר לעובד לצאת לחופשה שנתית, בכל שנה ואורכה יהיה בהתאם לדין או להסכם בין הצדדים. יש לציין כי לא ניתן להפחית בהסכם את ימי החופשה להם יהיה זכאי העובד, על פי דין.
סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, קובע את אורך החופשה, המתחיל מ- 14 יום ומגיע עד 28 ימים.
עובדים רבים תוהים האם זכאים הם לצבור ימי חופשה. לעיתים, עובד מעדיף לשמור את ימי החופשה לאירוע מסוים ונשאלת השאלה, האם הוא רשאי לעשות כן.
התשובה לשאלה זו היא בחיוב ובתנאי שהמעביד הסכים לך. על פי סעיף 7 לחוק, אם חפץ העובד לצבור ימי חופשה, ינצל שבוע של חופשה ואת היתרה, ינצל בשנתיים הבאות. זאת, שוב, בהסכמתו של המעביד.
בעבור יציאה לחופשה, ישולמו לעובד דמי חופשה. העובד במשכורת חודשית, יקבל את אותה המשכורת, כאילו לא יצא לחופשה והמשיך לעבוד. העובד בשכר, יקבל דמי חופשה בשווי שכר עבודתו היומי, כפול ימי החופשה.
אם פוטר עובד מעבודתו או התפטר ונותרו לו ימי חופשה, ישלם המעביד לעובד, פדיון חופשה.
דמי מחלה לעובד
חוק דמי מחלה הוא החיקוק המעגן את זכאותו של עובד לדמי מחלה. זהו אחד החוקים החשובים בתחום דיני עבודה, היות שהם שומרים על פרנסתו של העובד, בשעת מחלה.
העובד אינו יכול לנצל קבלת דמי מחלה לרעה היות שסעיף 10 קובע כי אם עבד בעובד בתקופת המחלה, לא יהיה זכאי לקבל מן המעביד, דמי מחלה ואם אלו שולמו לו, רשאי המעביד לתבוע את החזרתם מן העובד.
תקופת הזכאות המקסימאלית, קבועה בסעיף 4 א' ולא תעלה על 90 יום. היה והעובד חולה, לא יפטרו המעביד, ללא שניצל את כל מכסת ימי המחלה.
במרבית המקרים, חולה העובד מספר ימים מצומצם, כאשר החוק קובע כי דמי מחלה לא ישולמו בעד היום הראשון. עבור היום השני והשלישי, יקבל העובד דמי מחלה בשיעור 50% משכרו הרגיל ועבור היום הרביעי ואילך, 75%.
מכתב פיטורים - חובתו של מעביד
החליט מעביד לפטר את העובד, מחויב הוא לתת לו הודעה מוקדמת בכתב, מכתב פיטורים וכן פיצויי פיטורים:
1. הודעה מוקדמת : חובה זו קבועה בחוק ומשמעותה היא כי ייתן המעביד לעובד, הודעה מוקדמת על פיטוריו, אשר תאפשר לו לחפש מקום עבודה חלופי. במידה והפיטורים הם לאלתר, ישלם המעביד לעובד את שוויה של ההודעה המוקדמת, נקרא הוא חלף הודעה מוקדמת.
2. מכתב פיטורים : עבור העובד, ישנה חשיבות גדולה לקבלת מכתב פיטורים. ללא מכתב זה, לא יוכל העובד, להגיש תביעה לקבלת דמי אבטלה מביטוח לאומי.
לא פעם, מתחמקים מעבידים ממתן מכתב פיטורים, על מנת שלא לשלם פיצויי פיטורים לעובד. מעסיקים אלו, מפטרים את העובד, אך למעשה טוענים כי התפטר ועל כן, לא נותנים לעובד מכתב פיטורים ולא משלמים לו את הפיצויים המגיעים לו. על העובד לעמוד על זכותו לקבל מכתב פיטורים ואם יש צורך, לפנות לעורך דין.
3. תשלום פיצויי פיטורים : אם פוטר העובד לאחר שנת עבודה אחת ומעלה, זכאי הוא לפיצוי פיטורים. ישנם מעבידים המפטרים עובד, בסמוך לסיומה של שנת העבודה הראשונה, בניסיון להתחמק מתשלום הפיצויים. חשוב לדעת כי סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, קובע כי אם לא הוכח אחרת, רואים בפיטורים בסמוך לתום השנה הראשונה, ככאלו הנעשו בכוונה בכדי שלא לשלם פיצויים.
4. שיעור הפיצויים : עובד יקבל פיצויי פיטורים בשיעור משכורת אחת לכל שנת עבודה. החישוב ייעשה על פי המשכורת המשקפת את שכרו של העובד, בשנת עבודתו האחרונה ואם חלה ירידה בשכרו, בחודשים האחרונים, זו לא תיכלל בחישוב.
עובד המפוטר מעבודתו, זכאי לקבל מכתב פיטורים ופיצויי פיטורים מן המעביד. ללא מכתב זה, לא יוכל העובד לקבל דמי אבטלה ולכן, ישנה חשיבות רבה למכתב זה. במהלך תקופת עבודתו, זכאי העובד לקבל דמי מחלה, כקבוע בחוק וכן לצאת לחופשה שנתית.
