"אני נשבע שאחזור, אני נשבע שאחזור, אני נשבע שאחזור", נשבעים חברי להקת הפיל הכחול ב"שיר על הים", ובכל פעם שאפי, בן זוגי, מעריץ מושבע של הפיל הכחול, משמיע את השיר הזה בפול ווליום אני נשבעת לעצמי שאכתוב על זה משהו.
תחילה הבהרה: אני אוהבת את הפיל הכחול ואת לירון אטיה, היוצר המוכשר. אבל מה לעשות שיש לי כובע נוסף, כובעה של העורכת.
ב"שיר על הים", הפועל "אחזור" בעתיד נהגה בטעות בקמץ במקום בסגול (אAחזור במקום אEחזור).
וכך משובשות ההטיות הנכונות של פעלים בשירים נוספים:
- בשיר "אני אחלום לנצח", בביצוע "מופע הארנבות של דוקטור קספר", הפועל "אחלום" בעתיד נהגה בטעות בקמץ במקום בסגול (אAחלום במקום אEחלום).
- בשיר "עדיין שלך" בביצוע אביהו שבת: "למעשה אני עדיין שלך ובלעדייך שום דבר לא נראה מוצלח", הפועל "נראה" בהווה נהגה בטעות בקמץ, במקום בסגול (נראAה במקום נראEה), וכך נהגה בטעות בקמץ "נראAה" בהווה בדיבור ובעשרות שירים ישראליים נוספים.
הפעלים בהווה - מביט, מביע, מגיע, מציע, מכיר - נהגים בטעות בצירה:
- בשיר "תיזהר ממנה" בביצוע ליאור פרחי: "יש לה זוג עיניים איתן היא מביטה". הפועל "מביטה" בהווה נהגה בטעות בצירה במקום בפתח (מEביטה במקום מAביטה).
- בשיר "אלף כבאים" של להקת דודה: "מגיע לא מגיע", הפועל "מגיע" בהווה נהגה בטעות בצירה במקום בפתח (מEגיע במקום מAגיע).
- בשיר "לא מכירים אותך" בביצוע הראל מויאל: הפועל "מכירים" בהווה נהגה בטעות בצירה במקום בפתח (מEכירים במקום מAכירים), עד שהטעות הלשונית תוקנה.
אז מה עושה עורכת לשון כשהיא רוצה לזמזם לעצמה שיר אהוב? זורמת ושרה עם טעויות הלשון, או מתמרדת ומטה נכון את הפעלים?
למען שלום בית, עד שאחליט מה לעשות אני מבקשת מאפי שינמיך קצת את הווליום.
_______________________
בכל הגופים בעבר - בצירה: הביא, הבין, הזיז, הפיק, השיב (בשורש נ-ש-ב יש להגות השיב בחיריק) ועוד.
בכל הגופים בעבר - בחיריק (ולא בצירה): הבטיח, הביט, הביע, הבריח, הגביל, הגביר, הגדיל, הגדיר, הגזים, הגיע, הדביק, הדביר, הדגיש, הזהיר, הזכיר, הזמין, הזריק, הטביע, הטמיע, הטעים, הכיר, הכאיב, הכעיס, הכריז, הכריע, הכתיב, הכתים, הלביש, הלווה, הלעיג, המליץ, המציא, המריד, המתין, הסביר, הסגיר, הסדיר, הסכים, הסלים, הספיק, הסתיר, הפגין, הפיל, הפסיק, הפקיד, הפריד, הפריע, הפתיע, הצביע, הציע, הצליח, הצחיק, הקפיץ, הקשיב, הרגיש, הרעיד, השפיע, השמיד, השקיע, השתיק, התקיף, התרים ועוד.
בכל הגופים בעבר - בסגול: החדיר, החזיק, החזיר, החליט, החלים, החליף, החמיר, החריף, החשיב, החשיד, החתים ועוד.
בכל הגופים בהווה - בצירה: מביא, מגיב, משיב, מזיז, מפיק ועוד.
בכל הגופים בהווה - בפתח (ולא בצירה): מביט, מביע, מגיע, מציע, מכיר, מפיל, מציל, מציג, מציל ועוד.
בגוף ראשון בעתיד - בסגול (ולא בקמץ): אחזור, אחדור, אחלום, אחטוף, אחמול, אחשוף, אחתוך, אחפור, אחקור, אחשוב, אחגוג, אחשוד, אחשוף ועוד.
בגוף ראשון, בעתיד - בחטף פתח (ולא בסגול): אחלק, אחבק, אכבד, אטיל, אחזר, אסנן, אקרצף, אנקה, אלטף ועוד.
תחילה הבהרה: אני אוהבת את הפיל הכחול ואת לירון אטיה, היוצר המוכשר. אבל מה לעשות שיש לי כובע נוסף, כובעה של העורכת.
ב"שיר על הים", הפועל "אחזור" בעתיד נהגה בטעות בקמץ במקום בסגול (אAחזור במקום אEחזור).
וכך משובשות ההטיות הנכונות של פעלים בשירים נוספים:
- בשיר "אני אחלום לנצח", בביצוע "מופע הארנבות של דוקטור קספר", הפועל "אחלום" בעתיד נהגה בטעות בקמץ במקום בסגול (אAחלום במקום אEחלום).
- בשיר "עדיין שלך" בביצוע אביהו שבת: "למעשה אני עדיין שלך ובלעדייך שום דבר לא נראה מוצלח", הפועל "נראה" בהווה נהגה בטעות בקמץ, במקום בסגול (נראAה במקום נראEה), וכך נהגה בטעות בקמץ "נראAה" בהווה בדיבור ובעשרות שירים ישראליים נוספים.
הפעלים בהווה - מביט, מביע, מגיע, מציע, מכיר - נהגים בטעות בצירה:
- בשיר "תיזהר ממנה" בביצוע ליאור פרחי: "יש לה זוג עיניים איתן היא מביטה". הפועל "מביטה" בהווה נהגה בטעות בצירה במקום בפתח (מEביטה במקום מAביטה).
- בשיר "אלף כבאים" של להקת דודה: "מגיע לא מגיע", הפועל "מגיע" בהווה נהגה בטעות בצירה במקום בפתח (מEגיע במקום מAגיע).
- בשיר "לא מכירים אותך" בביצוע הראל מויאל: הפועל "מכירים" בהווה נהגה בטעות בצירה במקום בפתח (מEכירים במקום מAכירים), עד שהטעות הלשונית תוקנה.
אז מה עושה עורכת לשון כשהיא רוצה לזמזם לעצמה שיר אהוב? זורמת ושרה עם טעויות הלשון, או מתמרדת ומטה נכון את הפעלים?
למען שלום בית, עד שאחליט מה לעשות אני מבקשת מאפי שינמיך קצת את הווליום.
_______________________
בכל הגופים בעבר - בצירה: הביא, הבין, הזיז, הפיק, השיב (בשורש נ-ש-ב יש להגות השיב בחיריק) ועוד.
בכל הגופים בעבר - בחיריק (ולא בצירה): הבטיח, הביט, הביע, הבריח, הגביל, הגביר, הגדיל, הגדיר, הגזים, הגיע, הדביק, הדביר, הדגיש, הזהיר, הזכיר, הזמין, הזריק, הטביע, הטמיע, הטעים, הכיר, הכאיב, הכעיס, הכריז, הכריע, הכתיב, הכתים, הלביש, הלווה, הלעיג, המליץ, המציא, המריד, המתין, הסביר, הסגיר, הסדיר, הסכים, הסלים, הספיק, הסתיר, הפגין, הפיל, הפסיק, הפקיד, הפריד, הפריע, הפתיע, הצביע, הציע, הצליח, הצחיק, הקפיץ, הקשיב, הרגיש, הרעיד, השפיע, השמיד, השקיע, השתיק, התקיף, התרים ועוד.
בכל הגופים בעבר - בסגול: החדיר, החזיק, החזיר, החליט, החלים, החליף, החמיר, החריף, החשיב, החשיד, החתים ועוד.
בכל הגופים בהווה - בצירה: מביא, מגיב, משיב, מזיז, מפיק ועוד.
בכל הגופים בהווה - בפתח (ולא בצירה): מביט, מביע, מגיע, מציע, מכיר, מפיל, מציל, מציג, מציל ועוד.
בגוף ראשון בעתיד - בסגול (ולא בקמץ): אחזור, אחדור, אחלום, אחטוף, אחמול, אחשוף, אחתוך, אחפור, אחקור, אחשוב, אחגוג, אחשוד, אחשוף ועוד.
בגוף ראשון, בעתיד - בחטף פתח (ולא בסגול): אחלק, אחבק, אכבד, אטיל, אחזר, אסנן, אקרצף, אנקה, אלטף ועוד.