ל"ג בעומר זה כבר לא מה שהיה פעם. זה כבר לא רק חבר'ה סביב המדורה, שמנגנים בגיטרה ואוכלים מרשמלו ותפוחי אדמה שניצלו במדורה. היום רבים הופכים את החג הזה לחגיגה, לאירוע, וכמו בכל אירוע טוב, חלק נכבד ממנו אם לא העיקרי הוא כמובן הבשר.
לפני כשנה עברתי להתגורר במושב בשפלה עם בת זוגי. אחת החוויות הראשונות שלי במושב הייתה חגיגת ל"ג בעומר שהתקיימה במשק של חברה טובה של יעל. אפשר לסווג את החגיגה תחת קטגוריית אירועים קטנים, אבל בינינו, זאת הייתה הפקה גדולה ביותר ולמרות שמדובר על אירוע רק לכ-50 אנשים, הוא ממש לא היה אירוע קטן.
כמובן שהמסורת לא נשברה וקודם כל הייתה מדורה, עם המון תפוחי אדמה ומרשמלו שניצלו בתוכה. אבל ברור שזה לא הסתכם בכך וזה לא היה העיקר. כמויות הבשר שהיו באירוע הזה לא היו מביישות אירועים גדולים של מאות אנשים. על הגריל עבדו שלושה אנשים והוא היה בגודל שבחיים לא ראיתי. ועליו נחו להם בשלווה עשרות אם לא מאות נתחי בשר מכל הסוגים, מנקניקיות צוריסוס, דרך סטייק אנטריקוט וכלה באסאדו.
וכמו שכבר הספקתם להכיר אותי, בשר זאת אחת האהבות הגדולות שלי וכשאני נמצא באירוע שיש בו בשר אני בולס והמון. אני יכול לאכול סטייק ולאחריו עוד אחד ועוד אחד בלי שום בעיה. להערכתי אכלתי באותו חג לפחות קילו של סטייק אנטריקוט ואולי אפילו יותר מזה. וזאת כמובן בלי קשר לטעימות שלי מבשר האסאדו, נקניקיות הצוריסוס ואפילו מהעופות.
מאז אותו ל"ג בעומר התאהבתי בחג הזה וחיכיתי שהוא יגיע שוב. וברגע שקיבלנו את ההזמנה השנה התחלתי להתרגש. מאז אותה שיחת טלפון לפני כשבועיים אני רואה מול העיניים שלי רק בשר וכמויות אדירות. לא פעם מתגנב לי איזה סטייק עסיסי לחלומות שאני חולם בלילה ובכל פעם שאני מריח איזשהו ריח באוויר אני מדמיין שזהו ריחו של סטייק אנטריקוט עסיסי וטעים.
אני מאוד אוהב אירועים קטנים כאלה שמצד אחד מגיעה כמות יחסית קטנה של אנשים, אך מצד שני יש כמות אדירה של אוכל ובעיקר בשר. השנה גם החלטתי לפנק את החוגגים בעצמי ולהביא כמה נתחי בשר ממוצרי הפרימיום של אל גאוצ'ו. כמובן שלא אוכל בעצמי להביא נתחים לכל 50 החוגגים, אבל אביא כמות יפה כדי שמרביתם יצליחו ליהנות מבשר משובח, מסטייק אנטריקוט איכותי ונקניקיות צוריסוס אמיתיות.
בניגוד לשנה שעברה השנה אגיע לחגיגות ל"ג בעומר הרבה יותר מוכן. למרות שהמדורה נערכת במוצאי שבת, אדאג בארוחת שישי בערב לאכול מעט ובארוחת הצהריים של שבת אתנזר לחלוטין, כדי שיהיה לי מספיק מקום לבשר של המדורה. מי יודע, אולי השנה הספירה לא תסתיים אחרי הסטייק השלישי, ייתכן שהפעם לא רק אנשנש מנקניקיות הצוריסוס ובשר האסאדו ואפשרי שלא אעצור בקילו של סטייק אנטריקוט. כמובן שאחרי זה תהיה לי עבודה קשה יותר בחדר הכושר, אבל זה בהחלט שווה את זה. תזכרו תמיד שאירועים קטנים הם האירועים הכי שווים, כי בהם נשאר בשבילכם יותר בשר...
למאמרים נוספים על בשר, בקרו באתר אל גאוצ'ו
או בדף הפייסבוק שלנו