טיפול טבעי בטרשת העורקים --שיטתו של לינוס פאולינג (חלק א) 

 טרשת העורקים - נקודת הראות של תזונאי אורתומולקולרי

דולב ראובן גילמור, תזונאי R.Nu

"תגלית פירושה לראות מה שכולם ראו,

אך לחשוב מה שאף אחד לא חשב."

(אלברט זנט-ג'יורג'י)

 הקדמה

לאחר עשר שנות לימוד במוסדות ההשכלה הגבוהה המודרניים ביותר, מסוגל קרדיולוג לזהות ולתאר כל בעיה בלב. הוא יודע להזהיר את מטופליו מפני העישון ואכילת שומנים. הוא יודע לתת תרופות להורדת כולסטרול ולחץ דם, או ל"דילול" הדם, כדי שיהיה פחות "דביק". כאשר הטיפול התרופתי נכשל, או לפחות אינו ממש מצליח, הוא יודע איך להכניס מצלמה קטנטונת לתוך עורק כדי לראות בדיוק מה יש שם. אם מתפתחת חסימה בתוך העורק, הוא יודע איך להשחיל לשם בלון ולנפחו כדי להרחיב את המעבר לדם. כדי למנוע סגירה חוזרת של המקום, הוא יודע גם לקבוע שם שרוול כדי לשמור על הפתיחה. אם כל זה נכשל, הוא מסוגל לפתוח את בית החזה והירך של הבן אדם, לקחת חתיכת וריד מהרגל ולחברו ליד הלב במקום העורק הסתום. אם בכל זאת גם דבר זה נכשל, הקרדיולוג מגיע לשיא הטכנולוגיה ומחולל נס נוסף: הוא לוקח לב מפלוני המסכן שנהרג בתאונת דרכים, ושותלו במקום הלב האורגינלי של החולה. ומי אמר שלגוף אין חלקי חילוף?

 גורם תמותה מספר אחת בעולם המודרני שלנו הוא דווקא מחלות לב וכלי דם - תחומו של הקרדיולוג. להיות קרדיולוג כיום, זה כמו להיות גנן ששותל צמחים באספלט ואינו מבין למה הם מתים למרות שהוא שופך עליהם מים ומרסס אותם בקוטלי חרקים. אם הייתי קרדיולוג, הייתי מתבייש.

יש דרך אחרת יעילה, שאינה דורשת השכלה של עשר שנים כדי ליישם אותה, אלא ראש פתוח בלבד. אפילו תזונאי מסוגל להבין אותה. דרך זו נקראת "טיפול פאולינג", על שם הכימאי הגדול בכל הזמנים, לינוס פאולינג, האחראי להבנתנו המודרנית את הקשרים הכימיים, את הקשר בין מבניהם של חלבונים לתפקודיהם ולהבנת עוד הרבה דברים נוספים. לינוס פאולינג הוא שטבע את המונח "אורתומולקולרי", כדי לתאר את השימוש הרפואי בחומרים הנמצאים בגוף באופן טבעי, כמו ויטמינים ומינרלים.

 הטיפול בטרשת העורקים של פאולינג מבוסס על ממצאים מדעיים ברורים שנתגלו לפני זמן רב וזכו להתעלמות וזלזול מוחלט מצד רוב רובם של הרופאים, שלא בדקו את הממצאים ואת המסקנות של פאולינג, כי הם "ידעו" שזה לא יכול לעבוד. עמיתיו של גלילאו גם הם "ידעו" שממצאיו של גליליאו אינם אפשריים, ולכן סירבו להסתכל במה שהוא ראה דרך עדשות הטלסקופ. אולי השיטה של פאולינג פשוטה מדי בשביל רופאים שלמדו עשר שנים. פשוטה אבל יעילה, עד כדי כך שטיפול זה מסוגל לסגור את רוב מחלקות הקרדיולוגיה ולהפוך את רוב האמצעים שבהם נעשה שימוש במקצוע זה, למיושנים. כן, עד כדי כך. שכחתי לומר שיישום השיטה מסוגל גם לחסוך מהאנושות הרבה מאוד סבל.

 "טרשת עורקים" אינה אבחון אלא תיאור

בהיסטוריה של הרפואה היו מקרים רבים, שבהם בעקבות גילוי נכון של גורמי מחלות, פותחו טיפולים בטוחים ויעילים בזמן קצר. דוגמאות לכך כוללות את הגילויים שמחסור בוויטמין C גורם לצפדינה, שמחסור בוויטמין B3 גורם לפלגרה, שמחסור בוויטמין D גורם לרככת, שחיידקים גורמים למחלות רבות, שמחסור באינסולין קשור לסוכרת ועוד. אבחון נכון חייב להצביע על הגורם או על הגורמים למחלה, לא רק לתייג קבוצת תסמינים. "טרשת העורקים" היא שם בלבד, הניתן למחלת הלב העיקרית והקטלנית ביותר. אם הקרדיולוגים באמת מבינים בגורמי מחלה זו, הייתי מצפה לראות תוצאות טובות יותר שיתקבלו בעקבות טיפוליהם.

 טרשת העורקים[1] היא התקשות והיצרות של העורקים, בעיקר באזור הלב, אבל גם בעוד כמה מקומות, כמו בעורקים המובילים למוח. דופן העורק מתעבה עקב צבירת שומנים, כולסטרול, חומר סיבי ומינרלים כמו סידן, עד שלאט לאט נחסמת זרימת הדם דרכו. בסופו של דבר, נגרם על ידי כך התקף לב (או שבץ מוחי), לעתים קרובות על ידי הינתקות חלק מהצטברות החומרים (פלאק), שנתקע וחוסם את זרם הדם על ידי יצירת קריש דם. רופאי הלב, הקרדיולוגים, נותנים תיאור מדויק ומפורט להפליא של התופעה הטרשתית, ונלחמים בה באמצעים רבים בכל שלבי התפתחותה, פרט לשלב הראשון.

מהו השלב הראשון של טרשת העורקים, ומהו הגורם האמתי לה?

טרשת העורקים מתחילה בהופעת פס שומני בדופן הפנימית של העורק, במקום שנמצא נזק לדופן. דבר זה ידוע ומוסכם על כולם, אבל מהות הנזק אינה ניכרת אצל כולם. לפי הדעה המקובלת, הנזק לעורק נגרם על ידי רמת כולסטרול גבוהה, עישון, לחץ דם גבוה, או רמת סוכר גבוהה בדם אצל חולי סוכרת. לא כך סבורים פאולינג, המדענים שעל עבודתם הוא ביסס את טיפולו, והמטפלים ההולכים בעקבותיו. גורמים אלו אכן עלולים להחריף את המצב, אבל אין הם הגורמים הראשוניים לו. כדי להבין את שיטתו של פאולינג, התלוו אליי למסע בתוך דופן העורק:

 דופן העורק מורכבת משלוש שכבות. מה שמעניין אותנו כרגע, הוא השכבה הפנימית הנקראת אנדותל, או אינטימה. זוהי שכבה דקה של תאים, הבאים במגע ישיר  עם זרם הדם. תאים אלה נדבקים בתוך קרום בסיס, העשוי מ"חומר בסיס" (ground substance), שהוא כעין דבק שמחזיק במקומם את תאי האנדותל. ניתן לתאר זאת כמו אבנים חלקות צמודות ששקועות בבטון, אלא שחומר הבסיס אינו קשה כמו בטון, ומרקמו במצב טוב הוא כמו ג'ל סמיך, דבר ידוע כבר משנת 1918[2], שתואר על ידי חוקרים נוספים לאחר מכן.[3]  

 חומר הבסיס מכיל הרבה מהחלבון קולגן, שייצורו ותחזוקתו תלויים ישירות באספקה מתמדת של חומצה אסקורבית, הידועה לכולם כוויטמין C. הקולגן מחזק את כל רקמות החיבור בגוף, כמו שברזלים בתוך בטון מחזקים את הבטון. בנוסף לקולגן, יש בחומר הבסיס גם הרבה גליקופרוטאינים, שהם מולקולות גדולות ומסועפות העשויות מפחמימות וחלבונים. ויטמין C משחק תפקיד חשוב גם ביחס לגליקופרוטאינים אלה. בנוכחותו של ויטמין C, מולקולות אלו מתחברות ביניהן על ידי הרבה מאוד קשרי הצלבה. קשרים אלה, יחד עם קולגן בריא, מקנים לשכבה הפנימית של דופן העורק את תכונת המרקם שלו - הג'ל הסמיך - ואת החוזק הדרוש כדי למנוע את חדירתם של חומרים לדם הזורם דרכו.

האם אתם מוכנים לדעת יותר מכל הקרדיולוגים? אז הנה: במצב של חוסר בוויטמין C, הקולגן בחומר הבסיס מתחיל להתפרק, וגם משתחררים קשרי ההצלבה בין הגליקופרוטאינים. כתוצאה מכך, קרום הבסיס מאבד את צמיגותו והופך להיות מימי יותר.

 1. אצל כל אדם ישנו מחסור מולד בוויטמין C.

2. במצב של מחסור בוויטמין C, קרום הבסיס הופך להיות נוזלי.

3. רק במצב הזה של נזילות יתר של קרום הבסיס, דופן העורק קולטת שומנים וכולסטרול.

4. זאת אומרת: מחסור בוויטמין C הוא הגורם הראשי לטרשת העורקים!

 ------------------------

את המשך המאמר, המביא הסבר עמוק יותר של הכתוב למעלה וכולל עוד מחקרים מעניינים מאוד, אתם מוזמנים לקרוא באתר: http://www.naturalmedicine.co.il/76201/Heart-1

1. Atherosclerosis פירושו:: Athero = עיסה או דבק, Sclerosis = התקשות

2 Clark and Clark 1918 The Anatomical Record 15:151.

 3 Bensley, S. (1934) On the presence, properties and distribution of the intercellular ground substance of loose connective tissue. The Anatomical Record 60:93-109. Also McMasters and Parsons (1939) Physiological conditions existing in connective tissue. Journal of Experimental Medicine 69:265-282.