חתול ש*עוזר* לשמור על שמנת 

חתול ש"עוזר" לשמור על שמנת

אחת הטענות של החקלאים כנגד "המלעיזים עליהם" שבפעילותם (המסחרית) של עיבוד הקרקע הם למעשה תורמים לאיכות הסביבה, ועוזרים לשמור על שטחים ירוקים.

מצד שני הרבה מעשים של אותם גורמים ממש הרבה פחות "ייצוגיים", מכובדים, ועומדים בניגוד לטענה זו, כמו למשל הכתבות הרצ"ב, שמדווחות על הרעלה נוספת של עוף נדיר בישראל (אחת מני רבות).

הארץ "הרעלה חיסלה את אחד מקיני העופות הנדירים בישראל" (20.5.2011) צפריר רינת

מי הרעיל את שני הדורסים ynetהנדירים בישראל?" (20.5.2011) ארז ארליכמן

הרי מדובר רק בבעלי חיים, שמתים בשקט ללא צעקה (לא כזו שהאדם טורח לשמוע), שאף אחד לא מרגיש בחסרונם, לבד אלה שנלחמים בציפורניים כדי לשמור אותם מהכחדה....

הפגיעה כאן, בהם, בסביבה תמיד "קטנה" יותר, או "נחשבת פחות" מאשר פגיעה ישירה באדם, כיון שלא רואים אותה מיד והיא לא ישירה, אך היא בהחלט מצטברת.

ישנם כמובן מעשים נוספים שיפה להם השתיקה שלא בדיוק מייצגים בכבוד את המקצוע המכובד הזה, ובודאי לא "תורמים לאיכות הסביבה"...

האם מישהו יכול להסביר לי איך אדם שלפרנסתו מעבד את האדמה בצורה מסחרית טוב מבחינה אקולוגית?

בכל זאת זה לא עיבוד אדמה בצורה טבעית, זה עיבוד שונה, שכרוך בניצול הקרקע, בדשנים וכימיקלים, ובעוד דברים שונים.

נכון שזה הרבה יותר טוב מבטון ואספלט, אך המרחק בין זה לשמירה אמיתית על הסביבה די גדול, וזה שהברירה השניה גרועה יותר לא עושה אפשרות זו טובה.

אינני עוד "יפת נפש" שבאה בטענות אך משתמשת בדברים שחושבת שאינם טובים, ולא שוכחת שאני בין הצרכנים, שניזונים מהסחורה שהם מספקים. הייתי מעדיפה שהחקלאים והחקלאות כולה יעברו לשיטות גידול ירקות ופירות בריאה יותר, נקייה מכימיקלים.

בכל זאת זה אינו מונע מהבן אדם לרצות ולייחל שזה ייעשה בצורה בריאה ונאותה יותר.

השיטה כיום מעמידה את הצרכן, ואפילו הוא מודע לדברים בפני חוסר ברירה. היכן יקנה ירקות פירות ותוצרת חקלאית - הוא חייב להיעזר בחקלאים כפי שהם כיום, בין אם זה לרוחו או לא – כי אין ברירה.

הנקודה החשובה היא, שזה שאין ברירה, והוא צורך זאת, לא אומר שהוא מרוצה, ולא אומר שמצב זה חייב להימשך.

הטענה ש: אם אתה צורך זאת אל תדבר כי זו צביעות - אינה תופסת, לא כשהמערכת, השיטה, מעמידה בפני הצרכן חוסר ברירה כמעט מוחלט.

נכון, יש סחורה אורגנית בריאה יותר, כאילו "יש ברירה", אך לא בכל מקום, במקומות מעטים, ולא זמינה לאוכלוסיה הרחבה מבחינת מחיר. יש שמעדיפים אותה, אך בלית ברירה מסתפקים ברגילה כי אינם יכולים להרשות לעצמם את הגרסה הבריאה יותר, או להגיע למקום יחסית רחוק לרכוש מה שבאמת רוצים.

עוד נקודה שנוח ומשתלם להתעלם ממנה:   בעלי חיים אינם סחורה וענף חקלאי ! הם יצורים בעלי חישה, עם יכולת בדיוק כמו האדם לסבול, והעובדה שהעוסקים בכך מתייחסים אליהם כאל סחורה, גוף דומם, מבישה.

נכון, גם העוסקים בגידול מתועש של חיות משק שייכים למשרד החקלאות, וזה נחשב "ענף חקלאי" – אז מה? זה אומר שזה הגיוני ותקין?

אכיפת חוק צער בע"ח בצורה כה פרדוכסלית שייכת עדיין למשרד החקלאות במקום למשרד להגנת הסביבה, וכנראה שאלה חלק מהסיבות. 

אם זה יהיה שייך למשרד להגנת הסביבה ולא למשרד החקלאות, העוסקים בתחום (בע"ח בתעשיית המזון) ירגישו ויהיו פחות מוגנים מבחינת החוק, התקנות, ובכלל, לגבי יחס ופגיעה בחיות המשק אליהם הם מתייחסים בצורה בה מתייחסים...(זוכרים פיטום אווזים שהוצא סוף סוף מחוץ לחוק ואיך בתחילת המאבק זכו המפטמים לגיבוי המשרד הממונה?).

לא פלא שמשרד החקלאות אינו מוכן לוותר בקלות על האכיפה בעניין.

גלעד ארדן :העבירו לסמכותי את אכיפת חוק צער בעלי חיים

ובמה שונים חיות משק מבעלי חיים אחרים? פרה, עגל חלב, תרנגולות סוללה – מכלב, חתול, וציפור טרף (חיית בר מוגנת) ?  הם לא שונים בכלל.

האדם בשל האינטרס לגבי בע"ח שנוהג לאכול (וגם זה שונה באזורים שונים בעולם: כאן פרה תרנגולת, במזרח כלב חתול זוחלים) הוא זה שעשה את ההבדלה.

השיטה המסחרית, המערכות הקיימות, והעולם המתועש חייבים להבדיל ביניהם, אחרת לא יתאפשר בקלות ל"חקלאים" לגדלם בתנאים תעשייתיים מבישים וגורמי סבל כפי שקיים.

תפנימו שם למעלה ב"חלונות הגבוהים"! איכות הסביבה – טבע, זה: אדמה, מי התהום, אוויר, חיות הבר, אדם, בעלי חיים – זה כל מה שעל הכדור הזה – לא רק האדם, הכל ביחד כמכלול אחד זו סביבה, זה מה שעל הכדור.

אי אפשר לשמור על איכות הסביבה מתי ואיך שכדאי ונוח לך, או לפי העדפות שונות, ואי אפשר לטעון כך כלפי חוץ. אם למראית עיין נדמה כאילו מבחינת אחת קטנה זה אכן כך, ומשאר הבחינות זה מנוגד אולי אולי זה יותר גרינוואש או טענה שעיקרה התקפה שהיא יותר התגוננות.

עושה רושם שמערכת החוקים והמשפט נותרת לפעמים מאחור, עם מוסכמות של דורות קודמים, ודברים שאינם תמיד הוגנים, במקום לשפוט לא רק עם הראש גם עם העיניים שבלב, ולהצעיד את הדור הנוכחי קדימה למקום מתקדם, הוגן, וראוי יותר.

אז זהו. כשחתול בא ואומר שהוא דווקא מכולם "עוזר" לשמור על השמנת, תרשו לי, קצת לגחך, ולומר לו מותק, אי אפשר לשטות בכולם כל הזמן, בסוף אנשים מבינים. אתה רוצה שמנת - בסדר, אבל לפחות אל תגיד לי שאתה עוזר לשמור עליה.

טוב ?

פורסם במקור כולל כל הלינקים ותמונות בבלוג שלי כאן

http://cafe.themarker.com/post/2188899/