טקס חינה נערך באופן שונה מעדה לעדה, אולם מטרתו אחת, והיא לשמח את החתן והכלה להעניק סגולות טובות לזוג האוהבים, וברכה לקראת המעבר שלהם מחיי רווקות לחיי זוגיות.
חינה נערכת בעיקר בקרב עדות המזרח, ימים ספורים טרם טקס החופה והקידושין, או יום קודם לכן. בעבר היה נהוג כי בטקס ישתתפו בני המשפחה הקרובה של בני הזוג, וחברים קרובים אשר הגיעו לשמח אותם ולזכות בברכות, אולם כיום, בעידן השפע, נערכים טקסים רבים ברוב פאר והדר, באירוע רב משתתפים.
חינה היא מנהג קדום ביהדות וכמו כן באיסלאם, והיא מסמלת בריאות ושפע וחיים זוגיות טובים. המילה חינה קשורה בצמח המכונה בשם זה, ואשר צבעו כתום אדום. במהלך הטקס נלקחת תרכובת מצמח זה, ובה צובעים את ידיהם של בני הזוג, בצורת עיגול. אקט זה מסמל מטבעות כסף ושפע, ויש הטוענים גם את מעגל החיים. תרכובת חינה נמרחת לעיתים גם על רגלי בני הזוג. בטקסים אשר נערכים בבתים נוהגות נשות המשפחה לאפות עוגיות מעוצבות ויפהפיות, הנערמות על מגשים רחבים ומסמלות את המתיקות אשר לה יזכו בני הזוג בחייהם.
כיום חוגגים חינה באולמות ובגני אירועים, כאשר בני הזוג שוכרים לא פעם גם תקליטן וצלם, לעיתים גם מזמינים מעגל מתופפים ממש כמו בטקס חתונה. בטקסים המושקעים ניתן למצוא אוהל חינה מרוקאי ובו מטעמים מיוחדים הנאפים בטאבון, ותפאורה מיוחדת על טהרת הסגנון המזרחי. בני הזוג זוכים לתלבושות מסורתיות, מבריקות וצבעוניות, כאשר הבחור חובש תרבוש לראשו והכלה לעתיד עונדת תכשיטים רבים ועוטפת את ראשה במטפחת מבריקה העוטה עדיים ותכשיטים ואבנים טובות.
במהלך הטקס צובעת לפעמים האשה חלק משערה בתערובת חינה. הצמח הידוע משמש גם ביום-יום לצביעת שיער והוא נחשב בריא במיוחד לשיער ולקרקפת. עלותם של טקסי חינה בגנים ואירועים עשוייה להגיע לסכומים גבוהים אולם בעדות רבות לא מוותרים על האירוע המחייב, ומבצעים את המנהג מתחילתו ועד סופו בהפקה מקצועית ומפוארת.
מאמר זה נכתב על ידי שרונה-עורכת פורטל אירועים.
