מורה נדרשה לפצות תלמידה בגין לשון הרע 

לאחרונה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב, המורה למורה לפצות את תלמידתה בגין הוצאת לשון הרע. תחילתה של הפרשה במכתב תלונה על מורה, שנשלח על ידי הורי תלמידה, למנהל בית המספר ולמפקחת על המחוז, בהתבסס על מה ששמעו מבתם ועל שיחות עם הורים נוספים. המכתב הכיל אמירות פוגעניות המייחסות למורה חוסר מקצועיות והתנהגות באופן מגמתי ומשפיל כלפי בתם. ההורים שלחו מכתב שני הפעם לרשימת תפוצה גדולה יותר, והמורה הגיבה במכתב משלה. הורי התלמידה הגישו תביעה נגד המורה בגין פרסום מכתב התגובה, אשר הכיל, לדעתם, לשון הרע.

בית המשפט פסק, כי ייתכן ובנוסח המכתב יש משום לשון הרע על המורה באופן שנועד לבזות אותה ו/או לפגוע במשרתה. אולם, להורים עומדת הגנה מלאה לגבי הפרסום במכתב, הואיל ו"הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר", כדרישת החוק. במקרה זה, הענין האישי הכשר הוא הגנה של ההורים על בתם הקטינה. בית המשפט קבע, כי הגנה נוספת שקיימת להורים היא עצם הגשת תלונה לממונה, שכן אם להורה יש תלונה נגד מורה, בכל הקשור ליחסיה עם תלמידיה, הגורם הרלוונטי להגשת התלונה הוא מנהל בית הספר ועל כן, פעלו ההורים נכון.

אולם, באשר למכתב השני שכתבו הורי התלמידה, קבע בית המשפט, כי הוא מהווה פרסום לשון הרע, מאחר והוא פונה ברשימת תפוצה רחבה מעבר לממונה ובכך, חרג מתחום הסבירות.

המורה שלחה מכתב תגובה לכל הנמענים של המכתב השני, בו הגיבה, לדעת בית המשפט, באמירות קשות ופוגעניות כלפי התלמידה והוריה, תוך כדי שהיא פוגעת בפרטיותה ובין היתר, כינתה אותה "היפראקטיבית", וכתבה שהיא "בעלת יכולת חשיבה איטית ו"מדברת לעצמה", וזאת מבלי שהילדה אובחנה ככזו. את ההורים כינתה בין היתר מתנשאים ושקרנים.

בית המשפט קבע חד משמעית כי לא ניתן למצוא שום "ענין ציבורי" במכתב התגובה של המורה ולכן, הפרסום במכתבה איננו אלא לשון הרע, והורה למורה לשלם להורים ולתלמידה סך של 24,000 ש"ח, בקיזוז סכום נמוך משמעותית עקב הפגיעה הקלה יחסית בשמה של המורה. כן, פסק בית המשפט לטובת התובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

הנה כי כן, אם נקלעתם לסכסוך כלשהו הזהרו מהוצאת לשון הרע ופעלו במישורים המקובלים, תוך כדי עידון השפה, הצמדו לעובדות והמנעו מהכפשות, שאם לא כן, הנכם עלולים לפגוע בשמו הטוב של אחד ולחשוף עצמכם לתביעה בגין הוצאת לשון הרע.