חוק זכויות נפגעי עבירה 

הגדרת נפגע עבירה בחוק הינה: "מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון" כלומר: אם העבירה גרמה למותו של אדם עומדות הזכויות לבני משפחתו לפי סדר הקדימויות הקבוע בחוק (למי שהיה בן זוגו בעת מותו - לרבות ידועים בציבור- לילדיו, להוריו, לאחיו. בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו).
במשטרה ובפרקליטות הוקמו יחידות סיוע לצורך הענקת ושמירה על זכויות נפגעי עבירה.

ניתן לחלק את זכויות נפגעי עבירה לשלושה מישורים עיקריים:

הזכות להגנה
זכות נפגע עבירה להגנה הינה זכות בסיסית. זכות זו כוללת בתוכה מניעה של כל הפרעה לחייו, הטרדה או פגיעה בנפגע העבירה על-ידי החשוד או מי מטעמו. החוק גם קובע כי ניתן לקבל כנגד החשוד צו הרחקה, ניתן לפנות לבית-המשפט בכפוף לחוק למניעת הטרדה מאיימת . זכותם של נפגעי עבירה לבקש ולקבל את סיוע המשטרה באם זכותם להגנה נפגעת.

הזכות לקבלת מידע
הזכות לקבלת מידע הינו זכות של נפגע עבירה המלווה אותו מרגע הגשת התלונה ועד לסיום ההליך הפלילי. זכות זו מתחילה כבר בתחנת המשטרה בעת הגשת התלונה על זכויותיו כנפגע עבירה וזכויותיו המיוחדות באם מגיעות לו . כמו כן, עומדת לזכותו של נפגע העבירה לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי. לרשות נפגע העבירה יועמד כל מידע שאיננו אסור למסירה על-פי חוק או שאינו עשוי לסכן את החקירה או את שלומו של אדם. זכותו של נפגע עבירה לדרוש כי הרשויות יעדכנו אותו לגבי התקדמות הטיפול בתיק (עניין זה חשוב במיוחד אם נפגע העבירה מעוניין להגיש תביעה אזרחית או מעוניין לממש את זכותו במהלך ההליכים בבית-המשפט).

זכותו של נפגע העבירה לעיין בכתב האישום המוגש בעניין תלונתו.  זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות לבקש ולקבל מידע לגבי מהלך מעצרו, או כל חלופת מעצר אחרת (לדוגמה מאסר בית), של מי שפגע בו.

זכויות נפגע העבירה בהקשר לניהול ההליך הפלילי - במהלך החקירה בעבירות מין ואלימות על המדינה לנהל את ההליכים בתוך זמן סביר על מנת למנוע מנפגע העבירה עינוי דין.
בעבירות מין ואלימות אין לחקור את נפגע העבירה על עברו המיני שלא עם החשוד (אלא אם הדבר הכרחי ונקבע כך על-ידי הקצין הממונה). נפגע עבירה שנחקר על עברו המיני וחש כי הדבר נעשה שלא לצורך או תוך פגיעה בכבודו ופרטיותו מומלץ כי ייוועץ בעורך-דין או יגיש תלונה על המקרה.
בעבירות מין ואלימות עומדת לנפגע העבירה זכותו כי בעת חקירתו ילווה אותו אדם על-פי בחירתו (אלא אם קבע הקצין הממונה כי ליווי זה יפגע בחקירה). 

במהלך המשפט
לנפגע עבירה יש את הזכות להיות נוכח, יחד עם אדם מטעמו, בדיונים המתקיימים בבית-המשפט ואפילו אם המשפט מתנהל בדלתיים סגורות (אלא אם נקבע על-ידי בית-המשפט שאין לאפשר את נוכחותו בכל הדיון או בחלק ממנו.
נפגע עבירת מין או אלימות רשאי להביע, בפני בית-המשפט, את עמדתו לעניין עסקת טיעון שאליה הגיעו הפרקליטות והנאשם. חשוב לציין כי בית-המשפט רשאי שלא לאשר עסקת טיעון המובאת בפניו ועמדת נפגע העבירה יכולה לשמש כשיקול בפני בית-המשפט.
נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה על כלל הנזקים שנגרמו לו בשל העבירה (לרבות נזקי גוף, רכוש, נזקים נפשיים וכל נזק אחר) ולדרוש כי תובא לפני בית-המשפט במהלך הדיון בגזר-הדין.
נפגע עבירת מין או אלימות זכאי להביע את עמדתו בפני ועדת שחרורים (אם שוקלים לשחרר את המורשע בדין) ובפני מחלקת החנינות במשרד המשפטים אם הוגשה בקשה לחנינת המורשע בדין.

הזכויות אינן מוחלטות ונתונות לשיקול דעת המערכת. בדרך-כלל ישנה מגמה של סיוע לנפגע העבירה, אולם כאשר יש חשש כי מימוש זכות תפגע בהליך הפלילי או שמימוש הזכות נדרשת על-ידי נפגע העבירה שלא למטרות ענייניות הרשויות יכולות להפעיל שיקול דעת ולמנוע את קבלת הזכות.
כאשר כנפגעי עבירה אתם חשים כי נפגעו זכויותיכם שלא בצדק אתם רשאים לערער על ההחלטה ולדרוש את קיומה.

ההשלכה של ההליך הפלילי על האפשרות לתביעה אזרחית נגד הנאשם:

הגישה הרווחת, הינה כי תוצאתו של ההליך הפלילי לא משרתת את נפגע העבירה. תיקים רבים מדי מסתיימים בעסקאות טיעון ובעונשים מגוחכים. לעומת זאת תביעת פיצויים יכולה לתת למבצע העברה עונש אמיתי וכואב לפוגע (אשר משרת ישירות את הנפגע) – כפי שראוי שיהיה. 

אם נגרם נזק לגוף או לרכוש כתוצאה מהעבירה, עומדות לרשות הנפגע כמה דרכים לתביעת פיצויים:

פיצויים לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977: בית המשפט רשאי לחייב את הנאשם לשלם לנפגע  פיצויים על הנזק ועל הסבל שנגרמו לו בשל כל אחת מן העבירות  שבהן הורשע.

פיצויי נזיקין לפי פקודת הנזיקין: ניתן לפתוח בהליך אזרחי כדי  לקבל פיצויים על נזקים  מן האדם שגרם לנזק. במקרה כזה התיק הפלילי המתנהל כנגד הדם שגרם נזק ישמש כראיות בהליך האזרחי.

תביעה נגררת לפי סעיף 77 לחוק בתי-המשפט: במקרה בו הסתיים ההליך הפלילי בהרשעתו של הנאשם, ניתן להגיש תביעה אזרחית נגררת להרשעה הפלילית, אשר לעולם תידון בפני אותו שופט שהרשיע את הנאשם. לתביעה כזו כללים וסדרי דין מיוחדים, והיתרון הגדול של הליך זה הוא במישור הראיות. למעשה, במשפט האזרחי יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי כאילו נקבעו במשפט האזרחי. תביעה נגררת יש להגיש בתוך 30 יום מיום שפסק-הדין הפך לסופי (קרי: נגמרו כל הערעורים בתיק).

תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי: אם איבדת במקרה של איבוד כושר תפקוד כתוצאה מן העבירה במקרה של פגיעה כתוצאה ממעשה שנעשה להצלת חייו או רכושו של הזולת, ניתן לקבל, בנסיבות מסוימות, תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי.

תביעה אזרחית יכולה להיות מוגשת ללא כל תלות בהליך הפלילי, במקביל לו ואף לאחריו. אפילו אם ההליך הפלילי הסתיים מבלי להרשיע את החשוד עדיין ניתן להגיש תביעה אזרחית וזאת משום שעל מנת להביא להרשעה במישור הפלילי על התביעה להוכיח את אשמת החשוד מעבר לכל ספק סביר. לעומת זאת בתביעה אזרחית על התובע להוכיח את צדקתו (נהוג לטעון כי נטל ההוכחה במישור המשפטי הינו 51%).
השיקולים בהגשת תביעה אזרחית על-ידי נפגע עבירה צריכים להיות רחבים ככל האפשר. יש לשים לב כי תיזמון הגשת התביעה הינו מהותי. הגשת התביעה האזרחית לפני שההליך הפלילי הסתיים יכולה להשאיר את התובע בלי מספיק ראיות והוכחות להוכחת תביעתו. מנגד, המתנה לסיום ההליך הפלילי עלולה להשאיר את התובע עם זיכוי הנאשם (מלא או חלקי) אומנם ניתן להצליח בתביעה אזרחית גם כאשר ההליך הפלילי לא הסתיים בהרשעה- אולם תביעה שכזו תהיה קשה להוכחה.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.