מאבקים ומכשולים בשירות משימות החיים 

יש לא מעט מצבים בהם נדמה לנו שכשמישהו מתמודד עם קושי/מאבק כלשהו בחיים, בניסיון להשיג משהו, להגיע למשהו, נעזור לו אם נעשה זאת במקומו, נגיש לו את הדבר שהוא חפץ בו, נקצר את הדרך, את הזמן, נקל על סבלו.

קחו למשל דוגמה מעולמם של פרפרים:

בסיום השלב שבו גולם הופך לפרפר מגיע שלב היציאה של הפרפר מעטיפת הגולם לחיים בחוץ.

בבשלב זה, הפרפר משקיע כוחות רבים ומאמץ גדול ליצור פתח קטן ולדחוף דרכו את גופו החוצה. המאמץ הזה גדול מאוד ולעיתים הפרפר מפסיק את פעילותו ונח, אוגר כוחות להמשך ואז ממשיך במאבקו.

השלב הזה לוקח זמן ומתקיימים בו תהליכים שנועדו להכין את הפרפר לחיים בחוץ. הגולם הדחוס ומאבק הפרפר לצאת ממנו, מלווים בתהליך של דחיפת נוזלים מגוף הפרפר לתוך כנפיו כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי מן הגולם.

אם ננסה לעזור לפרפר לזרז ולהקל עליו את היציאה מהגולם, הוא אומנם יצליח לצאת בקלות, בלי סבל, אולם גופו יהיה מנוון והכנפיים שלו ייוותרו מכווצות. בגלל היציאה בטרם עת, תהליך דחיפת הנוזלים נגדע וכנפיו של הפרפר לא יהיו חזקים מספיק כדי להיפתח ולהתפרס ולאפשר לפרפר לעוף ולחיות כפי שנועד לחיות.

דוגמה נוספת מגיעה מעולם התינוקות:

כאשר תינוק שוכב על הרצפה ומנסה להשיג צעצוע מעט רחוק ממנו, זה מאפשר לו לפתח שרירים ויכולת זחילה. אם נקרב אליו את הצעצוע, אמנם נשמח אותו לאותו רגע אבל לא נאפשר לו לפתח את שריריו ולזחול.

כאשר תינוק מדלק על שלב הזחילה ועובר מישיבה לעמידה ישירות, שרירי הגב שלו לא יתפתחו כראוי והוא עלול לסבול מבעיות גב ויציבה בבגרותו.

לפעמים, מאבקים והתמודדות בעצמינו עם מצבים מאתגרים, הם בדיוק הדבר הנחוץ בחיינו כדי להיות חזקים, מסוגלים ויכולים.

ואז העזרה האמיתית שלנו תהיה בכך שנאפשר לאדם מולנו להתמודד, לתת לו את הזמן והתנאים הדרושים לו על מנת לקיים את המאבק בעצמו.

במקום לעשות במקומו נוכל לסייע לו אם נתאזר בסבלנות ואורך רוח, נעניק לו סביבה תומכת, נעודד אותו, ניטע בו אמונה בעצמו וביכולותיו, ניתן כתף שיוכל לנוח ולאגור כוחות להמשך.

כך אנו עוזרים פעמיים:

גם מלווים את האדם בעת המאבק, נמצאים לצידו, מעודדים ותומכים בו ויחד עם זאת מאפשרים לו לפתח את עצמו ואת יכולותיו, כישוריו ואת האמונה שלו בעצמו להתמודדות עם מה שהחיים מזמנים.  

לסיכום: