מאת:צבי גיל
עוני הוא עוני ,הוא עוני ואין זה משנה אם הוא יחסי או מוחלט."סווטו" היא שכונה ליד יוהנסבורג בדרום אפריקה ולא ליד "פורט או פרנס" בירת האיטי.עוני הוא קללה שרובצת על אלה שבקרבם הוא נמצא, והיא פגע ובזיון לחברה שבה הוא מקונן.הוא זועק בשבעים לשון.מי שלא שומע את הזעקה הוא ערל לב,הוא אטום.
יחד עם זאת החשיפה הרב שנתית של מצב העוני בישראל,היא כמובן כותרת זועקת ומאפשרת לכל מי שמופיע,בכנות או בזהות גנובה,להצביע על ה"אשם".את השאר עושת התקשורת שהיא תמיד רעבה לכותרות,
ובייחוד כאשר המדינה נהנית משקט בטחוני יחסי.
שכן,אילו חלילה היה אירוע פיגוע,העוני היה מושלך לעמודים האחרונים.
הסיבות לעוני הן רבות,מהם אבטלה נסיבתית אבטלה כרונית,העדר יכולת לעבוד,העדר מקומות עבודה זמינים,חולי וכיו"ב,כולן סיבות אובייקטיביות.אבל ישנה גם סיבה סובייקטיבית והיא משפחות מרובות ילדים שאינן מסוגלות לתת לילד מה שמגיע לו ,ובראש וראשונה מזון לקיומו, שלא לדבר על חינוך ראוי והאפשרות להתקיים בכבוד.
אצלנו עד עצם היום הזה עדיין שריר וקיים המונח "משפחות ברוכות ילדים" לקוחות מן התקופה הבן- גוריונית הראשונה אשר הטיפה לריבוי לידות כדי שעם ישראל הקטן יגדל.באחרונה מופיע המונח בהצעת חוק - "סיוע למשפחות ברוכות ילדים התש"ס"
(2000 ).אין למונח הזה שום מקום לא במילונים ולא במקורות.ב"אבן שושן" יש הרבה שמות תואר ל"ברוך"
( כמו ברוך כשרון) אבל אין "ברוך ילדים".במקרא ("דברים" ז' י"ג) נאמר ו"ברך פרי בטנך" אך מוסיף כאילו להצמיד לזה "פרי אדמתך דגנך,תירושך ויצהרך".כאילו הכתוב בא לרמוז רמיזה גסה מאוד.כמו שאין לחם חינם,אין לידה חינם.שלא לדבר על ברכת "ההבדלה" במוצ"ש "זרעינו וכספינו ירבה כחול....." ילדים עולים כסף.ללמדך שלידה צמודה לאינדקס של קיום.אם אינך יכול לקיים נפש בישראל מוטב לך שלא תביאו לעולם.
אין זה מקרה שירושלים מככבת בראש הערים העניות.בירושלים חיים משפחות חרדיות ומשפחות מוסלמיות אשר שעור הילודה שלהם הוא פי שניים ואף פי שלושה מאשר הממוצע אצל היהודים החילוניים והמסורתיים כאחת,מכל העדות, שעומד על 2.3% .מדובר בעשרות אלפי משפחות.אפילו במדינות כמו מצרים המוסלמית ישנו מסה חינוכי מתוכנן לצריבת התודעה של היקף הילודה והקשר לעוני.
משום כך עם כל הטענות שקיימות נגד האוצר והשר שלו (וגם אני בין אלה שבוחלים בת'אטשריזם כאידיאולוגיה) יש להפנות חלק מהן לחברה עצמה שבקרבה מקונן העוני ולפוליטיקאים שמנסים לעשות מזה הון פוליטי.אני מתכוון אך ורק להיבט זה של העוני והוא ילודה בלתי מבוקרת.זה לעצמו אין בו לפתור את הבעיה כולה אך הוא יכול להיות גורם מסייע למיגור העוני .בעיתון הארץ( מיום 24.11.2004) מופיעה תמונה של אם בת 35 שהגיעה עם 6 מילדיה ל"כיכר הלחם" מול האוצר לאחר שפונתה מדירתה.זה כואב לכל מי שרואה את התמונה.אבל החברה צריכה לעודד משפחות להיות מודעות לפן הזה של עוני, ככה שבבוא היום הילדים יהיו באמת לברכה ולא למצוקה,לתסכול ולכאב,לחברה בכלל ולמשפחה בפרט.
צבי גיל הוא עיתונאי וסופר. מילא תפקידים בכירים ברדיו ובטלוויזיה במסגרת רשות השידור. הוא עוסק בפרוייקטים שנוגעים לתקומה של ניצולי השואה והתפקיד שהם מילאו בהקמת המדינה ובביסוסה.
