מאז ומתמיד כתבו המקובלים שירים והלחינו ניגונים בהשראת רגש פנימי עמוק שנבע מהקשר שלהם עם הבורא. השיר התפרץ מליבם כמו שמחה שעולה על גדותיה – ומה יכול להיות מקור השראה גבוה יותר מאשר הכרת אותו כוח שנותן אהבה וחיים למציאות כולה?
אולם השירה בקבלה לא נועדה רק להעביר התפעלות מהקשר עם הבורא. שירים אלה חוברו על ידי המקובלים בצורה מיוחדת ורגשית.
המקובלים קיוו שבאמצעות השירים והניגונים שכתבו, נוכל גם אנו להתחיל להרגיש את הרוחניות. לכן הם כתבו את השיר כמו בקשה מיוחדת לתיקון, שבעזרתה נוכל גם אנחנו להתחבר עם מקור החיים.
בזכות קשרי האהבהכשהמקובל מרגיש את העולם העליון, הוא נכנס לממד אחר של קיום.
העבר, ההווה והעתיד מתמזגים בו להרגשה אחת ונצחית של חיים. המקובל מרגיש את כל הנשמות מאוחדות באהבה אינסופית ואת הכוח היחיד שמפעיל את כל מהלך החיים. אך יותר מכול, המקובל מגלה שכל העולם הרוחני מתקיים בזכות קשרי האהבה שיש בינו לבין שאר הנשמות, כלומר, בינו לבינינו. לכן מתעוררת בו השתוקקות עזה, להעביר לנו את כל המציאות המופלאה שהוא מגלה ומרגיש, כדי שגם אנו נתקשר עם מקור החיים ונתמלא כמוהו באור העליון.
כתב על כך הרב קוק: "שמעו אלי עמי, מתוך נשמתי אני מדבר עמכם, מתוך נשמת נשמתי, מתוך קשר החיים שאני קשור בכולכם, ואתם כולכם קשורים בי... רק אתם הנכם תוכן חיי, בכם אני חי" (הרב קוק, אורות הראי"ה, עמ' נד).
בשביל הפיוט – שביל הזהבהאר"י הקדוש, הוציא לאור סודות העולם העליון ותיאר אותו בכתביו לפרטי פרטים: עולמות, נשמות וספירות, כוחות חיוביים, כוחות שליליים ועוד.
אולם מי שלא הגיע להשגה הרוחנית, לא יוכל להבין, ובוודאי שלא להרגיש, את העולם המופלא והנצחי שמתואר בספריו. ובכלל, איך אפשר לתאר משהו מהעולם הרוחני עבור מי שעוד לא מרגיש אותו?
קיימת רק דרך אחת לעשות זאת: באמצעות השירים – המילים והניגון. זוהי הדרך היחידה שבאמצעותה יכלו המקובלים לחבר אותנו במשהו עם ההתפעלות והרגש שהם חוו בעולם העליון.
לכן, לצד כל הספרים העמוקים והמורכבים שכתב, הסודות העליונים, הכוונות והספירות, כתב האר"י גם שירים קבליים.
הוא חיבר פיוטים נעלים ומלאי סודות, שמבטאים את העולם הרוחני באופן קרוב יותר אלינו. כשנלמד להתחבר אליהם, נגלה שהאר"י פרס בפנינו את שביל הזהב, והוא מוליך אותנו יד ביד ומלווה אותנו בדרכנו להרגשת העולם הרוחני.
מן הצלילים – ישר אל הלבבעל הסולם, גדול המקובלים בדורנו, השאיר עבורנו מתנה מיוחדת. לצד מפעלו המקיף בפירוש כל ספר הזוהר וכל כתבי האר"י, הוא הלחין גם ניגון מיוחד לכל אחד משיריו של האר"י.
בעל הסולם, שהגיע לאותה מדרגה רוחנית כשל האר"י, הרגיש את הדברים שעליהם כתב האר"י. מתוך כך הוא היה מסוגל להלחין את המוזיקה המיוחדת, שתפעל בהרמוניה מושלמת עם מילותיו של האר"י.
הודות למפעלו זה, ההתפעלות הרוחנית משיריו של האר"י חודרת, דרך המילים ודרך הצלילים, היישר אל הלב של כל אחד מאיתנו.
בכל פעם שאנו מאזינים לשירים, המילים והניגון כמו פורטים על מיתרי הנשמה שלנו, מכוונים ומקרבים אותנו צעד נוסף להרגשת העולם העליון.
עטופים באור המקיףאחד השירים המפורסמים שכתב האר"י הינו פיוט מיוחד לשבת שנקרא "בני היכלא". בשיר זה העביר לנו האר"י רגש עמוק ונעלה ממצב מיוחד ביותר הנקרא "גמר תיקון".
אמנם אנו נמצאים עדיין במצב מנוגד למצב מושלם זה, אבל זה לא מונע בעדנו להתחבר לרגש הפנימי שטמון בשיר. עלינו רק לחשוב תוך כדי הקריאה שאנו רוצים מאוד להתחבר עם רגשותיו של האר"י ולהזדהות עם המצב העליון שעליו הוא כתב. כך, מאותו מצב גבוה, תגיע אלינו השפעה מיוחדת שנקראת בקבלה "אור מקיף", או "המאור המחזיר למוטב". השפעה זו כמו מעלה אותנו בהדרגתיות לאותו מצב מושלם, לשורש שממנו התגלגלה נשמתנו לעולם הזה. או אז הניגון והמילים יחד יקיפו אותנו כמו האור העליון, שיעזור לנו להגיע למטרת החיים.
על כנפי הניגוןהשירים שהעניקו לנו האר"י ובעל הסולם פותחים בפנינו הזדמנות פז להרגיש משהו מהעולם הרוחני; הזדמנות להתחבר לרגשותיו של האר"י בעת שכתב את המילים, ולאלו של בעל הסולם בעת שהלחין את הניגון לשירים אלה. כל שנותר לנו הוא להאזין לשירים ולהינשא על כנפי הרגש של שני מקובלים אדירים אלה מעלה מעלה אל העולמות העליונים.
"קבלה לעם" מטעם קבוצת המקובלים "בני ברוך" הוא עיתון הכתוב "בגובה העיניים" ושואף להעביר את חכמת הקבלה האותנטית בשפה פשוטה, קלה ומדעית. "קבלה לעם" הוא עיתון א-פוליטי, לא מסחרי ומטרתו היא להפיץ בצורה חופשית וללא תשלום את הידע העצום הטמון בחכמת הקבלה. אנו, בני ברוך, מקווים שעיתון "קבלה לעם", יוסיף לכולנו מימד נוסף ויתרום לאחדות ואהבה בקרב עמנו.
