ראש השנה על פי חכמת הקבלה 

הנושא המרכזי בראש השנה הוא כמובן מלכויות זכרונות שופרות (ר"ה ט"ז ע"א).
מלכויות - "כדי שתמליכוני עליכם". פירוש האדם צריך לקבל את עול מלכותו של הקב"ה עליו במחשבה דיבור ומעשה. כמובן שאין ענין זה לטובת השי"ת אלא לטובת האדם, כי השי"ת אינו זקוק לאדם ולחסדיו, דהריהו מלך הבריאה בין האדם מסכים ובין אם אינו מסכים. אולם הכח להמליך את הקב"ה, נמצא בידי הקב"ה בלבדו. וכך פירש אדמו"ר רבי ברוך שלום "אבינו מלכינו אין לנו מלך אלא אתה" - אין מי שיתן לנו הרגשה שאתה מלך, אלא אתה. אלא שאנו צריכים לבקש זאת מכל הלב. וז"פ הבקשה "ובכן תן כבוד לעמך", שהקב"ה יתן לנו להרגיש כבוד מלכותו, בכדי שנוכל לעובדו בלבב שלם.
זכרונות - "כדי שיעלה זכרוניכם לפני". וגם כאן אין המדובר כלפי השי"ת, דהלא כתוב "אין שכחה לפני כסא כבודך", אלא המדובר כלפי האדם, דהאדם הוא צריך להתאמץ לזכור את הקב"ה בכל עת, בכדי שיוכל לקבל על עצמו עול מלכות שמים. וז"פ שיעלה זכרוניכם, היינו שהזכרון יקבל עילוי ויהיה דבוק כל הזמן בהמלך, וז"פ לפני. ובמה יעלה זכרוניכם לפני?
בשופר. שהוא בחי' שפרו מעשיכם. דהיינו על ידי שהאדם יתאמץ ויתיגע לשפר מעשיו, שיהיו בבחי' השפעה בין אדם לחבירו ובין אדם למקום, יסייע לו השי"ת לזכור את דבר מציאותו תמיד ולקבל את עול מלכותו באמת.
ענין נוסף שנהיה לראש ולא לזנב. דהיינו שהאדם צריך להשתדל להיות בעל מחשבה עצמית בנוגע למהות קיום מצוותיו, בבחי' צומח דקדושה, ולא להגרר אחר כל המון העם ללא מחשבה וללא ביקורת עצמית שהוא בחי' דומם דקדושה. דהדומם אין לו תנועה פרטית, אלא נע רק באופן כולל דוגמת הכדורים הגדולים השמש והירח וכדור הארץ.
ביאור הדבר האדם צריך לעשות חשבון נוקב מידי יום ביומו - האם כבר התקרב לה', או שעדיין נשאר בשליטת הרצון לקבל הנאה ותענוג שבו, המנתקו מן הבורא. ולפי מסקנות חשבון זה, לכוון את כל פעולותיו בתורה ובמצוות ובחיי היום יום. והנה יש נטיה גדולה בתוכיותו של האדם הרציני, כמין קול בתוכו האומר לו "למה לך להיות יוצא דופן מכלל העולם? למה לך לעשות ביקורת מידי יום האם כבר יש לך אמונה אמיתית בה' או לא, ואם באמת יש לך אמונה - מדוע אין אתה מתנהג כראוי למי שנמצא במחיצת מלך מלכי המלכים? כלך לך מדרך זו, ותקיים את התורה והמצוות כמו שכל העולם מקיימים, שמקפידים בעיקר על המעשים, אבל אינם חושבים על הסיבות והמטרות של המעשים באופן אמיתי. למה לך לייגע את מוחך בכל מיני שטויות כאלו, ולראות שאתה שפל שבשפלים?" ובכדי להזהיר את עובדי ה' מן הקול הפנימי הזה אנו אומרים שנהיה לראש ולא לזנב.
פירוש נוסף שכל יום האדם מתחיל דף חדש עם הבורא, ולא נמשך אחר מה שקיבל אתמול עול מלכות שמים, בבחי' "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים".

פירוש נוסף "ונא אל תצריכינו לידי מתנת בשר ודם". אדם לפעמים מקבל כח ללמוד ולהתפלל מן הקהל, והוא בפני עצמו אין לו כוחות לכך, וצריך לבקש שיוכל לאהוב את ה' רק בזכות עצמו. וזה נק' "שנהיה לראש ולא לזנב". מאידך גיסא על האדם להחשיב גם מצב זה שנזקק למתנת בשר ודם, כי צריך להאמין שהרבה שליחים למקום, וכעת השי"ת חפץ לקרבו, ומשתמש בחבריו בתור אמצעי לכך. ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה. והגם שאין זה המצב הרצוי, מ"מ על האדם לשמוח גם בזאת. והם ב' מצבים דימין ושמאל, בימין צריך להיות בשלימות, בשמאל צריך לבדוק את מרחקו מן הרצוי ולהתפלל עליו.

פעם לפני התקיעות נכנס לבית הכנסת, ואמר לאחד מתלמידיו "יש עוד חמש דקות עד התקיעות, עדיין אתה יכול לעשות תשובה..." שאל התלמיד "על מה?" ענה לו אדמו"ר "על כך שאין לך על מה לעשות תשובה"...
אדמו"ר רבי ברוך שלום זצוק"ל הקפיד שלא לעשות קידוש טרם התקיעות, ואמר שאינו יודע מנין לקחו העולם היתר לכך. את מנהג העולם ללכת לתשליך ביום ראש השנה אחה"צ לא החזיק, במקום זאת ישב עם התלמידים מרוכז בעניני החג בשיחה ובניגון. את סדר התשליך היה אומר על שפת הים בעשרת ימי תשובה, באותו יום שאמרו ב"סליחות" את הפיוט של "שלש עשרה מידות".
"אבינו מלכינו עשה למענך אם לא למענינו". פירש כך עשה למענך - תן לנו את הכח והרצון לעשות למענך, אם לא - אם לא תתן לנו את הכח הזה - למענינו, נשאר רק ברצונות דקבלה לתועלת עצמינו.
"הממליך מלכים ולו המלוכה". פירש אדמו"ר הברכת שלום כך יש ב' מלכים, הקב"ה הוא מלך, והיצר הרע ג"כ נק' מלך, מלך זקן וכסיל. והמלך הזה רוצה לכוף את שליטתו על האדם. ולכאורה איך אפשר לא לשמוע לו שהרי מלך הוא? לכן כתוב "הממליך מלכים", שאדם צריך לדעת שאת המלך הזה המליך הקב"ה על האדם, והאדם צריך להתפלל לה' שיעזור לו שיוכל להשתחרר מכבלי המלך זקן וכסיל הזה, ויהיה עבד רק למי שממליך מלכים". עכל"ק. (ראש השנה תשכ"ד).
עוד הסביר פעם כ"ק אדמו"ר (ר"ה תשמ"ו) "הגמרא במסכת ראש השנה דף ט"ז ע"ב אומרת "אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכיפורים, זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה". אמר אאמו"ר זצ"ל האדם הוא שצריך לכתוב את עצמו באחד משלשת הספרים הללו. אם האדם מוכן לוותר על האהבה העצמית שלו בבת אחת, אז הוא עצמו מבקש שהשי"ת יכתוב את הרשעים שבו, שהם המחשבות של אהבה עצמית שלו, בספר המיתה, ואילו את הצדיק שבו, שהוא הרצון שרוצה לעשות לשם שמים, יכתוב בספר החיים. ובינוני פירושו שעדיין אינו מסוגל להחליט, ע"כ הוא תלוי ועומד". עכל"ק.
אמר "בעלי התפילה בראש השנה, צריכים להתכונן לפני ראש השנה עמ"נ שיוכלו להתפלל. לכל אדם יש בעל תפילה בתוכו שהוא המתפלל לה' עבור הקהל, דהיינו עבור כל אבריו ומחשבותיו. ובעל התפילה צריך לעשות תרגילים שיוכל לומר "כתבינו לחיים". כי אהבת הזולת נקראת חיים, ואהבה עצמית נקראת מות, והאדם מצד עצמו אינו רוצה בביטול רשותו ובביטול האהבה העצמית שלו. ע"כ הרבה יגיעה דרושה בכדי שבעל התפילה יסכים לומר "כתבינו לחיים". עכל"ק
(מתוך ספר הסולם מאת רבי אברהם מרדכי גוטליב שליט"א)