מציאות שאינה מציאות 

המילה "מציאות" אינה כה פשוטה כפי שנדמה, נזכרתי לחשוב יותר ברצינות על המשמעות והיחסיות של "מציאות" כמושג בפני עצמו - מאדם לאדם, תקופה לתקופה, ועוד כמה משתתפים בחגיגה הזו - ב"אשמת" שניים :

ארזעמירן, שאת כתיבתו אני אוהבת ומעריכה, שמצליף ללא רחם במי שאינו מודע לדברים, ודוחף לו מראה מול הפנים בפוסט: מחוברות-לכלום, הפורנוגרפיה של הנפש, וכרזתו של הפירסומאי ח ח (ח ח) "רעליטי" במקור (לינק לתמונה בהמשך בבלוג שלי)

מה זו בעצם מציאות? נראה שכמו דברים רבים גם מושג זה יחסי, מאדם לאדם, תקופה לתקופה, ועוד כמה משתתפים בחגיגה. מציאות או מציאות וירטואלית? או מדומה? ומה בכלל הגבולות ביניהם? יש גבולות? כל אחד בוחר את המציאות הרצויה לו, או כפי שרואה אותה.

יש מי שאינם מודעים לאחר במידה כה רבה, שעבורם אם המציאות והדברים אינם כפי שהם רואים או קבעו לעצמם, כשזה מתנגש באינטרסים או מפריע, קשה להם עם זה,

וכילד קטן, הם מסרבים לקבל זאת. חלקם הופכים אלימים, חלקם בהתכחשות גמורה, כל אחד אחרת, אך בעיניהם המציאות היא כפי שהם קבעו, וכי כיצד זה יתכן אחרת?

שכן שלי למשל, שהמציאות עבורו היא עולם מסודר, ללא רעשים מטרידים, זבל, דברים מיותרים כשכנים זקנים שמפריעים ומעכבים אותך במדרגות, מרעישים כשיושבים "בהפקרות" על הדשא, וחתולים שמפריעים בדרכו למכוניתו הנקייה למשעי. התנהגותו לגורמים אלה בהתאם, באלימות מילולית, לעיתים על הסף לעבור בשל מה בכך לאלימות פיסית פלילית.

יש מי שמציירים את עצמם ועולמם בצורה מסוימת, דומה ל"מראה מראה האם אני יפה?" (שלגיה). אם וכאשר המראה אומרת אחרת, הם שוברים אותה כי היא "מקולקלת", או מוצאים מראה אחרת שתראה להם מה שהם רוצים. לגבי מי שחולק על דעתם – גם כאן התנהגותם בדומה.

כמה פעמים אנו רואים אנשים הולכים עם פריטי לבוש שכל כך לא מחמיאים להם בלשון המעטה, שהמראה מעורר פלצות קלה...

הם אינם מודעים למציאות, יש להם אחת פרטית משלהם, ובה זה בסדר גמור. או שהמוכרת בחנות אמרה שזה "בול עליהם" או "זה מה שהולך עכשיו".

אולי זו אחת הסיבות שיש ברשתות חברתיות אנשים שיוצרים לעצמם פרופיל של עולם יפה ואידאלי, ודברים יפים נחמדים וצבעוניים בלבד, או אלה שחוסמים אחרים בשל סיבות פעוטות שהשני אפילו לא מודע להם.

מעל אלה, ברמת על - יש גורמים שעוזרים לאלה ולכולנו לראות את עצמנו בצורה נוחה הרבה יותר, למה להתאמץ?

אלה מצליחים ומשגשגים כיון שהם עוזרים לאנשים לראות עצמם בצורה בה רוצים לראות, הם המראה שאומרת להם שהם בסדר ויפים והכל מותר, שגורמת לערכים ולמציאות להיות רדודים עד אימה.

ולמה לא? הרבה יותר קל לחיות בצורה כזו...עידן הריאליטי והפייסבוק.

מה זו בעצם הפולקע שאתם קונים בסופר ואוכלים - כן, זאת רגל של מישהו, של תרנגולת. פעם היא חיה בתנאים קשים, וסיימה אותם בצורה קשה עוד יותר, במשחטה. מישהו פעם הלך לראות במו עיניו את המציאות הזו - שהפולקע היא התוצר שלה?

בת היענה הקוברת ראשה בחול כדי לא לראות - היא אני, אתה, אנחנו, כל אחד מבחינה אחרת, בנושא אחר, אף אחד מאתנו לא נקי מכך לגמרי.

ו"טרם הספיקונו" לדבר בנושא הפוליטיקה, שאני בכל מקרה מבינה בזה כמו שאני מבינה בבישול, וגם חסרת רצון להבין בו ובעוסקים בו.

נו, אז זה לא בדיוק כמו בכרזה של הפרסומאי ח ח  - רעליטי, כשההשלכות על החיים שלנו גדולות ממה שנדמה וחושבים, בכל תחומי החיים, בכולם, אחד אחד?

פורסם במקור בבלוג שלי כאן

http://cafe.themarker.com/post/2208836/