כאשר אנחנו מצלמים ילדים, אנחנו מתעדים רגע שאין שני לו. לא בגלל שצלמנו ילד או ילדה בסיטואציה שעושה את תמונתנו מנצחת, אלא בגלל שילדים קטנים משתנים בקצב כמעט יומי. השינויים הללו הם לא רק מבחינת ההתפתחות הטבעית בגופם; היא גם פונקצית מצב הרוח אצלם שמשתנה בין רגע. לכן צילום בנושא ילדים הוא פרק מיוחד בעצמו.
צילום כזה דורש מיומנות מסוימת, ובעצם בחירת הציוד המתאים ע"י הצלם, עשויה לעשות את רוב העבודה, או לגרום לכישלון המשימה.
איך ליצור או לא ליצור כימיה או התאמה עם הילד או הילדים שברצוננו לצלם, זה כבר שאלה של אופי:
צלם מסוים ינסה לחדור לעולמו של הילד, ולשם כך יכין מראש עדשה רחבת זווית (בצילום במרחקים קצרים עדשה כזאת תופסת שטח די רחב) ויתכופף עד לאותו גובה של הילד או אפילו נמוך יותר ממנו,על מנת לצלמו בסביבתו הרגעית של הילד, צרוב או חתוך על רקע אחיד ככל האפשר (שמיים וכו') כדי לגרום לסצנה לא להיות דבוקה על אותו רקע וללא עומק.
כמובן, חדירה כזאת במרחק אפסי בין הצלם לילד, דורשת הסכמה של אותו ילד, וזה השלב הארוך והמעניין במשימה. אך ברגע שהצלם רכש את אמון הילד המצולם, כל מה שנותר הוא לכוון את המצלמה ורק ללחוץ בזמן הנכון. וכאלה, במצב כזה יהיו הרבה.
בניגוד לצלם הקודם, ישנם צלמים שמעדיפים לתת לילדים להתנהג בסביבתם באופן טבעי, ונמנעים מליצור כל מגע איתם. במקרים אחדים, אפילו רצוי שהילד או הילדים לא יגלו את נוכחות הצלם.
הצלמים האלה, מרכיבים במצלמתם עדשת "טלה-פוטו" וממרחק מצלמים מה שנראה להם מעניין. כאן, זווית הצילום ונקודת מבט הן לא גורמים מכריעים, משום שעדשות טלה כבר מטבען מטשטשות רקע לא רצוי ומבליטים את האובייקט המצולם בחדות מקסימאלית.
שתי הדוגמאות הן לגיטימיות וישנם אלפי צילומים מוצלחים יותר וגם אלה מוצלחים פחות בצילום ילדים.
עכשיו הכול קסם הרגע,קסם הילדים...ואופי הצלם.
מקרוב בתוך עולמו של הילד?...או מרחוק בתיעוד הטבעיות?
המרכז לצילום אומנותי עורך קורסים לצילום בחיפה וגם קורס צילום למתחילים בתל אביב - לפרטים נוספים צרו קשר. המאמר נכתב ע"י גוסטבו הוכמן, מנהל בית הספר המרכז לצילום אומנותי. קורס צילום למתחילים.
