מקצוע העיתונאות נחשב בעברו למקצוע גברי מובהק. החל משנות ה-70 החל תהליך פמיניזציה של מקצוע התקשורת בעולם, אשר הוביל לגידול הדרגתי בשיעור הנשים שהחלו ללמוד מקצוע זה, וכן לעסוק בו. בישראל תהליך זה החל באיחור אופנתי של עשר. הסיבות לתהליך זה נעוצות בהתפתחות של אמצעי התקשורת, אשר הובילה לצורך רב יותר של אנשי מקצוע, ועם זאת הרעה את תנאי העסקה הקיימים. התוצאה איפוא לא אחרה להופיע: יותר נשים איכלסו את מקצוע העיתונות, ויותר גברים עזבו מקצוע זה או לא נכנסו אליו מלכחתחילה .
על אף הגידול במספר הנשים במקצוע, עיתונאיות לא משתכרות כעיתונאים, המעמד שלהן נמוך יותר מבחינת היוקרה וסוג התפקידים שהן מבצעות. כך, נוצר סוג של בידול בתוך מקצוע העיתונאות בין מה שמוגדר כ"נשי"- סגנון רך וסובייקטיבי המתייחס למרחב הפרטי לבין מה שמוגדר כ"גברי"- סגנון קשה ואובייקטיבי המתייחס למרחב הציבורי. מאחר וה"נשי" נחשב לנחות, בעוד ה"גברי" נחשב ליוקרתי, עיתונאיות המעוניינות לאייש תפקידים נחשבים, מחויבות להתנהלות "גברית".
ממחקרים בתחום נמצא כי אחד המחסומים העיקריים בפני נשים עיתונאיות הוא הדעות הקדומות כלפיהן מצד מקבלי ההחלטות הגבריים, מאחר ואינן נתפסות אמינות בעיתות קשות. כמו כן, נמצא כי עיתונאים ועיתונאיות רבים סבורים כי הבידול המגדרי הפנימי במקצוע הוא תולדה של העדפתן האישית של הנשים שלא להתקדם בשל מחסומים נשיים שהן מציבות בפני עצמן. אי לכך מקצוע העיתונות בישראל נתפס כשיוויוני הן ע"י עיתונאים והן ע"י עיתונאיות.
בעשור האחרון נשים החלו להתפתח בתפקידי כתיבה אף לא דווקא בעיתונות הקונבנציונלית. לאור ההתקדמות הרבה בתשתיות מחשוב ובטכנולוגיות המידע, יותר ויותר נשים פנו לכתיבה עיתונאית באינטרנט, או הסבו את מקצוען לכתיבה בחברות של שיווק, חברות קידום אתרים וכתיבת מאמרים כפרילנסריות. אין ספק שהשאלה המחקרית הבאה שראויה להשאל היא כיצד האינטרנט השפיע על העיתונות ועל מעמד הנשים בתוכה.
היי לכולם. אני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה ומתעניינת בנושאים של אומנות, פילוסופיה ורפואה
