בהעלותך, נרות מועלים מנורה מאירה 

בס"ד

ואל"כ

ערש"ק פר' בהעלותך את הנרות, תש"ע

"בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"

ארבעה מושגים בפסוק זה: נרות, מנורה, העלאה והארה.

בנרות שייכת העלאה, בהעלותך את הנרות.במנורה שייכת הארה, אל מול פני המנורה יאירו.

שני ענינים נוספים בפסוק:המושג פני מנורה והספרה שבע, שבעת הנרות.

ענינו של האור, להאיר, היינו לחשוף, לגלות, לאפשר להכיר בדבר, במציאות.

הקב"ה ברא עולם, עולם מהמילה העלם, המציאות העולמית הינה נעלמת, על הברואים להאירה, כל אחד כמידתו.

ענינו של האדם בעולם, לגלות, לגלות מציאותו יתברך, לגלות שהמציאות הינה הקב"ה.

גילוי מציאותו הינה ע"י הארה, ע"י הדעת, הידיעה שהכל מאיתו יתברך ואין מלבדו.גילוי זה הינו ע"י נר, נר ה' נשמת אדם.הכרה וגילוי הנר שבאדם, הינה גילוי מציאותו, הינה הארת מקומו, מלא כל הארץ כבודו.

"כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" (ראה פר' מקץ, חנוכה תש"ע)אורו של האדם הינו אחד, הינו נקודה קטנה ממציאות ה' בעולם, החיבור עם אורו של הרע, החבר, מביאה לגילוי, מביאה לבחינת המנורה.

בנר יש צורך בהעלאה, כאשר יש שבעה נרות אזי זו כבר מנורה, מנורה המאירה.

שבעת הנרות, ידועים דברי המהר"ל לסיפרה שבע שהינה בחינת טבע, טבע שלאחריו השמונה הינו מעל הטבע, העלאת שבעת הנרות, הטבע, מביאה להארת המנורה בחינת השמונה, המעל הטבע.

העלאת הנרות מביאה לידי גילוי, לידי הארה, גילוי הפנים, פני המנורה, המנורה שהינה בחינת השמונה הכוללת בתוכה את כל השבע את הטבע.

כל זה נכון כאשר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, רק כאשר כל הנרות מאירים אל פני המנורה, המנורה, אזי היא מאירה.אור המנורה הינו גילוי ודעת הקב"ה בעולם.

ואידך זיל גמור....

דויד לקס _אמת