לאחרונה כתבתי על היכולת שלי היום לגעת בספרות שואה, מקום שאליו לא העזתי בעבר להיכנס משום החשש שלי שלא אוכל להתחמק מלהביט עין בעין בגיבורי הסיפורים ההסטוריים האיומים של אותה התקופה והאימה מפני המילה הכתובה שתפרוט את הסיפורים הללו לפרטים עוד יותר קטנים ביעתה אותי.
ויש עוד פנים לכך. למשל בעבר לא קראתי ספרים של סיפורים קצרים, מראש הייתי פוסלת אותם מלהיות ראויים לקריאה. ואילו היום גיליתי עד כמה יכולה להיות הקריאה שלהם מניחה את הדעת לעומת ספרים ארוכים משום היותם פחות תובעניים בהיבט של קשב או זמן וכמה חן יש בהם. אמנם מצד אחד, סיפור קצר, מעצם היותו תמציתי, יש בו משהו יותר אינטנסיבי והקריאה שלו נעשית על ידי בדרך כלל ברצף כאילו לסיימו בנשימה אחת, בדומה לקריאה של פרק בספר ארוך שאני מבקשת "רק עד סוף הפרק ואלך לישון" או "תכף אני באה, אני רק מסיימת את הפרק הזה".
אלא שבסיפור הקצר החיפזון מביא אותי במהירה לסיומו של עוד סיפור ולא להתקדמות בעלילה. ובשונה מספר מלא בו אני שבה ומעלעלת בדפים הקודמים ומפנימה עוד את הכתוב, מחברת בין הדברים, הרי שכאן אני נותרת להרהר ולהפוך בסיפור השלם.
ועוד, נפתחתי לספרות זרה, לסופרים ולא רק לסופרות, ולמגוון נושאים ולא רק אלו הקרובים מאוד לחיי שלי.
אני חושבת שלגיל יש כאן תפקיד משמעותי בשינוי בהיותו משפיע על אופן ההכלה שלי של נושאים ועיבודם. הפתיחות, הסובלנות, נסיון החיים, אנשים שהכרתי, אירועים שעברתי, תובנות שהפנמתי, כל אלו יחד יצרו קוראת חדשה או אחרת ממה שהייתי.
דבר אחד לא השתנה והוא החשיבות היתרה שאני מייחסת לשפה. שפה רדודה, קלישאתית, שבלונית, שפה לא אמינה, מייאשות אותי מלקרוא. ואכן במקרים הבודדים בהם עצרתי קריאה לפני סיום הספר הסיבה היתה שפה לקויה.
אבל השינוי הגדול ביותר שחל בהרגלי הקריאה שלי התרחש מאז שהתחלתי לעסוק בעצמי בכתיבה. מתוך ההבנה של התהוות סיפור ושיר, היכרותי האישית מהיכן כתיבה נובעת, הערכתי המחודשת ליכולת ביטוי, הערכתי הגבוהה ליכולת להמשיג תחושות ורגשות מופשטים, מתוך אלה התחדדה אצלי עוד יותר תפיסת האמינות שלי לגבי הסיפור אותו אני קוראת ואת התייחסותי לעושר השפה ומבנה הכתיבה.
ואולי אני עוף מוזר. כשם שבשירים אני מחפשת את המילים ופחות את המנגינה, כך בספרים אני מבכרת את השפה על פני העלילה.
מנחת קבוצות תמיכה ומעגלי נשים ללמידה וצמיחה אישית.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.
למעלה מ-14 שנות נסיון בתחומי משאבי אנוש מגוונים.
תואר שני בניהול משאבי אנוש מאוניברסיטת תל אביב, לימודי ביבליותרפיה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.
בזמני הפנוי אני עוסקת בכתיבה מגוונת. שירה ופרוזה, הגיגים ומחשבות על החיים וכן תקצירים לספרים שאני קוראת.
אמא, אישה, יוצרת, כותבת, חושבת, בתנועה מתמדת.
