לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר מושג חדש בתחום הגירושין: "גירושין בשיתוף פעולה". תחת כותרת זו ערכה עירית רמת גן לדוגמא, בחודש מאי, כנס מקצועי וכן גיבשה תוכנית עירונית. המושג, המתאר שיטה לטיפול בזוגות מתגרשים מחוץ לכותלי בית המשפט, מיובא אלינו מארצות הברית ומקנדה. המונח מהווה תרגום מגושם לביטוי Collaborative Divorce . הרעיון העומד בבסיס השיטה הוא כמובן "שיתוף פעולה", אך לאו דווקא בין בני הזוג אלא בין מערך אנשי המקצוע הסובבים את ההליך כלוויינים: עורכי דין, מטפלים (פסיכולוג/ עובד סוציאלי/ פסיכיאטר). אלו מטפלים בכל אחד מבני הזוג ולעתים אף בילדיהם וכולם כאחד יועצים לכל אחד מהצדדים ומלווים את ההליך בסדרת מפגשים.
אם מדברים על הליך גירושין בבית משפט, הגיוני לגמרי שיהיה צוות תומך, רב-מקצועי הנבחר על ידי בני הזוג, במקום צוות אקראי של יועצים הממונים על ידי בית משפט למשפחה (מטעם לשכת הרווחה/ יחידת הסיוע/ מכונים פרטיים). באשר לעורכי הדין, בסכסוך המצוי בבית משפט, אלה ממילא נמצאים בתהליך, ושומרים על האינטרס של כל צד. אם נערוך מצבת מספרית של הלוויינים הנוכחים בהליך בבית משפט לעומת הליך של "גירושין בשיתוף פעולה", נראה שבשני המקרים המספר דומה: שופט, שני עורכי דין (אחד לכל צד) ולפחות שלושה אנשי טיפול (עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע בבית המשפט, עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה וכן פקידת סעד לנושא קטינים) . בשני המקרים מומחים נוספים ימונו על ידי בית משפט או על ידי צוות ה"גישור בשיתוף פעולה" לפי הצורך.
יתכן ושמתם לב כי "גירושין בשיתוף פעולה" עשוי להיות הליך מסורבל המצריך צוות רב מקצועי, ודומה לניהול ההליך בבית משפט, הן מבחינה מערכתית והן ערכית. בשני ההליכים אף טמונה גישה פטרנליסטית אשר מפקיעה את היכולות ההוריות והזוגיות מכל צד, ומוסרת אותה לאנשי המקצוע השונים.
הצורך ב"גירושין בשיתוף פעולה"
מדוע אם כך יש צורך ב"גירושין בשיתוף פעולה"? יתכנו מקרים בודדים בהם כלו כל הקיצין, ואין מנוס מלפנות לעורך דין, בין אם בבית המשפט ובין אם ב"גירושין בשיתוף פעולה". בארצות הברית או קנדה הליך "הגישור בשיתוף פעולה" מתבצע בדרך כלל (מסיבות גיאוגרפיות) באמצעות שיחות וועידה של בני הזוג ועורכי דין ,הנמצאים במרחק רב אחד ממשנהו. הצוות המורכב להליך זה אמור לתת את מגוון הפתרונות (אישי/כלכלי) שיסיעו לזוג להתקדם לקראת הסכם גירושין פרודוקטיבי.
אם כך, במרבית המקרים די בהליך גישור רגיל עם מגשר מקצועי. שכן, תפקיד המגשר לשמוע כל אחד מהצדדים, לאתר נקודות מחלוקת גלויות וסמויות, ולבנות עם הזוג מענה לסיטואציה. במידה ונדרשת עזרה מקצועית של רואה חשבון או שמאי פונים נקודתית אליהם. הדבר מפשט את ההליך ומוזילו באופן משמעותי.
יתרון נוסף בהליך גישור רגיל על פני "גירושין בשיתוף פעולה" הוא הקניית כלים לזוג במשבר להתמודד ישירות עם הבעיות, והלמידה ליצור סדרי עדיפויות אישיים ללא מתווכים , אלו ישרתו אותם לפתרון מחלוקת עתידי. בסופו של דבר, גם לאחר הסכם הגירושין הצדדים יצטרכו, בצורה זו או אחרת, לתקשר ביניהם, במיוחד אם יש להם ילדים משותפים. מפגשים ישירים ואינטימיים בעזרת מגשר מקצועי יסיעו לזוג לקדם את התקשורת העתידית. גירושין היא מערכת יחסים הדורשת שניים והיא מערכת יחסים לכל דבר.
הערה: הדרה מטר, עורכת דין מגשרת משפחה ואף מוסמכת כ"מגשרת בשיתוף פעולה".
הדרה מטר | ייעוץ משפטי וגישור משפחה 054-474-5085