מדיטציה ודמיון מודרך- חלק ב' 

במאמר הקודם עסקנו בהשפעות המיטיבות של המדיטציה ברמה הפיזית, נפשית ורוחנית.

מדיטציה היא ביסודה התבוננות, נוכחות מוחלטת בהווה. זהו הכלל החשוב ביותר. מעבר לכך ישנם כמה כללים שיכולים לעזור לכל מי שחפצה נפשו להפיק את המקסימום מהכלי הזה.

גופנפש:
כדאי להקדיש זמן למצוא את התנוחה הנוחה לכם. ישיבת לוטוס נראית (אולי) מדיטטיבית ורוחנית במיוחד. אבל מה לעשות, לא כולנו ניחנו או פיתחנו גמישות של יוגים מנוסים. לא מומלץ לשבת בתנוחה שתגרום לכם לחשוב כל הזמן על כמה שלא נוח לכם במקום להתרכז במדיטציה.

שבו בנוחות, רצוי בגב זקוף, אפשר עם תמיכה של כרית. תשקיטו את המחשבות, הרפו את הגוף. חשוב להיות נינוחים אבל עירניים. ולא פחות חשוב: דאגו לשקט חיצוני, נתקו את הטלפון, סגרו את הדלת.

הגוף הוא הכלי שלנו. קחו בחשבון שאתם עשויים להרגיש תגובות מעניינות של הגוף שלכם במהלך המדיטציה: התחממות כפות הידיים, שיעול, פיהוקים, טיקים. לפעמים, כשהמדיטציה עוצמתית במיוחד יכול להיות שתרגישו שאתם מתנשמים כמו במאמץ פיזי. הכל טבעי, אל תתנגדו לכלום.
זמנים:
בעקרון, טוב לעשות מדיטציה מתי שרק תוכלו. אם אפשר, כדאי לעשות אותה בזמני המעבר של היום- בוקר, שקיעה, לילה.

כוונה:
כוונה היא מה שאנו רוצים להשיג. הפעולה המנטלית הממקדת את תשומת ליבנו ומדריכה את פעולותינו. אם אנו אומרים למשל: "אני מתכוון לצאת לחופשה שבוע הבא" זה גורם לנו לתכנן ולפעול בהתאם.

כוונה היא למעשה הנחיה פנימית, תכנות של התודעה, כך שהיא תתמקד רק בתהליך שעליו אנו עובדים. כאשר אנו אומרים לעצמנו שאנו עומדים לבצע בהצלחה משימה מסוימת וכאשר חשים זאת בבירור רב, תהיה ההצלחה בהשגת המשימה גדולה יותר.

אם מדובר במדיטציה לשם ריפוי (על ידי שימוש בדמיון מודרך לדוגמא) אז יש להגדיר טרם המדיטציה את מטרתה המוצהרת. אם מדובר במדיטציה של שקט, ריכוז והשקטת המחשבה חשוב פשוט להתכוון לעשות מדיטציה.

האם אפשר להצליח או להכשל?
תחשבו שאתם באי בודד, "תקועים" עם אדם נוסף, לנצח. כל מפגש עם האדם שאתכם, כל הכרות איתו, כל ידע שתאספו על הרקע שלו, האהבות שלו, הצרכים שלו, ה"קריזות" שלו, יעזור לכם להבין אותו טוב יותר, לדעת איך להתנהל איתו, איך לשתף איתו פעולה, איך להתקרב אליו, ואיך להעביר איתו את הזמן הבלתי מוגבל שאתם עומדים לבלות יחד בצורה האוהבת, המשתפת, הנינוחה והטובה ביותר.

במציאות, אתם האדם באי הבודד הזה והאדם השני הוא, נחשו? גם כן אתם. אנחנו "תקועים" עם עצמנו לכל החיים, לטוב ולרע. אין לאן לברוח. הרקע יכול להשתנות, האנשים, החוויות. אבל אנחנו תמיד שם.

בדרך לשלווה המיוחלת קחו בחשבון שהעצמי שלכם עשוי להתנגד, להתעצבן, לנדוד לתהיות על המצב הכלכלי או הבטחוני או לעשות ספירת קלוריות של מה שאכלתם בארוחת בוקר...

מדיטציה היא קודם כל "דייט" עם עצמכם. מעבר לכל מטרה שהצבתם (שלווה, ריפוי, התעלות רוחנית וכו') הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שמדיטציה היא מפגש בלתי אמצעי עם עולמכם הפנימי על כל מה שיש בו.

אין מפגש לא מוצלח. כל מפגש הוא הכרות, וכל הכרות חשובה להמשך ההתקדמות שלכם.
המחשבות נודדות? השלווה בלתי מושגת? נעים להכיר. קבלו את מה שעולה, ותמשיכו לעשות מדיטציה. כל התנגדות שמקבלת הקשבה לא מסויגת וחמלה אוהדת תחלוף בסופו של דבר.
סבלנות, השלווה תגיע.

דגש על ה"יש":
דמיינו שאתם לומדים לשחק פינג פונג. המטרה שלכם היא לחבוט בכל כדור שמגיע לצד שלכם ולהחזיר את הכדור למגרש של היריב. אתם מרוכזים בכדור, בתנועות שלו מצד לצד ובמאמץ לחבוט בכדור בכל פעם שהוא מגיע לצד שלכם. סביר להניח שתפספסו חלק מהכדורים, אבל אתם יודעים שפספוסים הם חלק טבעי מתהליך הלמידה ואתם ממשיכים לשחק גם אם פספסתם, מנסים להצליח לחבוט בכדור ומגלים שלאט לאט אתם יותר מרוכזים, חדים וקולעים.

החבטות הן הריכוז שלכם במדיטציה והפספוסים הן המחשבות שנודדות למחוזות אחרים. אם המחשבה נודדת פשוט תחזירו אותה בעדינות למדיטציה. "תחזרו למשחק".
תתמקדו בחבטות ולא בפספוסים.

ניקיון פנימי:
מדיטציה קשורה עמוקות ביושר פנימי. מדובר בהחלטה להישיר מבט טהור פנימה אל עצמנו ולהיפתח להבנה של מה שגופנו ורגשותינו אומרים לנו. על ידי השימוש במדיטציה אנו יכולים להיטהר מההכחשות שלנו לגבי דברים שאינם כשורה, לטהר את האשליות שלנו ולהאיר את דפוסינו ההרסניים.

בגופו של כל אחד מאיתנו נרשמת כל סטייה מוסרית או אתית שיכולה להשפיע לרעה על חיינו הגופניים והנפשיים. קיימים קשרים בין מחלות לבין התנהגות בלתי מוסרית ולרגשות הנובעים ממנה, כמו אשמה והענשה עצמית.

המשמעות של נקיון היא כמובן רחבה יותר מנקיון גופני. להיות בריא פירושו להיות "נקי" במלוא מובן המילה. מבחינה אתית אנו חייבים לשאול את עצמנו עד כמה אנו נקיים במגענו עם האחרים ועם עצמנו, לא רק במדיטציה אלא גם מחוצה לה.

הכלל הזה מתייחס להקשר בתוכו פועלת המדיטציה. לא כל מדיטציה קשורה ישירות לניקיון, אך ניקיון הוא אחד הצעדים הראשונים החשובים לפתיחת עצמך ולהפיכתך לשלם.

מדיטציה היא חלק מאורח חיים של יושר, תיקון, התבוננות ושיפור עצמי.

אמון ביקום- השגת תוצאות:
כאן פועל פרדוקס: הדרך להשיג את התוצאה היא לא לחשוב עליה, אלא להתמקד אך ורק בתהליך.
הכלל הוא: אם תשאירו את התוצאות בידי "שמים" תחושו שחרור, שלווה, ואף ריפוי (אם זו היתה מטרת המדיטציה) תוך זמן קצר. עם זאת, אל תבדקו כמה זמן זה ייקח. פשוט טלו אחריות לתהליך ומלאו את חלקכם.

בספר "לאכול, להתפלל, לאהוב" מצטטת ליז גילברט את הגורו שלה שאומרת שצריך כוונה אמיתית לעשות מדיטציה, ומה שקורה אחר כך הוא לא העניין שלכם.

לחז"ל יש ביטוי "כל הבורח מפני הכבוד- הכבוד רודף אחריו". יש סיפור חסידי על תלמיד שהלך לרבו ושאל אותו: "אני לא מבין למה אני לא זוכה לכבוד?! אם מציעים לי מקום של כבוד בבית כנסת אני מסרב, אם מציעים לי לעלות לתורה- אני מצטנע. אז למה? למה אף אחד לא מכבד אותי?!" ענה לו רבו: "אתה אולי בורח מהכבוד, אבל כל כמה זמן אתה עוצר ומסתכל אחורה לבדוק אם הוא כבר השיג אותך..."
שחררו שליטה באמת. אל "תסתכלו אחורה" כל הזמן לבדוק אם זה עובד. זה הסוד להשיג תוצאות.

פתיחות לשינוי:
שינוי הוא טבע הבריאה, הוא המצב התמידי של המציאות.
תורת הרפואה הסינית מבוססת על ההנחה, שמחלה היא תסמינים וחסימות בזרימה, ובמילים אחרות, התנגדות לטבעם המשתנה של דברים.

אנו משתדלים להיאחז במה שאנו סבורים שהם "מצבים חיוביים". יש לנו "מרשמים", "תבניות", הגדרות, אג'נדות, תסריטים לגבי רגשות, מערכות יחסים, ולגבי הדינמיקה של החיים. הפרדוקס הוא שכשאנו נאחזים אנו נעשים נוקשים, מתנגדים לאפשרות לחוות כאב או חוסר הנאה וכך נתקלים ישירות בכאב שניסינו למנוע.

מוקד המדיטציה הוא הכאן ועכשיו, זרימה, ללא פרשנות אישית, ללא חוות דעת או שיפוט. המשמעות של זרימה היא שחרור עצמי מקבעונות אישיים וחברתיים, והתחלת תהליך לשחרור עצמי אמיתי כדי להפוך לאינדיבידואלים, כך שנוכל לחיות בקלות עם הטבע המשתנה של המציאות.

התאמה אישית:
יש מאות סוגים שונים של מדיטציה. כדאי להתנסות ולהכיר כמה שיותר ולבחור בסופו של דבר את מה שעובד עבורכם. כמו שפעילות גופנית צריכה להתאים לצרכים הייחודיים ולקצב שלכם, כך כדאי לבחור את סוג המדיטציה שמשרתת אתכם ביותר.

אם תחפשו - תמצאו.

שיהיה בהצלחה!