"עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי
חקותי ותורתי"
רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם, שנאן ראשי תיבות
חיות המרכבה שור, נשר, אריה, ן, [נון סופית] כנגד יעקב
ועולה כל, סיני בקדש, עלית למרום שבית שבי [ר"ת שמעון
בר יוחאי], לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים"
ובהמשך בתהילים ס"ח אף נאמר "אך אלהים ימחץ ראש אויביו
קדקד שער מתהלך באשמיו" [ובגד נאמר "וטרף זרוע אף קדקד"].
ורומז לתפילין של ראש שכן תפילין רש"י אותיות שרי, מדבר באשת
אברם ואילו תפילין של רבינו תם מדבר ביעקב הקרוי איש תם,
אותיות מת ואופן העבודה צריך להיות באופן שמח שליט על הלב
ובתפילין של יד אמור בשהש"ר "שמני כחותם על לבך כחותם על
זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול [כאמור בשירת חנה "שבעים
בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה" ורומז לשבעה רועים
והם שבעת האושפיזין הכלולים באישיותו של שמואל הנביא "ורבת בנים
אמללה והיא פנינה, הויה ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל"] קנאה
רשפיה רשפי אש שלהבתיה", "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
ונהרות לא ישטפוה" [הנהרות הם המוזכרים במעשה בראשית: פישון,
גיחון, חדקל ופרת כאשר הם כנגד ארבעת היסודות: אש, רוח, מים ועפר וגם: מדבר, חי, צומח ודומם, מדבר- כאמור "ויהי האדם לנפש חיה" ומתרגם רוח ממללא, ויסוד העפר שהוא מן הדומם כאמור
"הקיצו ורננו שכני עפר" [ר"ת הושע ושעוה] ומדבר גם ביהושע שקבל
את האות יוד לשמו הרומזת לעולם הבא "כי ביה הויה צור עולמים",
משרי אשת אברם, שצרוף שם יי רומז אף לכך שיוד בו יוד כלומר בו
עולם הבא ונאמר ביחזקאל "ממקדשי תחלו" אל תקרי ממקדשי
אלא ממקודשי שצדיקים נלקחים בעוון הדור וכשאין צדיקים בדור
נלקחים תינוקות של בית רבן. כשאין "הללי אלהיך ציון" הללי
מתהפך ליללה וכשמתקיים "שבחי ירושלים את הויה" אז
אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו.
יי עולה כף שהוא כתר ומרומז בכף זעירא בתיבה "ולבכתה"
המדברת בשרה אשת אברהם וצרוף שם יי במילוי [יוד]
עולה פעמיים כף שהוא ם והיא מם הסתומה בפסוק "ולםרבה
המשרה", מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדין.
שמעון טל רז
